16 תשובות
אני חושבת שזה דיכאון.. זה נשמע לי כמו דיכאון את לא עצלנית! אהובה אני בקרשים כרגע אז כני לא יכולה לעזור לך אבל אני שולחת לך חיבוק ובוקר טוב. אל תהיי קשה עם עתמך
אנונימית
תתאפסי על עצמך, תעשי מה שאת אוהבת, תתחילי לחיות, והכל יבוא עם הזמן
היי שתי אנונימיות (זאת שכתבה את השאלה וזאת שהגיבה הראשונה) אני חושבת שדווקא עם דיבור משותף תוכלו לעזור אחת לשניה אתן גם תבינו את זה אחת אצל השניה, בחירה שלכן.
בהצלחה
בהצלחה
יכול להיות
אנונימית
אוקיי,אני ממליץ לך
1.לשאול מישהו עם ניסיון בחיים לעזור
2.לצאת יותר ,ואז למצוא עם מי לדון על הדברים האלה בכובד ראש,וכולי...
3.האם זה דיכאון?לא נראה לי..
4.מהל עשות עם החיים?תצאי יותר ,תיפגשי עם מישהו/מישהי עם יותר ניסיון בחיים שיכול/ה להסביר לך מה לעשות במצב שלך..
מקווה שעזרתי.
1.לשאול מישהו עם ניסיון בחיים לעזור
2.לצאת יותר ,ואז למצוא עם מי לדון על הדברים האלה בכובד ראש,וכולי...
3.האם זה דיכאון?לא נראה לי..
4.מהל עשות עם החיים?תצאי יותר ,תיפגשי עם מישהו/מישהי עם יותר ניסיון בחיים שיכול/ה להסביר לך מה לעשות במצב שלך..
מקווה שעזרתי.
את חייבת לסיים עם הבגרויות, אני יודע שאין לך כוח ומצב רוח אבל את חייבת, אחרי שתסיימי עם זה את יכולה להתחיל להכיר אנשים, צאי למועדון עם חברות שלך או עם ידידים של חברות שלך ותכירי בנים, את תביני כבר לבד את מי את רוצה ולמה ותראי איך זה הולך. (אזהרה: אהבה יכולה לאכזב אותך, אבל לא תמיד) בהצלחה :)
אני מוכן להיות ידיד שלך!
במקרה עברתי משהו קצת דומה, בתחילת יב אני הייתי מסיים כמעט כל יום בית ספר ב7 בערב וזה הכניס אותי לדיכאון וחשבתי שזה החברים גרמו לי בגלל משהו שעשו לי אבל זה לא היה הם, הם לקחו חלק גדול, נפלתי לאלכוהול ודברים שכאלה. בקיצור, אל תשכחי שהחיים שלך רק לפנייך ויהיה טוב יותר כמו שאצלי!!!.
במקרה עברתי משהו קצת דומה, בתחילת יב אני הייתי מסיים כמעט כל יום בית ספר ב7 בערב וזה הכניס אותי לדיכאון וחשבתי שזה החברים גרמו לי בגלל משהו שעשו לי אבל זה לא היה הם, הם לקחו חלק גדול, נפלתי לאלכוהול ודברים שכאלה. בקיצור, אל תשכחי שהחיים שלך רק לפנייך ויהיה טוב יותר כמו שאצלי!!!.
א. זה לא דיכאון זה עצלנות
ב. אני מכירה את זה מקרוב מאוד כי גם אני כזאת זה טוב שיש לך רצון ואת מודעת לזה אבל את צריכה להתחיל להשקיע ולשים את הפלאפון במקום רחוק מימך ולהתחיל להשקיע בלימודים ולצאת עם חברות להכיר ידידים
ג. אהבה לא תמיד טובה אני קיבלתי רק אכזבות ודיכאונות בגלל זה תיקחי את זה בקלות עם הזמן תמצאי אהבה
ד. אני כרגע בשירות לאומי השאלה אם את רוצה להיות מזכירה שנתיים או לעשות משהו יותר מאתגר כמו בצבא
ב. אני מכירה את זה מקרוב מאוד כי גם אני כזאת זה טוב שיש לך רצון ואת מודעת לזה אבל את צריכה להתחיל להשקיע ולשים את הפלאפון במקום רחוק מימך ולהתחיל להשקיע בלימודים ולצאת עם חברות להכיר ידידים
ג. אהבה לא תמיד טובה אני קיבלתי רק אכזבות ודיכאונות בגלל זה תיקחי את זה בקלות עם הזמן תמצאי אהבה
ד. אני כרגע בשירות לאומי השאלה אם את רוצה להיות מזכירה שנתיים או לעשות משהו יותר מאתגר כמו בצבא
עצה מבת 19
היי יקירה (:
זה אכן המון דברים בבת אחת.
גם אני נורא התלבטתי בתקופתך האם לבחור בשירות לאומי או בצבא.
כיום אני מסיימת כמעט שנה בקופח מכבי.
כדאי לך מאוד להתחיל לבחור מקום כמה שיותר מהר, כי המקומות האלו נתפסים מהר.
לגבי החברים באמת שזה לגיטימי כל מה שסיפרת. גם לי אין ידידים זה לא כזה נורא.
אם את רוצה יותר התייעצות את יכולה לבוא לפרטי.
היי יקירה (:
זה אכן המון דברים בבת אחת.
גם אני נורא התלבטתי בתקופתך האם לבחור בשירות לאומי או בצבא.
כיום אני מסיימת כמעט שנה בקופח מכבי.
כדאי לך מאוד להתחיל לבחור מקום כמה שיותר מהר, כי המקומות האלו נתפסים מהר.
לגבי החברים באמת שזה לגיטימי כל מה שסיפרת. גם לי אין ידידים זה לא כזה נורא.
אם את רוצה יותר התייעצות את יכולה לבוא לפרטי.
אני מבינה את ההרגשה שלך , הייתי במצב די דומה לשלך . רק שאני ויתרתי על הלימודים ואני מציעה לך לא לעשות את הטעות הזאת.
תשקיעי בבגרויות האחרונות שנותרו לך , לא נשאר לך הרבה , תתני פוש אחרון זה כבר הסוף .
אחרי שהבגרויות יהיו כבר מאחורייך , תהיה לך תחושת הקלה .
יהיה לך זמן פנוי לדברים אחרים , לעיסוקים , תחביבים ובילויים עם חברים , להוציא רישיון (במידה וזה מעניין אותך כרגע) , ולעסוק בתוכניות האישיות שלך.
במידה ותרצי בעתיד להשלים בגרויות בגיל מאוחר יותר זה יהיה תהליך יותר קשה ויקר , וחבל .
לגבי השירות לאומי - קודם כל מה הכיוון שלך ? איזה תחום מעניין אותך?
אני ממליצה לך לחשוב בקפידות לפני שאת הולכת לסגור שירות , ללכת לראות מספר מקומות, להתייעץ עם הבנות שירות שנמצאות במקום שירות ולשאול אותן הכול , להתייעץ עם המשפחה וחברות .
אני מתוך סטרס שלא התחלתי וחיפשתי מקום שירות אוטומטית נכנסתי לתקן מבלי לברר באמת איך התקן , אלא כי הסביבה לחצה עליי.
וכתוצאה מכך סבלתי שם מכל רגע.
זה אף פעם לא מאוחר להתחיל לחפש מקום לשירות לאומי , אל תרגישי רע עם עצמך אם החלטת שתבדקי ביום אחר.
כמעט ותמיד יש תקנים פנויים (תלוי במקום כמובן) .
אבל כמובן שעדיף לסגור שירות כבר עכשיו כדי להיות מסודרת ולמצוא תפקידים מעניינים לפני "שיחטפו" אותם , וכדי שתוכלי לעבוד במשך החופש ולבלות יותר עם החברים לפני הגיוס / שירות לאומי .
אם את לומדת בבית ספר דתי אז אני ממליצה לך לפנות לרכזות שמגיעות לבית הספר ולהתייעץ איתן לגבי מקום שירות .
תתייעצי עם כל רכזת שמגיעה מאגודה שונה , תשאלי את כל מה שמעניין אותך לדעת לגבי השירות , תספרי להן מה את אוהבת לעשות ומה הן ממליצות לך על סמך התחומי עניין שלך ואם יש לך ניסיון בתחומים מסויימים שיכולים לקדם אותך בשירות זה יהיה לך בונוס גם לאחר השירות , למשל אני מכירה מישהי שלמדה במגמת ביולוגיה והיא משרתת בבית חולים במעבדה בתפקיד משמעותי .
אני ממליצה לך ללכת על תקן דיור , זה יעזור לך לפתח עצמאות , ללמוד דברים חדשים , להכיר אנשים חדשים , יעזור לך לדעת איך להסתדר עם אנשים ששונים ממך ולגור איתם ויתן לך כלים .
ככל שתמשיכי להיות במצב הזה זה רק יגרום לך לשקוע וככה יהיה לך יותר קשה לצאת ממנו , אף פעם לא לאבד תקווה. אף פעם זה לא מאוחר מדי לשנות את המצב .
כתבת שלא עשית כלום בחייך , זה לא נורא.
יש לך את כל החיים לפנייך.
תנסי לעשות עצמך רשימה של מטרות וחוויות שתמיד רצית לעשות ותנסי לעשות אותם עד סוף הקיץ.
תתחילי לעבוד ואת תכירי שם אנשים חדשים , זה גם יגרום לך לנצל את הזמן ולהתרגל לשגרה ולעשייה במקום להתבטל במיטה ויגרום לך להרגיש יותר טוב וישפר את המצב רוח שלך .
תצאי עם חברות למסיבות , תנסי להיות יותר ספונטנית ועם ראש פתוח , גם כשאת מרגישה שאין לך ככ חשק לצאת עם חברות תנסי לצאת יכול להיות שתשני את דעתך במהלך הבילוי ויהיה לך מהנה.
תשקיעי בבגרויות האחרונות שנותרו לך , לא נשאר לך הרבה , תתני פוש אחרון זה כבר הסוף .
אחרי שהבגרויות יהיו כבר מאחורייך , תהיה לך תחושת הקלה .
יהיה לך זמן פנוי לדברים אחרים , לעיסוקים , תחביבים ובילויים עם חברים , להוציא רישיון (במידה וזה מעניין אותך כרגע) , ולעסוק בתוכניות האישיות שלך.
במידה ותרצי בעתיד להשלים בגרויות בגיל מאוחר יותר זה יהיה תהליך יותר קשה ויקר , וחבל .
לגבי השירות לאומי - קודם כל מה הכיוון שלך ? איזה תחום מעניין אותך?
אני ממליצה לך לחשוב בקפידות לפני שאת הולכת לסגור שירות , ללכת לראות מספר מקומות, להתייעץ עם הבנות שירות שנמצאות במקום שירות ולשאול אותן הכול , להתייעץ עם המשפחה וחברות .
אני מתוך סטרס שלא התחלתי וחיפשתי מקום שירות אוטומטית נכנסתי לתקן מבלי לברר באמת איך התקן , אלא כי הסביבה לחצה עליי.
וכתוצאה מכך סבלתי שם מכל רגע.
זה אף פעם לא מאוחר להתחיל לחפש מקום לשירות לאומי , אל תרגישי רע עם עצמך אם החלטת שתבדקי ביום אחר.
כמעט ותמיד יש תקנים פנויים (תלוי במקום כמובן) .
אבל כמובן שעדיף לסגור שירות כבר עכשיו כדי להיות מסודרת ולמצוא תפקידים מעניינים לפני "שיחטפו" אותם , וכדי שתוכלי לעבוד במשך החופש ולבלות יותר עם החברים לפני הגיוס / שירות לאומי .
אם את לומדת בבית ספר דתי אז אני ממליצה לך לפנות לרכזות שמגיעות לבית הספר ולהתייעץ איתן לגבי מקום שירות .
תתייעצי עם כל רכזת שמגיעה מאגודה שונה , תשאלי את כל מה שמעניין אותך לדעת לגבי השירות , תספרי להן מה את אוהבת לעשות ומה הן ממליצות לך על סמך התחומי עניין שלך ואם יש לך ניסיון בתחומים מסויימים שיכולים לקדם אותך בשירות זה יהיה לך בונוס גם לאחר השירות , למשל אני מכירה מישהי שלמדה במגמת ביולוגיה והיא משרתת בבית חולים במעבדה בתפקיד משמעותי .
אני ממליצה לך ללכת על תקן דיור , זה יעזור לך לפתח עצמאות , ללמוד דברים חדשים , להכיר אנשים חדשים , יעזור לך לדעת איך להסתדר עם אנשים ששונים ממך ולגור איתם ויתן לך כלים .
ככל שתמשיכי להיות במצב הזה זה רק יגרום לך לשקוע וככה יהיה לך יותר קשה לצאת ממנו , אף פעם לא לאבד תקווה. אף פעם זה לא מאוחר מדי לשנות את המצב .
כתבת שלא עשית כלום בחייך , זה לא נורא.
יש לך את כל החיים לפנייך.
תנסי לעשות עצמך רשימה של מטרות וחוויות שתמיד רצית לעשות ותנסי לעשות אותם עד סוף הקיץ.
תתחילי לעבוד ואת תכירי שם אנשים חדשים , זה גם יגרום לך לנצל את הזמן ולהתרגל לשגרה ולעשייה במקום להתבטל במיטה ויגרום לך להרגיש יותר טוב וישפר את המצב רוח שלך .
תצאי עם חברות למסיבות , תנסי להיות יותר ספונטנית ועם ראש פתוח , גם כשאת מרגישה שאין לך ככ חשק לצאת עם חברות תנסי לצאת יכול להיות שתשני את דעתך במהלך הבילוי ויהיה לך מהנה.
זה התקופה של הבגרויות שמשגעת את כולם.
בכל אופן תתעודדי לא לכל בני ה18 יש חבר/ה.
תשקיעי בבגרויות שיהיו ואל תיקחי קשה את זה שאת לא בשירות לאומי ~ את יכולה במקום זה לעבוד ולחסוך כסף ללימודים.
אל תדאגי התקופה הזו של הבגרויות תגמר בסופו של דבר ~ ותעשי כל מה שאת יכולה בשביל לגמור עם זה אחת ולתמיד כי אחרי הכל..את הרי לא תרצי לחזור ולהשלים או לשפר ציון נכון?
יאללה גומרים עם זה בפעם אחת.
שיהיה בהצלחה =)
בכל אופן תתעודדי לא לכל בני ה18 יש חבר/ה.
תשקיעי בבגרויות שיהיו ואל תיקחי קשה את זה שאת לא בשירות לאומי ~ את יכולה במקום זה לעבוד ולחסוך כסף ללימודים.
אל תדאגי התקופה הזו של הבגרויות תגמר בסופו של דבר ~ ותעשי כל מה שאת יכולה בשביל לגמור עם זה אחת ולתמיד כי אחרי הכל..את הרי לא תרצי לחזור ולהשלים או לשפר ציון נכון?
יאללה גומרים עם זה בפעם אחת.
שיהיה בהצלחה =)
אני אומרת לך מניסיון- עבודה עם אנשים טובים יכול מאוד מאוד לעזור, את גם מרוויחה כסף וזה גם סיבה לפגוש אנשים חדשים, שתוכלי להתחבר אליהם.
אני מאוד מבינה אותך בקטע של הבגרויות, אבל אני כל הזמן אומרת לעצמי, שעכשיו אנחנו מסיימים 12 שנות לימוד, ובעצם למדנו עד עכשיו בשביל הרגע הזה של הבגרות, אז תקחי יום-יומיים לכל מקצוע, תלמדי עם חברה או עם עצמך, ברגע שתחשבי שיהיה טוב- יהיה טוב, את פקינג עושה עוד 3 מבחנים ומסיימת עם זה לתמיד !
בקשר לצבא- אני חושבת שזה ממש יכול לעזור לך לצאת מהמצב המתוסכל הזה, את לא בדיכאון, אבל כל בן אדם צריך חברה ומטרה לחיים, ואת מרגישה שאת לא מתקדמת ושאת נשארת במקום, אז זה מכניס אותך לסוג של דאון כזה. אבל את יכולה להעביר את זה יחסית בקלות.
אני מאוד מבינה אותך בקטע של הבגרויות, אבל אני כל הזמן אומרת לעצמי, שעכשיו אנחנו מסיימים 12 שנות לימוד, ובעצם למדנו עד עכשיו בשביל הרגע הזה של הבגרות, אז תקחי יום-יומיים לכל מקצוע, תלמדי עם חברה או עם עצמך, ברגע שתחשבי שיהיה טוב- יהיה טוב, את פקינג עושה עוד 3 מבחנים ומסיימת עם זה לתמיד !
בקשר לצבא- אני חושבת שזה ממש יכול לעזור לך לצאת מהמצב המתוסכל הזה, את לא בדיכאון, אבל כל בן אדם צריך חברה ומטרה לחיים, ואת מרגישה שאת לא מתקדמת ושאת נשארת במקום, אז זה מכניס אותך לסוג של דאון כזה. אבל את יכולה להעביר את זה יחסית בקלות.
אני לא יכולה להגיד לל מי את מבלי להכיר אותך אבל כפי שזה ניראה אני חושבת שאת בדיכאון.
תנסי לשתף את ההורים שלך בקשיים שלך אני בטוחה שהם יבינו אותך וינסו לעזור לך בעניין הבגרוית אל תדאגי תמיד אפשר להשלים בגרויות הכל בסדר :)
תנסי לשתף את ההורים שלך בקשיים שלך אני בטוחה שהם יבינו אותך וינסו לעזור לך בעניין הבגרוית אל תדאגי תמיד אפשר להשלים בגרויות הכל בסדר :)
זה בסדר..
את לא תמותי בתולה..
פשוט עוד לא מצאת את האחד
את לא תמותי בתולה..
פשוט עוד לא מצאת את האחד
בשירות לאומי קורה לך מלא דברים שאף פעם לא קרו.. לדוגמא אני עושה השנה שירות והייתי בטיול עם כיתות ב והמאבטח התחיל איתי אחרי הטיול ועכשיו אנחנו חברים..
דברים שלא ציפית יקרו משום מקום אז פשוט תעשי מה שאת אוהבת והדברים יקרו מעצמם:)
את מוזמנת לדבר איתי עוד:)
דברים שלא ציפית יקרו משום מקום אז פשוט תעשי מה שאת אוהבת והדברים יקרו מעצמם:)
את מוזמנת לדבר איתי עוד:)
תהיי חזקה, את עוד יכולה להצליח ולהשתפר, אל תוותרי
באותו הנושא: