בעיות של אנשים שקוראים ספרים?

שנכנסים יותר מדי לספר ואז מחפשים מלא מידע עליו. ואין כי זה רק ספר

- כשקוראים ולא שמים לב מה לשעה ופתאום מרימים את הראש ומגלים שעכשיו 2 בלילה.
- כשנכנסים לקריאה לילית ולא רוצים לעצור ואז ממש עייפים בבוקר
- כשנגמר לך הספר

שואל השאלה:
יש לי מלא בעיות,
כשנתפס הצוואר מהתנוחה, שלא מוצאים תנוחה נוחה כדי לקרוא את הספר, כשלא סיימו לתרגם עד סוף הסדרה, כשלא יסיימו לתרגם עד סוף הסדרה, כשהדמות האהובה מתה ויש עוד מלא

שהספר נגמר ורוצים שהוא ימשיך

כשיש ספר שאתה ממש אוהב אבל אף אחד מהחברים שלך לא קרא אותו אז אין לך עם מי לדבר עליו

כשאתה נמנע מחברים רק כדי לקרוא את הספר...

כשדמות מתה..
מאבק המחשבות ודעות על הדמויות(הרגשה ממש כאילו אני חלק מכל זה)
לסיים את הספר ולסגור אותו באנחה
משקל ריגשי לפעמים
^^לגמרי בנוגע לתנוחה:)
עיניים עייפות אך חייבים עוד פרק או שתיים
משהו מאוד מרכזי ברגע שנכנס לחייך
קפלי הספר

להיות בעלי אינטליגנציה הרבה יותר גבוהה מכל הילדים בכיתה שמעדיפים לשחק פורטנייט

כשקראת ברצף עד הספר החמישי בסדרה ואז הוא נגמר במתח והספר השישי עדיין לא נכתב

כשאין לך סימנייה ואת חייבת להיות יצירתית
(קיפול....לתלוש דף מהמחברת..הכל)
גם לי יש את הבעיה הזאת כשנתפס הצוואר חח

כשמסיימים את הספר ומרגישים תחושת ריקנות

כשיש חלקים בספר שהם משעממים אבל מפחדים להפסיד מידע אז מתעכבים עליהם.

יכול להיות שזה רק לי אבל בסדר- שאני קוראת ספר ואז פתאום זמה לב שלא קראתי איזה 2 עמודים כי חשבתי על משהו אחר ואני לא מבינה איפה אני מי אני מהי משמעות החיים.

וואו זה פשוט מתאים ממש לדף הזה

שאתה לא יודע מה לקרוא ובאיזה סדר כי יש כל כך הרבה. וזה שאין באמת תנוחה נוחה לקריאה ):

כשנתפס הצוואר, כאתה נחתך מהדפים של ספר חדש, כשאתה מסיים ספר ואז מתחיל אותו שוב מהתחלה אחרי יום, כשאתה עייף אבל נשארו לך עוד שלושים עמודים לסיום ולא בא לך לשכוח את התפתחות העלילה בינתיים

אין

כשאתה קורא בלילה ומת מעייפות ואז הספר נופל על הפנים , אאוץ

כשלא מוצאים תנוחה נוחה
כשאי אפשר להתרכז כי יש מלא בעיות בחיים
כשהספר משעמם

כשאתה לא יכול להפסיק לקרוא למרות שזו כבר שעה ממש מאוחרת

כשאת חייבת לסיים ספר לא משנה מה.
גם אם הוא משעמם פיצוצים ובא לך לשרוף אותו, את חייבת לסיים לקרוא אותו.
או שזאת רק אני

שיפסיק להיסגר מעצמו!!!

רגע יש לי עוד אחד
כשהסימנייה יוצאת

מסכימה^ שלא יסגר
כשלא מוצאים תנוחה נוחה
כשאין תאורה טובה לא יודעת רק אצלי?

שוכחים באיזה עמוד עצרת ופותחים בעמוד יותר מתקדם ובום ספויילר

כשאין סיימניה
כשאתה לא יכול להתרכז בספר כי יש רעש מסביב

שנגמר ספר ואתה רוצה שהוא ימשיך
שכואב הצוור אחרי שקוראים בתנוחה לא נוחה
שאתה קורא רק חמש דקות בעשר בלילה ופתאום שלוש בבוקר

שמתאהבים בדמות ואין אפילו סרט לספר

כשדמות שאוהבים מתה (למה,פינץ'? למה?!? *בכי,בכי*)

לקרוא בלילה,
נהרס העיניים
כשכבר אין ספרים בספרייה,

שהעיניים שורפות אחר כך

שאתה מתאבל על זה שנגמר הסידרת ספרים שאתה הכי אוהב

כשאתה שם את הספר הפוך בצד ואז באים וסוגרים לך אותו.

geekygeek^
אני קצת כמעט בוכה פה כי הרגע גילית לי את הסוף של הספר שאני קוראת.
למהה עולם אכזר?? למהה?? ): ): xd

פיצול אישיות כשהזוגות האהובים עליך סותרים אחד את השני. כשאתה פולט ספויילרים וכמעט מת. כשמישהו כבר קרא את הספר ועושה לך ספויילרים. כשלוקחים לך את הספר באמצע השיעור. כשקוראים יותר מידי. כשמנסים לקרוא ולאכול בו זמנית.כשמשאילים ממך ספר ולא מחזירים. כשמישהו מוציא את הסימנייה מהספר.

food is good
סליחה.
ת'אמת שגם לי גילו את זה לפני סוף הספר,אז סבלתי מזה גם. תנחומיי,וסליחה שוב p:

geekygeek^
חחח זה בסדר
אבל אוף חחח

כשאתה מנסה למצוא תנוחה נוחה לספר ואתה מקפל אותו וצד אחד נוח לקריאה והצד השני לא.
כשאנשים אומרים לך משפטים מטומטמים כמו: מי קורא היום ספרים?
כשאתה ממש מתחבר לספר אבל אין לו המשך
כשהורגים דמות שאתה אוהב.
הצוואר כואב אחרי שקוראים.
אני תמיד מאלתר סימניה ממפיות מהקניון חח

תחושת הבגידה הזאת שאתה נחתך מהספר האהוב עליך

כשלא קוראים הרבה זמן ואז שוכחים מלא מהעלילה אז חוזרים וקוראים את העשרה עמודים הקודמים

כשהספר מונח על השולחן בבית ספר עם סימניה בעמוד אקראי מאוד ו"חבר" מחליט שזה יהיה מצחיק טילים להוציא לך את הסימניה מהספר

כשיש ספר מושלם שקראתי ואני רוצה לקרוא אותו שוב אבל אני זוכרת הכל וזה הורס לי

l e u r
לא מקפלים דפים של ספר. ספר זה קדוש. אסור לקפל אותו.

https://i.pinimg.com/564x/f4/3c/2e/f43c2e8d43d2e970cc000ff5b051dab2.jpg

https://magpielibrarian.files.wordpress.com/2012/05/tumblr_lxzt88otph1qkirl2o1_400.jpg

http://www.johantwiss.com/uploads/5/4/3/3/54332259/9422607_orig.jpg

https://78.media.tumblr.com/0c8cc3852270c8595f886770ded90265/tumblr_p5pgpajzg91ta3uqgo1_1280.jpg

-כשאתה לא מוצא פוזה טובה להחזיק את הספר
- כשהספר עבה אז אתה מפחד לפתוח אותו יותר מדי שלא ייקרע
- "רק עוד פרק אחד". מספיק עם השקר הזה.
- כשאין פאנארטים או פאנדום לספר שאתה קורא וממש אוהב. זה מבאס.
- כשאתה מעדיף ספר על פני חברים
- כשאתה מכיר בן אדם שאוהב את אותו ספר שאתה אוהב ואתה חייב לחלק את הזמן
- כשהיותר חשוב לך שהספר לא יירטב יותר מהמחליק

כשאתה מתחיל ספר שיש עליו מלא המלצות והוא ממש משעמם אותך, אז אתה כזה "רגע אולי עדיין לא הגעתי לחלק הטוב, ההתחלה תמיד מוזרה ולא מובנת..." ואופס הגעת לסוף הספר ואתה עדיין מחפש מה טוב בו):

כשכולם סביבך קראו יותר ולכולם יש ספר משותף ואתה מרגיש צורך להדביק את הפער

ההערות המוזרות בבית ספר על כך שאני קוראת ספרים *מרצוני האישי*

-כשסוגרים לך את הספר בלי סימנייה
-כשלספר יש כריכה יפה והיא מתקמטת
-כשיש ספר שאתה ממש אוהב ומכינים לו סרט/סדרה וממש הרסו את הסיפור והדמויות

כשסדרה שאהבת נגמרת ממש גרוע ואתה מרגיש כאילו אין יותר טעם לחיים..

אנונימית,אני יודעת.כואב לי לעשות את זה ככה שאני מקפלת כמה שפחות אבל מה אני אעשה

- כשספר מתקמט לך בתיק ואתה קורס כלפי פנים.
- כשאתה מת לקרוא באמצע שיעור.
- כשאתה תמיד ממשיך לקרוא טקסטים ועוקף את הכיתה כשקוראים ביחד, ואז פתאום המורה אומרת לא להמשיך מנקודה מסוימת ואתה כבר סיימת את הטקסט.
- כשהסופר האהוב עליך כותב ספר ככה:
you die,
and you die,
and you die,
and everyone dies!!!
ואז אתה קורא את הספר והנפש שלך מתפוררת כמו ערפד בשמש.
- לכולנו היה את הרגע שבו בכינו בסוף ספר כאילו האדם הקרוב ביותר אלינו בעולם מת. לפעמים זה באמת נכון.
- ע
כשאתה קורא את המשפט הראשון בספר, ואתה כזה "טוב, אני עומד להישאר במיטה למשך 17 שעות רצוף לפחות כדי לקרוא את זה"
- כשקונים לך ספר אקראי בלי לשאול אותך כמתנה, התקציר נשמע משעמם, אתה מתחיל לקרוא בכל זאת ואז הולך לקנות את שאר הסדרה.