חשבתי שהקראש דלוק עלי גם

אז שלחתי לו אתמול הודענ בוואצפ על איזה שיעור משותף שיש לנו.. היום באתי לבית ספר והוא לא הפסיק לצחוק עלי בקטע מוגזם עם חברים שלו. לא חשבתי שהוא כזה בן של .. הם כל היום צחקו עלי עד שכבר לא יכולתי הברזתי מהשעה האחרונה הביתה ובכיתי כל הצהריים בשירותים את הבכי של החיים שלי.. עברתי התקפי חרדה ופשוט סיוט.. אני מרגישה כלכך מושפלת. כלכך פתטית .. מה אתם חושבים?