כיצד בא המושג ההיבריס(חטא הגאווה) לידי ביטוי בטרגדיה אנטיגונה? תודה לעוזרים!!

אם אני לא טועה זה שהמלך קריאון כלא את אנטיגונה והטיל עליה את העונש מוות. אנטיגונה הייתה גאה במעשייה לאורך כל הדרך.

חטא ההיבריס- חטא הגאווה בא לידי ביטוי באנטיגונה עם שני הגיבורים הטרגיים-אנטיגונה וקראון. כל אחד מהם חטא בו בצורה שונה.

עבור אנטיגונה זה היה שזלזלה בערך חשוב של החברה באותה תקופה-ערך החיים. אנטיגונה צדקה מוסרית ודתית אבל הדרך שלה הייתה שגויה. היא לקחה את הכוח לידיים שלה. היא דגלה בחוקי האלים של כבוד המשפחה וכבוד המת. היא הייתה מוכנה למות בשביל להשיג את מטרתה-לקבור את אחיה,הייתה עקשנית, אמיצה אך לא התגמשה. העובדה שהייתה מוכנה למות וזלזלה בערך החיים זה חטא ההיבריס שלה.

קראון לעומתה דגל בערך של האלים של ציות לחוק המלך. החטא של קראון זה בעצם העיוורון שלו למציאות, הוא הוציא את הצו ובכך הלך כנגד רצון האלים-קבורה לכל אחד זה כלל מאוד חשוב עבור האלים. אך חשוב לציין שהוא האמין שהאלים לא ירצו לקבור בוגד והאמין שהוא ממלא את רצונם אבל החטא שלו הוא שלא הקשיב, לא התגמש, האמין רק בדרך שלו, היה עיוור והתעלם מכל הרמזים שהוצגו בפניו לאורך המחזה-על ידי המקהלה, אנטיגונה, היימון ולבסוף תרזיאס. הוא גיבור טרגי והחטא שלו הוא שהבין מאוחר מידי את טעותו וגם כמו שציינתי שלא התגמש והאמין רק בדרך שלו.

במחזה מתוארים שני הגיבורים הטרגיים, שיש להם תכונות נוספות מלבד חטא ההיבריס-אומץ,חרון אף,עקשנות,דבקות במטרה, לרוב צועדים מהצלחה לכישלון, בני מלוכה לרוב, חוטאים בחטא ההיבריס. מטעותם ומחטאם בחטא ההיבריס הם נענשים. הם סובלים ומודעים לסבלם ומגיעים לאישור מחודש של ערכים(במחזה זה קראון מגיע לאישור מחודש של ערכים ואנטיגונה לא, עד מותה האמינה בדרך שלה) ומובילים את הקהל לאישור מחודש של ערכים ולקתרזיס בסיום-הוצאת הרגשות השליליים-רחמים כלפי אנטיגונה וכעס כלפי קראון. הם אמורים ללמד את הקהל שטוב להתגמש ושחובה לציית לאלים. בסוף המחזה הצדק שב על קנו לאור עונשם של הגיבורים הטרגיים.

קראון שם עצמו מעל האלים כשהטיל את הצו לא לקבור את פוליניקס ולהשאיר אותו שיאכלו אותו עופות השמיים .
אנטיגונה שמה עצמה כבת האלים כשמחליטה לקבור את אחיה וכאשר מחליטה להתאבד