אני בדמעות פה..

אני ממליץ פשוט להתנתק,זה עבד לי מצוין
העולם חסר משמעות,לגמרי
כולם הם סתם ,קיימים ללא סיבה,אז גם האירוע הכי נורא מאבד מערכו,ואז לא נהיים עצובים

חוץ מזה,תדברי על זה עם משיהו שמבין אותך...

שואל השאלה:
אין אוזן קשבת. לאף אחד לא אכפת.

שואל השאלה:
לא, גם זה אין

שואל השאלה:
all the stories are truth

העניין הוא שאמא היא הפאקינג בעיה.

1.אני אשמח להיות אוזן קשבת
2.אם את לא רוצה לדבר על זה,שמעי שירים ,תבקשי ללכת לפסיכולוג
3.אני גם הייתי ברגעים קשים,נוראים,תני לי ניסיון אחד,זה הכל.

שואל השאלה:
תקשיבו תודה שאתם מציעים לי אוזן קשבת אבל אני לא מתכוונת לבוא לאף אחד פה, גם כתבתי את זה למעלה על האנונימי

כן,אז תראי,אולי תלכי לפסיכולוג?

דווקא פריקה לאנשים פה יכולה לעזור לך, את חייבת לעמוד על שלך ולהוכיח שאת חפה מפשע

יקרה,
אני פה תמיד בשבילך אם את רוצה לתאר בפניי עם אילו קשיים את נפגשת
אל תתני לאף 1 לכעוס עלייך ללא סיבה
'את העצבים שלך לך תוציא במקום אחר'
לאמא תגידי : אמא --תודה, אני מעריכה מה שאת עושה עבורי, אבל קצת מפריע לי שאת מאשימה אותי במשהו שלא עשיתי וסתם כועסת עליי,
אמא יקרה, תביני שאני נמצאת בתקופה לא פשוטה בגיל הזה ולכן דווקא ממך מצפה לתמיכה
הרי אני הבת שלך ולכן את תרצי לראות אותי מצליחה (ולא תרצי לראות אותי נכשלת)
גם ספורט כל יום כולל הליכה במרחב חיוניים עבורך
מדיטציות (יש ב יוטיוב) מומלץ כל יום בבוקר וגם לפני השינה בעיקר (כי בזמן השינה תת המודע עובד הכי חזק)
יוגה גם מעולה
חשוב שתכיני משפטים שישימו לאחרים גבולות (כשהם סתם יורדים+כועסים עלייך)
אומנות לחימה גם יעצים אותך--ככלי משנה חיים

על כל שאלה אני פה
בהצלחה יקרה