פרקתי את כל מה שאני מרגישה.מה דעתכם על מה שרשמתי ,?

אלוהים עברתי תקופה לא קלה לא פשוטה בכלל .ואני עדיין עוברת לא יודעת מה יגיע בסופה .קשה לי לנתק את עצמי מהעבר ..להתעלם מכל הדברים הרעים שעשיתי.ולא הייתה לי כוונה כלל לעשותם אך הרגשתי כל כך ירודה שלא עניין אותי כבר כלום.והיום אני מתחרטת על הכל.אתה אבא שבשמיים אתה הוא זה שנותן לי תקשיים  שלא יהיה לך ספק אני מודה לך על הכל חוץ מעל דבר אחד על מי שאני.על זה שאני לא יודעת להתמודד עם קשיים בצורה חיובית .שאני מקבלת קושי אני לא מפסיקה לבכות.ואתה הוא זה שצופה עליי ומשגיח עליי מלמעלה כל הזמן.אז אני כל כך מתביישת אבא .כל כך מתביישת שזו התודה שאתה מקבל ממני .שבמקום לחשוב על הטוב רק רציתי למות מרוב שהיה לי רע .יש לי שאלה אלייך בורא עולם .אני לא אשאל למה הבאת לי את זה ?או איפה היית ?יש לי שאלה פשוטה.למה לא הענשת אותי ?שאלה נוספת שלי היא למה לא הובלת אותי לדרך הנכונה ?החיים הם מתנה את זה אני יודעת  אך לפעמים מרוב שקשה לי אני אומרת מה זה שווה לחיות חיים של שפל ועצבות .אבל אז הבנתי שהבן אדם בוחר איך להתיחס לחיים שלו.איך להתמודד עם מצבים של נפילה. ה'היקר  בבקשה יש לי רק בקשה אחת לא צריכה כלום חוץ מקבלת כלים להתמודדות עם קשיים .ואז אחזור לעצמי ובענק.