נזכרתי בכלבה שלי.

הכלבה שלי הייתה נורא נורא חולה והיא עברה ניתוחים בעשרות אלפים שקלים ופעם היא איבדה שיווי משקל והפסיקה ללכת, אחר כך היא עברה ימים באשפוז ובסוף הם לא הצליחו להחזיר לה את בריאותה ואמא שלה החליטה שהכי טוב יהיה להרדים אותה. ואני פשוט מתחילה לבכות ולהזכר וזה כלכך קשה לי. אני כותבת את זה בזמן שאני בוכה וקשה לי כלכך. אני ראיתי את הנשימה האחרונה שלי. ראיתי איך שורפים את הגופה שלה כאילו שהייתה איזה זבל. הייתי בת 12 כשזה קרה ועכשיווהיא הייתה בת 14, אני כבר מעל גיל 14 והכלבה שלי לא גדלה איתי. היא כבר לא איתי וכלכך קשה לי לקבל את זה פתאום. מה לעשות? איך אני אמורה להרגיש? יש לי כבר כלב, אם זה מה שרציתם להציע לי..