אני שונא תבית שונא תמשפחה שונא הכל

נמאס לי נמאס לי מהכל פשוט
אפילו עכשיו שסוף שנה יש לי עוד 3 מבחנים ואין לי כוח כברר ברמה שיש פעמים שאני חוזר מהבית ספר ב 10 בבוקר כי אין לי כוח או כי בא לי שקט קצת
ונמאס לי מהמשפחה הזאת
אח שמטריף אותי ומוציא אותי מדעתי
אפילו הילדים המציקים ביותר בכיתה שלי מתקשים להביא אותי לרמה שהוא מציק
ונמאס לי מהבית הזה שהכל צפוף
שאני צריך לישון עם אחי בחדר
שהחלון הקטן בשירותים פונה לתוך המטבח אני נגעל לאכול ומנסה להימנע כמה שאפשר
ואני גרוע בלימודים אני גרוע באנגלית ובמתמטיקה ישלי ציונים חרא
וזה לא נגמר יש עוד משהו שלא אפרט עליו הוא די מסובך

וכבר אני מרגיש שאני צריך stop מה כבר ביקשתי יום לבד בשקט לי
בלי הצקות בלי חפירות רק שקט יום אחד
אבל מהבוקר ועד הלילה זה לא ככה
בבוקר קם עם אחי בצהריים עם אחי בלילה הוא מציק ולא נותן לישון אין לי שקט ברמה הרצינית ביותר כל הזמן 24/7 רעש
שלא תבינו לא נכון אנלא מבודד סהכ חברתית אני די מהרגילים אנלא איזה חסר חברים אבל ראבק מאיך שאני פותח תעניים צעקות
בשבת בבוקר קמתי פתחתי עניים אמשלי כבר צועקת עליי לסדר את החדר כאילו אני היחיד שנמצא בו
כן אני יודע שאני נשמע דיכאוני אפילו אבל אם דיכאוני זה אדם שרוצה קצת פרטיות כי יש איתי תמיד מישהו ללא הפסקה או קצת שקט במהלך היום אז כן אני דיכאוני רצח אפילו

מה אני אמור לעשות? באמת שאני כבר לא יודע לפי איך שאני רואה שצופן לי העתיד אני הולך להישאר עם הבית ועם הכל עד הצבא
ואז בצבא אדפוק תראש פי 2 ומשם לא יודע לא בטוח אולי לימודים...