20 תשובות
מהו טוב ומהו רע הוא מעבר להבנתנו
כל אחד מגדיר איך שהוא רוצה.
מה אכפת לך?
תני לחיות איך שרוצים
שואל השאלה:
מה זה מה אכפת לי? אנשים חושבים ש"מותר" להם לשפוט את ה' ולה' "אסור" בשעה שזה אמור להיות הפוך. מישהו יכול לאסור עלי לדאוג לכבוד שמים (למרות שזה חובה)?
מי אמר שאלוהים קיים באמת ?
אתה חושב שלהרוג שישה מליון יהודים בייסורים זה דבר טוב?
שואל השאלה:
~goddessoffire, למרות שזה הכרחי וברור, זה לא הנושא של השאלה. (בשביל זה יש פה מלא שאלות אחרות, למרות שאין מקום לשאלה) הנושא של השאלה הוא על המושגים "טוב" ו"רע", ומעניין שהכופרים חושבים שהם "מבינים" בזה ועוד מעיזים ברוב חוצפתם ש"אם" (כאילו יש פה "ספק", חס ושלום) הוא קיים - אז הוא "סאדיסט" (לפי ההגדרות המעוותות שלהם).
שואל השאלה:
אגב, עכשיו בדיוק בנושא הזה יש את ההרצאה של הרב אמנון יצחק שליט"א בשידור חי. למי שמעוניין - שילחץ על הקישור המצורף.
שואל השאלה:
ה' יודע מה שהוא עושה. היה משהו שקדם לשואה, נכון? היא לא קרתה "סתם ככה".
חח לא יודעת אם גם אתאיסטים יכולים לענות אבל לקבל רושם רע ותחושה לא טובה מבן אדם זה לא תמיד משו שאנחנו שולטים בו. זה נותן אפשרות לא לסמוך על כאלו שלדעתנו יעשו לנו רע בעתיד. גם אלו שלא רוצים לשפוט אחרים.
שמע,אני כופרת,נכון,כי כאילו די.עברו הרבה שנים מאז שכתבו את התנ"ך,אין באמת הוכחות לקיומו של אלוהים,וברוב חוצפתי יש לי דעה משלי.הרעיון שיש אלוהים נשמע לי פשוט משוגע קצת.לא מוצאת בזה שום דבר קדוש,ומותר לי.זו הדעה שלי,אז די להתלונן,ותדחוף את האף שלך לעניינים שלך.
לילה טוב.
ואלוהים בהחלט סאדיסט,תחשוב על זה,כל התנ"ך זה רק "תאהבו אותי או שתסבלו" נשמע קצת מופרך לדעתי.
למה אתם ממשיכים לענות לו???
אני מכיר אותו הרבה מאוד זמן וכל מה שהוא עושה זה להטיף לתרבות החילונית!
מישהו צועק לכם ברחוב הערות כגון "אטאיסטים כופרים!" ואתם עונים להם?? אתם יודעים שתפיסת העולם שלהם לא נכונה גזענית פוגענית וכופרת בזכויות וכבוד האדם! למה לענות להם??
שואל השאלה:
dipper pines, אכן, זה חוצפה. למדתי להפך, אין משהו יותר משוגע מלטעון שהעולם נוצר ללא אלוקים, זה כמו לומר של ספר חכם שהוא נוצר כתוצאה משפיכת דיו שנשפך בדיוק בצורה נכונה על כל דף ודף. אבל, "הפוסל במומו פוסל" (קידושין ע עמוד ב). החוצפה שלך שלא רק לטעון "שמותר" לך לכפור (שאין חוצפה גדולה מזאת) ועוד לאסור עלי למחות על זה. אנשים חושבים ש"מותר" להם לדבר נגד אלוקים, אבל לאחרים "אסור" לדבר נגדם בגלל זה(ולהלכה, ההפך הוא הנכון: המצוה לבזות ולגנות את האפיקורסים). הם רוצים ש"כבודם" (להלכה, אסור לתת להם טיפה של כבוד) למעלה מכבודו של אלוקים, שמלא כל הארץ כבודו והכל ברא לכבודו.
ה.ב. המצוות הן לטובתנו, הקב"ה חפץ ברב חסדו לתת לנו שכר עצום וכדי שלא נתבייש לאכול "לחם של בושה" - הוא צוה אותנו על המצוות. הוא עצמו לא חסר לו כלום.
אם אין לנו הסמכות להחליט בעצמנו אז למה ניתנה לנו האפשרות?
שואל השאלה:
יש אפשרות לבחור ויש ציווי במה לבחור: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל, יט). הקב"ה הציב ופניך את את הטוב ואת הרע (כדי שתהיה לך אפשרות של בחירה) ואמר לך "לבחור בחיים" (זה מצות עשה). יש לך את האפשרות לבחור ברע, ולבחירה הזאת יש השלכות, כמובן. מטרת הבחירה היא שתהיה אפשרות לשכר ולעונש, כי אם לא היתה בחירה, לא היה מקום לשכר על המצוות ולא ללעונש על עבירות, כי זה לא היה בחירה של האדם. שקיבלנו את החירה, יש מקום לזה ועלינו לנצל את הבחירה לטובה ולא לרעה, חס ושלום.
מה הטעם לתת לנו לבחור אבל להגיד לנו במה לבחור? כלומר על מה העונש? אתה רוצה להגיד לי שכל החיים סובבים סביב השאלה אם אתה צייתן או לא?
שואל השאלה:
וודאי, לה' זה לא היה משנה אם לאסור עלינו לאכול את החזיר או את הפרה, העיקר לצוות אותנו על המצוה ולקדש אותנו, אז ה' אסר את חזיר והתיר את הפרה (בתנאים מסוימים). מה שמשנה זה האם אני שומע בקול ה' או לא. בגלל זה אפילו אדם שמקיים את כל התורה חוץ מדבר אחד עליו נאמר " אָרוּר אֲשֶׁר לֹא-יָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵן" (דברים כז, פסוק כו), הפירוש בפסוק שעד שלא יקבל לקיים את כל התורה. כלמור, לא מדובר באדם שנכשל לפעמים בעבירות מסוימות, אלא במי שהחליט לעצמו שמצוה מסוימת בתורה הוא לא מקבל על עצמו לשמור אותה. וכך ביאר רבנו יונה:
"ועתה בינה שמעה זאת, כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים, כענין שנאמר (קהלת ז, כ): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אכן כובשים את יצרם מאת פניהם, ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו, ונקוטו בפניהם, וחוזרים בתשובה. אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו, גם אם הוא מהעונות הקלים, אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה, קראוהו חכמי ישראל (חולין ד, ב) "מומר לדבר אחד", ואת פושעים נמנה, וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו: כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד - כבר שבר עול אדוניו מעליו, והישר בעיניו יעשה, ועל הענין הזה נאמר (דברים כז, כו): "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" - ביאורו, אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי התורה מראש ועד סוף, ויורה על זה "אשר לא יקים לעשות", ולא אמר "אשר לא יעשה אותם". (שערי תשובה, חלק א, מאמר ו).
שמע, אם אלה החיים שאתה מוכן לקבל על עצמך שיהיה לך לבריאות, לא אתערב לך בהם כי זו זכותך המלאה. אבל מבחינתי אם אלה החיים עדיף להתאבד ולהישרף בגיהנום. ואני אומרת את זה בתור אחד האנשים האופטימים ביותר שתפגוש.
אולי זה לא רלוונטי לגבי כל האנשים בעולם אבל לי הדעות שלי, השקפת העולם שלי, היכולת שלי לגבש עמדה ולהביע אותה ולייצר עליה דיון, היכולת ליצור דברים חדשים ולשבור מוסכמות, היכולת לוודא שאני נשארת נאמנה לעצמי ועושה דברים שאני באמת מאמינה בהם מתוך הסקת המסקנות שלי וההבנה שלי הם מי שאני. הם מה שמבדיל אותי מקליפת שום. אני לא רואה שום יופי או טעם בחיים שאתה מתאר, לא רואה שום הגיון בליצור עולם כדי שככה הוא יראה. עדיף כבר לא ליצור כלום. אם תשאל אותי אם אני מעדיפה להיות אני או לזכות באושר ושפע בלתי מוגבל וחיי נצח אגיד לך מבלי לחשוב פעמיים שאני מעדיפה להיות אני. אז לגבי השאלה שלך- זו התשובה שלי.
שואל השאלה:
אכן, זאת הבחירה שלך (לסמוך על שכלך המוגבל במקום לסמוך על ה'): ה' נתן את האפשרות לבחור והוידע מה תהיינה התוצאות של הבחירה. אני אגיד לך למה הדבר דומה: אבא מזהיר את הילד שלו שלא להכניס את אצבעות שלו לתוך השקע של האלקטריקה. האם שווה לילד להכניס את אצבעות שלו בתוך התקע בדווקא כי הוא מאמין שיעשה לו הנאה?
אתן לך דוגמא: אבא אומר לילד שלו לא להפליג רחוק מדי בספינה כי אם יעשה את זה יפול מקצה העולם אבל אז הילד מתבגר וחוקר ומבין שהעולם הוא עגול ואין לו לאן ליפול.
חוץ מזה, אם השכל שלנו כל כך מוגבל, מאיפה היכולת שלנו לקבוע ששל ה' אינו מוגבל? או מאיפה היכולת להיות כל כך בטוחים בקיומו? מי אנחנו שבכלל נהיה בטוחים במשהו? אנחנו לא מכירים את כל היקום ואת כל המורכבות שלו, אולי רק נראה לנו מנקודת המבט שלנו שה' יודע הרבה אבל בעצם זה כלום ביחס ליקום? מאיפה לנו לדעת שמי שכביכול מתגלה אלינו ונותן לנו את ההוראות האלה הוא לא פשוט מישהו שיודע קצת יותר מאיתנו ומנצל את הידע הזה כדי לשכנע אותנו שהוא שולט בעולם וכל יכול? או שאולי החלטנו את זה על דעת עצמנו מתוך פליאה? הרי דמיין את עצמך חסר כל ידע והבנה ביום הראשון שלך בעולם, נכנס למבנה זר ומישהו מושיט יד עם חתיכת פלסטיק ואז מתחיל לצאת אוויר קר ונעים ממלבן בתוך הקיר ואז הוא לוחץ על קובייה ופתאום אור בוקע מתוך עוד מלבן ולפתע מתוך האור הזה משתקפת התמונה שלו, דווקא שלו מכל האנשים בעולם, ואז הוא מסובב חתיכת מתכת ופתאום מתחילים לזרום מים מתוך גליל מתכת.. זה לא פלאי? לא היית מאמין לו אם הוא היה אומר לך שהוא זה שיצר את כל זה ואותך ואולי אפילו מבלי שיגיד- לא היית חושב שהוא שולט בהכל ויודע את כל סודות העולם?