הכרתי מישהו,נפגשנו והכל,הוא בן 19 ואני 15, יש לי צד נורא בוגר והתחברנו ממש,בניגוד לזה שאני לא מתחברת לאנשים ככ מהר,איתו זה שונה. בקיצור,הוא גם נראה בגיל שלי והוא לא בצבא. נפגשנו אתמול שוב ישבנו ביחד איזה 4 שעות דיברנו וכל זה והיה בינינו חיבור מדהים,הוא בא לנשק אותי אבל התרחקתי כי אני לא ככ בטוחה בעצמי ובניגוד לזה שחשבתי שהוא יפגע ויתרחק הוא התקרב והמשיך לדבר והיה הכי חמוד ומבין בעולם. הוא ליווה אותי הביתה,וכאילו כשהייתי איתו הרגשתי טוב יותר. אבל כשקמתי היום יצא לי לישוב על זה ונתקפתי תסביכים כי יכול להיות שמתפתחות לי אליו רגשות אבל לא מפסיקים להטיף לי בחיים שהטווח גילאים הזה לא משהו. אני לא יודעת מה לעשות באמא שלישום דבר לא מפריע חוץ מהגיל,אני לא מפסיקה לחשוב על זה/עליו. הוא גם אמר לי שהוא אוהב אותי ובקול מתבייש ושקט אבל היה לי קשה נורא להחזיר ואמרתי לו שלא יפגע כי זה לא אישיזה באמת דברים שקשה לי לומר מהר.. מה אני עושה אוף?:(