אני נמצאת במערכת יחסים ארוכה שאני לא רואה איתה עתיד

אז ככה, יש לי חבר כבר 10 חודשים. אנחנו הראשונים אחד של השנייה בהכל ואנחנו בני 18. בשלושה חודשים האחרונים הגעתי להבנה שהשוני שלנו מאוד מפריע לי להיות איתו ביחד. זה משהו שתמיד היה קיים אצלנו, אבל לאחרונה זה מקשה עליי נורא ואני מרגישה שאני כבר לא מכירה את עצמי. הוא "כולא" אותי, הוא לא מאמין לי לשום דבר שאני מספרת לו, הוא דורש לקרוא לי תמיד את השיחות בפלאפון, אוסר עליי לבוש מסוים ואסור לצאת למקומות בלעדיו (אפילו לא ליום הולדת של חברה!) הוא חושב תמיד שאני בוגדת בו, ולא עשיתי משהו שיגרום לו להרגיש ככה. זה משהו אצלו ובזמן האחרון ההתנהגות הזאת מורידה לי ממנו מאוד. אני לא רואה איתו עתיד ביחד, אבל מה אני אגיד אני כן אוהבת אותו. כשאנחנו לבד בחדר אני מרגישה שאני אוהבת אותו מאוד וניסיתי להיפרד ממנו לא פעם ולא פעמיים אבל הוא הצליח להחזיר אותי אליו והבטיח שישתנה, כמובן לא קרה. מה אפשר לעשות? חשוב לי לציין שוב שהוא הראשון שלי ואני הראשונה שלנו, דבר שנורא קשה לנו להיפרד בגללו, אני מפחדת שלא אמצא גבר אחר שמכיר אותי במיטה כמוהו ושאף אחד לא יצליח לגרום לי להנות. אשמח לעצות.