6 תשובות
קצת קשה וגם לחץ אבל עם הזמן מיתחברים
אנונימית
האמת שהיה ממש סבבה.
עברתי עם חברות שלי ודווקא אני ממש אוהבת את הילדים בכיתה. עם הילדים מהחטיבה לא שמרתי יותר מידי על קשר כזה שלום שלופ
עברתי עם חברות שלי ודווקא אני ממש אוהבת את הילדים בכיתה. עם הילדים מהחטיבה לא שמרתי יותר מידי על קשר כזה שלום שלופ
עברתי בית ספר אבל בעיקרון הכרתי מלא ילדים בכיתה שעברתי אלייה (מהיסודי עוד) והיה לי ממש סבבה התחברתי עם עוד מלא ילדים ושמרתי על קשר טוב עם ילדים מהחטיבה
לא עברתי בית ספר אז לא היה הבדל חברתי, אבל פתאום המורים אשכרה שמו עלינו והתחלנו אשכרה ללמוד.
נוראי כי הרבה חברים מהכיתה שלי עברו אז נשארתי לבד
הסיפור שלי הוא קצת מוזר...
עברתי לתיכון הכי נחשב בעיר שלי בזמן ששתי החברות היחידות שהיו לי עברו לתיכון אחר...
עברתי תקופה מאוד קשה, כי כל השכבה כמעט הלכה לתיכון הנחשב שאליו גם אני הלכתי ובואו נגיד שאני לא כל כך אהבתי אותם והם לא כל כך אהבו אותי...
אני הייתי מאוד מבולבלת ובמשך תקופה ארוכה תהיתי אם כדאי לי לעבור לתיכון שבו החברות שלי נמצאות.
אחרי שנתיים (כן כן) החלטתי לעבור. הבנתי שהן כבר לא אותו הדבר ושאני מתגעגעת לחברות שכן הצלחתי לרכוש בתיכון הנחשב ושלא מספיק הערכתי את הקשר שלי איתן ושהשתניתי ושמותר להשתנות. אז מה עשיתי? חזרתי לתיכון שהייתי בו. קיבלו אותי באהבה ורכשתי המון חברים חדשים כי הבנתי דבר חשוב מאוד: אני צריכה להסתכל מסביב, לפתוח את העיניים ולא להכליל אנשים. אז נכון, בכיתה שהייתי בה לא מצאתי חברות חוץ מאחת. אבל היי, יש שכבה שלמה מסביב וגיליתי שיש בשכבה הזו ילדים מדהימים, ילדים מוזרים ומגניבים כמוני.
אני כבר לא מרגישה לבד יותר ומצאתי חברה מדהימה ואני מרגישה שכל כך הרבה דברים השתנו שזה פשוט מטורף! אני מרגישה שעברתי שינוי חיובי ושלמדתי כל כך הרבה מכל הדבר הזה...
אני מרגישה שהצלחתי סוג של למצוא את עצמי ואת האנשים שמתאימים לי.
אני בחיים אבל ***בחיים*** לא הייתי מאמינה שאצליח למצוא חברה טובה, ידידים ועוד כמה ילדות מצחיקות. חשוב לציין שעם אחת מהחברות מהיסודי שמרתי על קשר ואפילו נפגשנו שלשום. הכל תלוי ברצון של שני הצדדים.
בקיצור, לפעמים דברים נראים קשים ובלתי אפשריים בהתחלה אבל הכל עניין של זמן, התרגלות לסביבה חדשה, לחוקים חדשים, למסגרת חדשה... וזה לא דבר שבא בקלות להרבה אנשים. וזה בסדר. זה הגיוני.
פשוט צריך להיות בחיפוש מתמיד אחרי האנשים הנכונים ולא להדבק אל אנשים שמרגישים איתם מזוייפים מידי.
בסופו של דבר, לוקח זמן (לחלק קצר יותר, לחלק ארוך יותר) למצוא את עצמינו ואסור לשכוח שאנחנו אף פעם לא לבד.
עברתי לתיכון הכי נחשב בעיר שלי בזמן ששתי החברות היחידות שהיו לי עברו לתיכון אחר...
עברתי תקופה מאוד קשה, כי כל השכבה כמעט הלכה לתיכון הנחשב שאליו גם אני הלכתי ובואו נגיד שאני לא כל כך אהבתי אותם והם לא כל כך אהבו אותי...
אני הייתי מאוד מבולבלת ובמשך תקופה ארוכה תהיתי אם כדאי לי לעבור לתיכון שבו החברות שלי נמצאות.
אחרי שנתיים (כן כן) החלטתי לעבור. הבנתי שהן כבר לא אותו הדבר ושאני מתגעגעת לחברות שכן הצלחתי לרכוש בתיכון הנחשב ושלא מספיק הערכתי את הקשר שלי איתן ושהשתניתי ושמותר להשתנות. אז מה עשיתי? חזרתי לתיכון שהייתי בו. קיבלו אותי באהבה ורכשתי המון חברים חדשים כי הבנתי דבר חשוב מאוד: אני צריכה להסתכל מסביב, לפתוח את העיניים ולא להכליל אנשים. אז נכון, בכיתה שהייתי בה לא מצאתי חברות חוץ מאחת. אבל היי, יש שכבה שלמה מסביב וגיליתי שיש בשכבה הזו ילדים מדהימים, ילדים מוזרים ומגניבים כמוני.
אני כבר לא מרגישה לבד יותר ומצאתי חברה מדהימה ואני מרגישה שכל כך הרבה דברים השתנו שזה פשוט מטורף! אני מרגישה שעברתי שינוי חיובי ושלמדתי כל כך הרבה מכל הדבר הזה...
אני מרגישה שהצלחתי סוג של למצוא את עצמי ואת האנשים שמתאימים לי.
אני בחיים אבל ***בחיים*** לא הייתי מאמינה שאצליח למצוא חברה טובה, ידידים ועוד כמה ילדות מצחיקות. חשוב לציין שעם אחת מהחברות מהיסודי שמרתי על קשר ואפילו נפגשנו שלשום. הכל תלוי ברצון של שני הצדדים.
בקיצור, לפעמים דברים נראים קשים ובלתי אפשריים בהתחלה אבל הכל עניין של זמן, התרגלות לסביבה חדשה, לחוקים חדשים, למסגרת חדשה... וזה לא דבר שבא בקלות להרבה אנשים. וזה בסדר. זה הגיוני.
פשוט צריך להיות בחיפוש מתמיד אחרי האנשים הנכונים ולא להדבק אל אנשים שמרגישים איתם מזוייפים מידי.
בסופו של דבר, לוקח זמן (לחלק קצר יותר, לחלק ארוך יותר) למצוא את עצמינו ואסור לשכוח שאנחנו אף פעם לא לבד.
אנונימית
באותו הנושא: