תגידו אם זה מספיק מובן: "השתוקקות מובילה לעוד השתוקקות. אין סוף לכמיהה." עמוד 91- "הכל הכל" למה בחרתי דווקא בציטוט זה? הציטוט הזה משמעותי בעניי, משום שהוא מייצג עבורי משפט משכיל אשר גורם לי להציב מעין גבול. הוא מזכיר לי שכל פעם שאני משתוקקת לעשות משהו אני לא אפסיק להשתוקק אליו, ולכן יש ללמוד מתי להפסיק את אותה ההשתוקקות. על פי איך שאני חווה את הציטוט הוא מופיע לכולנו בשגרה-
*כהשתוקקות להמשיך לשחק במחשב למרות שצריך ללמוד למבחן. *כהשתוקקות להמשיך לישון למרות שצריך לקום לבית הספר. הציטוט לעיל הוא חלק ממני, בוויתורים שאני עושה, בהחלטות שונות ותוך כדי מזכיר לי שכשאין גבול להשתוקקות דברים אחרים יפגעו מכך (הציון במבחן, התפקוד הלימודי בבית הספר וכ'ו).