אחרי כמעט חצי שנה שלא דיברנו הוא רשם לי היום היי מה קורה וכו בשביל לספר לי כמה קשה לו עם המשפחה וכמה שהוא בדיכאון

ואני חשבתי שזה כדי לאחל לי מזל טוב
זה כלכך עצוב שהוא לא היחיד
שמלא אנשים מדברים איתי רק בגלל בשביל שאהיה הפסיכולוג שלהם
זה כל עצוב שכל השנים האלו אני רק מקשיבה ומקשיבה ואף אחד לא מקשיב לי
ואפילו ביומולדצ שלי לא רושמים לי את השתי מילים המסכנות האלה "מזל טוב"
אפילו הגוף שלי לא אוהב אותי כל פעם מחדש ביום הולדת שלי
היום הינה אני בבית חולים
הוא החליט להשתתק ולהתנפח
והינה היום הולדת שלי בבית חולים
שיש פה רק את ההורים ואחותי עם כמה בלונים שחורים (אני אוהבת שחור)
מחוברת לחוטים שיתנו לי לנשום ולא אוכלת
מעדיפה התאריך הזה ימחק בכל השנים

בטח ימחקו לי את זה כי אין פה שאלה
אבל רק רציתי לפרוק