אל תתקפו אותי אבל באמת שאני לא מבינה איך אנשים מצדיקים את אלה שלא רוצים להתגייס

הלחץ שיש בצבא,המשמעת,יש אנשים שנפשית נורא יהיה קשה להם להתמודד עם זה.

שואל השאלה:
איזה לחץ ומשמעת יש? המשמעת היחידה זה להישאר מדוגמים ולהצדיע במסדרים
איזה לחץ יש?

שואל השאלה:
logic אני מסכימה עם זה אבל איך אפשר לפסול משהו שאתה בכלל לא עברת כדי לשפוט אם זה באמת כזה נורא שאתה לא יכול להתמודד עם זה

שואל השאלה:
אבל אף אחד לא צועק עליך למלא פקודות...

את לא יכולה לשפוט אנשים שאת אפילו לא יודעת מה הם עברו או מה שעובר עליהם, הצבא זה מסגרת נורא תובענית וקשה שבאמת לא מתאימה לכל אחד ומי שלא רוצה לעשות צבא זה בחירה שלו אני באמת לא מבינה למה כל אחד רואה לנכון להידחף לבחירות של אחרים

שואל השאלה:
אבל אני אומרת לך שאני לא מבינה אף אחד פה לא שופט אני מנסה להבין מה באמת יש בצבא שהופך אותו למסגרת שלא מתאימה לאנשים
אני עד עכשיו הייתי ב5 בסיסים שונים
מלבד הטירונות, השירות בצבא זה כמו עבודה לכל דבר
יש לך בוס ועוד אנשים שעובדים איתך, אם תתייחסי בכבוד לאחרים הם יתייחסו אלייך בכבוד חזרה
קורה שנופלים על בוס(מפקד) מעצבן או לא הוגן אבל זה לא משהו שצריך לחטוף ממנו התמוטטות עצבים..
אף אחד לא צועק עלייך
אף אחד לא בא אלייך בטענות ובצעקות אם עשית משהו לא טוב
מן הסתם שאם תזלזלי בעבודה אז יתייחסו אלייך בהתאם
אבל זה ככה בכל מקום לא רק בצבא

אז כנראה את יותר חזקה מאנשים אחרים וזה בסדר אני מבינה גם אותך, אני גם מתגייסת אבל שוב לא כולם חזקים מספיק ואת לא יודעת עם איזה בעיות הם מתמודדים

שואל השאלה:
אבל מאיזה קטע חזקה? עם מה יש להתמודד פה? אני מנסה להבין ואף אחד לא נותן תשובה

לא כולם מסתדרים עם אנשים חדשים, עם מקומות חדשים, יש כאלה שמתמודדים עם דיכאון, כאב נפשי, טראומה שמשפיעה להם בחיי היומיום

שואל השאלה:
ואיך הצבא שונה ממסגרות אחרות בחיים? בכל מסגרת שתלכי אליה תפגשי אנשים חדשים ומקומות חדשים ותתמודדי עם מטענים אישיים..

זה ממש לא אותו דבר, את לא יכולה להשוות עבודה או לימודים לצבא

שואל השאלה:
למה לא

כי זה לא אותו דבר...

שואל השאלה:
באיזה צורה? מבחינה שדיברת עליה..

תקשיבי, לפי מה שאני רואה קשה לך להבין את הצד השני כי את פשוט לא כמוהם. אני למשל במשך 3 שנים ממש ממש לא רציתי להתגייס ותכננתי לעשות שירות לאומי. למה?
התמודדתי עם דיכאון, מחשבות ופעולות אובדניות, תחושות שהעולם הזה גדול עליי, וחרדות. כיום אני יותר טוב. עדיין נפילות פה ושם אבל בסך הכל בסדר. אחרי המון התלבטויות החלטתי לנסות להתגייס ולראות אם זה בסדר לי. אם לא יהיה לי טוב שם אני יכולה לקבל פטור מקבן. ובמידה ואחליט לא להיות בצבא בסוף, זה לא כי "לא מתאים לי". זה כי אני מפחדת שהנוקשות ןהמשמעת והלחץ בצבא יחמירו את מצבי שוב. קשה לי לישון מחוץ לבית, קשה לי להיות רחוקה, יש לי חרדה חברתית איומה ואת יודעת מה זה בשבילי להיות במקום שאני לא מכירה בו אף אחד? גיהנום. אני מפחדת שיהיה לי התפרקות נפשית, אני מפחדת להיות בדיכאון שוב.. אז כן, המסגרת הצבאית לא מתאימה לכל אחד. החשיבות שלה גדולה, כי בלי צבא אין מדינה, אך באותו זמן אי אפשר לקחת כל אדם במדינה ולצפות ממנו להיות ולהתנהג באותה דרך. אם אין לך את זה, את לא יכולה להבין. אבל תנסי לא לשפוט.

חחח אף אחד לא צועק עליך? אף אחד לא בא אלייך בטענות? לא פגשת את המפקד שלי.
אני חייל טוב ואפילו אני על כל דבר קטן הוא מחפש אותי.

עדיף שאיש שיש לו לחץ נפשי ילך לעבוד וללמוד וישפר את כלכלת המדינה, כי בזמן מלחמה או בזמנים לחוצים הוא לא יעמוד בלחץ ויקרוס.

את חושבת שבאמת ההפרעות נפשיות זה שטויות בשביל לא להתקבל לצבא?

שואל השאלה:
זהו שיש לי.. יש לי חרדה חברתית מאובחנת ואובחנתי בגיל 17 בדיכאון ואני מטופלת בכדורים וככה התגייסתי
לא ניסיתי להתאבד אבל הייתי מסתגרת בחדר ומרעיבה את עצמי מהמחשבה שמגיע לי לסבול
התגייסתי בכל זאת והיה לי מאוד קשה בהתחלה בטירונות חטפתי התקפי חרדה על ימין ועל שמאל
הייתי עוברת ימים בלי לאכול או לשתות עד שזה נהיה כזה גרוע שאכלתי
אבל אחרי הטירונות הדברים נרגעים כי טירונות זה סתם לגרום לך להבין את מבנה הצבא
אבל אף אחד לא באמת מתייחס אליך כמו שמתייחסים בטירונות.. ואחרי שסיימתי עם הטירונות והתחלתי את הסדיר המצב השתפר בהרבה..

אבל אני לא משווה כי כל אחד והבעיות שלו
אבל הצבא גם נותן מענה ופתרון אם באמת יש לך חרדות שאת לא יכולה לישון מחוץ לבית אז יתנו לך לעשות יומיות, אם את צריכה להיות קרוב לבית יתנו לך בסיס קרוב לבית..

אבל שוב זה לא מובן לי
כי מסגרת שבה את לא מכירה אף אחד ומקום חדש שצריך להסתגל אליו זה לא רק צבא, זה כל דבר בחיים הערך. מקום עבודה, לימודים. וכמו כל מסגרת חדשה בסוף את מתרגלת ולומדת להכיר גם אם קשה בהתחלה

אני מבינה את הקושי, אבל אני לא מבינה למה אנשים מחליטים שהם לא מתאימים לזה אם הם בכלל לא ראו מה זה

שואל השאלה:
themagic איפה ראית בתגובות שלי שאמרתי שזה שטויות?

כי אף אחד לא רוצה לבזבז את הזמן שלו 24/7 בבסיס זה חתיכת שיעמום.. ואין דבר כזה מותר לא מותר להתגייס זה חובה

בן אדם שבריא בנפשו יכול להתמודד עם בוס כמו שאת הגדרת את המפקד בצבא שהוא לא פייר מעצבן תקיף או וואטאבר יש אנשים שזה מעורר אצלם טריגר כלשהו נכון שיש כאלו שמשתמשים בזה כדי להשתמט באישור(מכירה כאלו)מה אני אגיד זה מבאס תתחת אבל צריך לזכור שכולנו בני אדם שונים בסופו של דבר גם אם אנחנו דומים אנחנו לא מאה אחוז אותו הדבר ומה שמתאים לחמישה אנשים לא אומר שיתאים לבן אדם השישי

את חיילת? כי אני כן ולא מתכוונת לחיילת ג'וב של עיר הבהדים. אני מתכוונת לחיילת שסובלת וסוגרת ומקבלת ריתוק או כלא בתור עונש בגלל טעויות ומפקדים שצועקים עלייך בלי סוף. יש אנשים שיש להם חרדה חברתית, את רוצה לסגור בנאדם כזה במסגרת שכולה אנשים חדשים בסביבה חדשה שהדבר היחיד שלא הורג אותך בה זו חברה? אנשים בדיכאון שעלולים להתאבד. אנשים שקשה להם רק לחשוב להיות מחוץ לבית לאורך זמן מסוים.
תעשי טובה את לא יודעת מה עובר על אנשים ומה טוב להם, את לא הרופאה/פסיכולוגית שלהם אם הם יצאו על נפשי אז יש סיבה, אז סתמי ותתקדמי.

שואל השאלה:
קודם כל את לא צריכה לדבר לא יפה
אם היית קוראת את התגובות שלי פה היית יודעת שכן אני חיילת
תומכת לחימה למען האמת
שסובלת מחרדה חברתית התקפי חרדה ודיכאון ומטופלת בכדורים
ועברתי 5 בסיסים שונים(לא כולל הטירונות) במהלך השירות שלי ופגשתי אנשים מכל הסוגים, חלקם נחמדים חלקם פחות, ובאף אחת מהפעמים לא צעקו עליי או נתנו לי ריתוק ועונשים על טעויות שעשיתי
כן כעסו והטיפו לי אבל לא התייחסו בצורה מגעילה
כמובן שהטעויות בהתאם לתפקיד אם את אחראית מחלקה או משהו ואחראית על חיילים ולאחד מהם קורה משהו בגלל חוסר תשומת לב מצידך אז הגיוני שההשלכות יהיו חמורות יותר לעומת משקית במחלקה שאין תחתיה חיילים והיא שכחה להדפיס טפסים או לנעול משרד

ואם היית גם קוראת את השאלה עד הסוף גן היית יודעת שאני מדברת על אלה שהחליטו שהם לא רוצים להתגייס כי המערכת לא נראית מתאימה להם, לא על אלה שהומלץ על ידי פסיכאטר לתת להם פטור על נפשי

בנוסף למצב נפשי יש גם אנשים שקשה להם מאוד במסגרות לא רק צבא גם בית ספר ואלה ואני אומרת לך עכשיו בתור בת אדם עם דיכאון חרדות וadhd שאני הכי לא מסתדרת במסגרות ואינלי מושג איך אני הולכת לעשות את זה אבל אני אנסה ואם זה לא יצליח לי אני לא אתן דין וחשבון לאף אחד בשביל הבריאות שלי (הנפשית והפיזית)

אני בקושי מתמודדת עם לשבת בכיתה.. אני לא מסוגלת להיות מוקפת בכל כך הרבה אנשים..

שואל השאלה:
^את מטפלת בזה? פסיכולוג יועצת משהו..

אז טוב שקיבלתי פטור מטעמי בריאות...
כך לא יהיה לי סיבוך עם שאלות ותגובות שכאלה...

שואל השאלה:
למה שיהיה לך סיבוך עם שאלות ותגובות כאלה? הם לא הופנו אליך

עם מה יש להתמודד?
קראתי את התשובה שלך שזה כמו עבודה ואף אחד לא צועק עליך ובוס שאומר מה לעשות אבל יש מפקדים ממש טמבלים. a k a המפקד שלי. נורא קשה לכל הצוות שלי להתמודד איתו וזה מעצבן את כולם ומחרפן אותנו. אם היה פה בן אדם עם בעיות עצבים היה מביא לו מכות

שואל השאלה:
מלבד מפקד שהוא אידיוט יש עוד קשיים?

שואלת השאלה , כתבתי זאת בכללי , לא התכוונתי ספציפית לזה...

מה שnada רשמה באמת קורה לאנשים שיש להם בעיות שליטה בעצבים היה איזה מישהו שחשבו שסוףסוף השתלט על עצמו והצבא "תיקן" אותו אבל לא הוא פשוט אגר בפנים ויש לו בעיות עצבים אז יצא שהייתה לו תקרית אלימה עם אחד המפקדים שלו אחרי הפעם השנייה כבר שחררו אותו מהצבא מה לעשות יש אנשים שלא בנויים לזה אי אפשר לשפוט אותם

אנונימית^
את לא יודעת כמה דברים ניסיתי..

נניח שיש אדם שהיו לו בעברו נטיות אובדניות, לא משנה מה שקרה אלה צלקות שלא עוברות, ומערכת כמו צה"ל, שלא אכפתית במיוחד, עשויה לעורר את הצלקות האלה מחדש. יש נסיונות שעדיף לא לעשות אם הם יכולים להוביל למקרה טרגי

הפחד הכי גדול שלי הוא שלוקחים ממני את החופש שלי לבחור, לשקול... אם הייתי יכול אולי לא הייתי מתגייס לתפקיד קרבי/עם הרבה פקודות מטופשות.

מסכימה איתך ב1000% אם לא יותר

אח שלי לא כשיר מבחינה נפשית לזה וזה כי הוא באמת לא יכול. הוא לא יודע איך מתארגנים נגיד. צריך לעשות לו רשימה כדי שהוא יוכל לדעת מה עושים בבוקר כי אז הוא מאבד את עצמו. הצבא לא *מסוגל* להתמודד עם אנשים כאלה, אין לו את האמצעים לזה, אז בדרכ או שנותנים להם שירות לאומי או שנותנים להם לעשות דברים שוליים כמו להכין קפה או לנקות מטבח.
את חייבת להבין שאנשין עם בעיות נפשיות לא *יכולים* לבצע את הדברים האלה, הם לא בוחרים בזה.

שואל השאלה:
נו ומה כתבתי בשאלה? לא מדברת על אלה שהמליצו להם פטור
מדברת על אלה שהחליטו שהמסגרת לא מתאימה להם

נו מה את רצינית? יש אנשים שיודעים שהם לא ישרדו צבא גם בלי שיאבחנו אותם. מה אכפת לך? אנשים מסכנים שבאמת יש לנם בעיות כאלה ואחרות לא צריכים שתגידי להם עד כמה הם בריאים בנפשם או לא בשביל צבא.

שואל השאלה:
מה קשה לכם לקרוא שאלה , עברית פשוטה
שאני לא שופטת אף אחד ולא באה לקבוכ למישהו אם הוא צריך להתגייס או לא
נטו רוצה להבין

בכל השיחה הזו מנסים להסביר לך אבל את לא רוצה להקשיב או להבין, את נעולה על הדעה שלך ואת לא מוכנה לנסות להבין דעות של אחרים. תעצרי שניה עם הדעה הצדקנית שלך ותקראי שוב מה שכתבו לך

שואל השאלה:
איזה דעה יש לי? איפה הצגתי את הדעה שלי בדיוק? הדבר היחיד שאני חוזרת עליו זה שאלות כי באמת אף אחד לא הביא לי עדיין תשובה למה יש אנשים
ולא אני לא מדברת על כאלה עם הפרעות ובעיות נפשיות
שמחליטים שהמסגרת לא מתאימה להם מבלי שהם יודעים מה באמת הולך שם ואנשים מסכימים עם זה, הרי יש סיבה שהצבא הוא חובה אז המדינה קצת שוללת מאיתנו את ההחלטה אם להתגייס או לא מבינה
ואף אחד עדיין לא הביא לי פה תשובה מלבד "הם פשוט יודעים שלא מתאים להם"

עזבו היא ראש בקיר לא תקשיב, אני מפסיקה את ההתראות לשאלה הזאת זה בזבוז זמן.

שואל השאלה:
יכולת להפסיק אותן ממקודם אם זה כל כך הפריע לך.... לא מבינה מה יש לך להגיב בכוונה