אתמול הייתי במסיבה עם חברים

אלכוהול

שואל השאלה:
אני לא שותה, אתמול שתיתי קצת כי הייתי איתם אבל זה לא משהו שאני עושה ברגיל.

מה עם גבר לאהוב? חשבת להכניס לחיים?

שואל השאלה:
כרגע אני בסדר בלי.

אז הייתי מכניס שינוי כולל באורח חיים, יותר דגש על בריאות וספורט, הקפדה על שינה טובה, ומערכות יחסים עם חברים\חברות שאת מאוד אוהבת כולם יתרמו ל well-being שלך.

שואל השאלה:
כל ה"חברים" שלי עוד מעט מתגייסים, השאר לא ממש מצליחים. אני לא נהנת כל כך מספורט כמו שנהנתי פעם ואני אוכלת יחסית בריא כשיש את האפשרות. לגבי שינה טובה, אני אולי הולכת לישון מאוחר אבל אני גם קמה מאוחר אז תכנית שינה טובה.

עדיין תמצאי לך לפחות שניים-שלושה חברים שיהיה לך עם מי לדבר עד שתתגייסי.. את לא רוצה להיות בודדה.
עוד משהו שהייתי מציע - לנטרל התמכרויות. למתן צריכה של אינטרנט, אפליקציות, צ'אטים וכו', אלא אם זה למטרה חיובית ואת מרגישה שזה ממלא אותך, כמו לעזור לאחרים.
בנוסף, תציבי לעצמך מטרות. מה את רוצה מעצמך? ברגע שתדעי, יהיה לך הרבה יותר קל לגבש תכנית פעולה ולצאת לדרך. כשאין שום חזון, דורכים במקום, ומחשבות שליליות מציפות אותנו, כי הגוף והנפש זקוקים לצמיחה, לגיוון, לחיים עשירים ולא משעממים.

דיכאון הוא הדרך של הגוף להסביר לך שמשהו לא טוב במה שאת עושה, שזה בדרך כלל כלום, שום דבר משמעותי. לכן ללכת לעשות משהו משמעותי עם עצמך - תחביב חדש\לחזק קשר עם אנשים שאת אוהבת\להכיר בחור (אל תזלזלי בערך מוסף של זה), לבלות יותר זמן עם המשפחה, להתמקצע במשהו, לקרוא, ללמוד משהו שמעניין אותך וכו'.

שואל השאלה:
אני ממקצעת את התחביבים שלי, אבל כרגע אין לי מצב רוח, נהנתי מאוד אתמול ואני לא רואה את זה חוזר.

חס וחלילה זה יחזור וזה יחזור בגדול.
אחד הדברים שמעצימים את התחושה הדכאונית הזו זה בדיוק אותן מחשבות שליליות, שהופכות לתבניות חוזרות, שהופכות להרגל, שהופכות למי שאת.
כל היום תגידי כמה חרא לך, והגוף שלך יתמקד בכמה חרא.
כל היום תגידי כמה החיים יפים אחרי הכל ויש הזדמנויות, החיים יהיו יפים.
as simple as that.
אם את רוצה עוד עזרה את מוזמנת לפנות לפרטי, אני ממליץ לך לקרוא קצת על פסיכולוגיה חיובית, ולקחת את החיים טיפה יותר בקלות, לא תמיד נמצאים באופוריה, וזה בסדר. בדיוק כתבתי על זה מאמר בבלוג שלי, זה באנגלית, אם את רוצה אתן לך לקרוא.
בגדול המוח שלנו לא תוכנת להיות שמח מאה אחוז מהזמן, וזה בסדר. ככל שאת מתבגרת את מקבלת את העובדה הזו ולומדת להתאים את עצמך. "הכל בראש" זה לא קלישאה. כי ההבדל בין ווינר ללוזר זה שלוזר בוחר לא לקחת אחריות על החיים שלו ולהגיד "הכל חרא". ווינר בא ואומר, גם ביום חרא, "לא נורא. לא הלך כמו שרציתי. פעם הבאה אתן בראש". להגיד לעצמך דברים חיוביים ולחייך! גם כשלא רוצה לחייך. עושה את האפקט. יש קשר ישיר בין גוף ונפש.

שיהיה המון בהצלחה מקווה שתהיי מאושרת, ואל תשכחי, מאושרת = רוב הזמן, לא כל הזמן.

שבוע טוב :)

שואל השאלה:
זה לא קשור, כמו שכבר אמרתי, אני לא חובבת מסיבות ולא שתייה לכן מסיבות זה לא מתאים לי ואני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה היה לי כיף ככה.