14 תשובות
אתה צודק
האמת כואבת...
מסכימה עם הדעה שלך עם כמה שזה קשה זה נכון..
לא. האמת שנראה לי שזה היה נכשל, ןמראה לשמאל הישראלי ולעולם כולו שנסיונות שלום לא יעזרו, וככה יעזור לישראל בטווח הרחוק.
ישראל לא הייתה קורסת אם היינו יוצאים מהשטחים.
שואל השאלה:
אתה מודע לכמה פעמים הממשלה ניסתה לעשות שלום וזה לא הצליח? יש מספיק הוכחות ומשום מה עדיין השמאל מאמין שאפשר לעשות שלום עם הערבים...
אנונימי
לא רק אתה חושב
יותר מרבע מהמדינה חושבת ככה אבל הם מפחדים לאמר זאת
וכן אתה צודק
מסכימה
גם אני חושב כמוך
אנונימי
ובכל זאת הוא השיג שלום וביבי לא...
שואל השאלה:
איזה שלום בדיוק?
אולי כשהתנתקנו מהרצועה השלום בא... הרי אין לנו איומים מעזה נכון?
אנונימי
הסכם השלום עם ירדן
שואל השאלה:
דיברתי על הסכמי אוסלו...
אנונימי
רעיון בזוי, שהגעת אליו עקב מידע שגוי. כל השאלה שלך מלאה בשגיאות מהותיות.
קודם כל ישראל מספיק חזקה כדי לעמוד באיומים שהיו עלולים לצוץ בכל מקרה כזה או אחר שבו ניסינו להגיע להסדר, כך שהישרדות נטו אינה על הפרק כלל, בטח לא ארגון כמו אש"ף היה מהווה איום קיומי.
לגבי "עשה הסכמים עם טרוריסט", עם מי רצית שהוא יעשה הסכמים? שלום מנסים לעשות עם אויבים לא עם חברים.
בנוסף, ישנן שתי נק' שהימין אוהב להתעלם מהן אך יש להן משמעות רבה:
1. הסכמי אוסלו לא נכשלו כי היו מועדים לכישלון מראש, אלא כי התהליך נעצר ע"י אותו רצח שאתה מדבר עליו. ממשלת הימין שבאה לאחר מכן לא האמינה בהסכם מן הסתם ועשתה מאמצים לשנותו, עד שהגיע הסכם y שנחתם בין ביבי לערפאת (כן כן, גם ביבי עשה הסכמים עם טרוריסט), והחל את תנאי ההסכמים מספר שנים מאוחר יותר מהמתוכנן, ועם שינויים רבים שהוכנסו.אין צורך באמונה עיוורת שההסכמים היו עובדים ללא הרצח, אבל בהחלט לא ניתן לדעת.
2. הסכמי אוסלו, לא היו הסכמי קבע סופיים. אלו הסכמים ראשוניים, שהיוו תחילתו של תהליך אשר בסופו יהיו שתי מדינות לשני עמים. הצעדים הראשונים היו החזרת שטחים קטנים, כמעט ללא יהודים, והקמת אוטונומיה פלסטינית בהם (כאשר הרשות הפלסטינית מוקמת כדי להיות אמונה על האוטנומיה הזאת). לאחר מכן כאשר שני הצדדים מצליחים "להוכיח רצינות", אנחנו ע"י החזרת השטחים, והם ע"י הפסקת פעולות הטרור, היו אמורים להתקיים דיונים נוספים, וניהול מו"מ עתידיים על פתרון קבע. אני לא בהכרח תומך בגישה הזאת של דחיית בעיות אקוטיות לעתיד, אבל זה התהליך שנחתם, והוא לא מומש עד סופו.
אז בעצם כל מה שניתן לומר בוודאות הוא שרצח רבין מנע את האפשרות לשלום, אבל ממש לא ניתן לומר שישראל הייתה ניזוקה מהתהליך. אם כבר, היינו חוזים בכישלון בשלב הרבה יותר מוקדם, ומטפלים בזה הרבה יותר מוקדם.
שואל השאלה:
איך אפשר אבל להכיר במדינה פלסטינית אם הם לא מכירים במדינת ישראל?
והמשפט "שלום עושים עם אוייבים" זה בדיוק מה שרבין אמר.
אנונימי
אי אפשר. אבל אש"ף היה מוכן להכיר במדינה היהודית.
את המשפט השני שלך לא הבנתי.