כיצד יתכן שהדברים שכתובים במפורש בספרים של רבותינו הקדושים מתפרשים כאן כ"הסתה", "קללות ועלבונות" ו"התבטאות בוטה"?

כתוב על התורה בצורה מפורשת ש" דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג, פסוק יז) ואם כלפי אנשים מסוימים היא מתייחסת בצורה "לא הכי נעימה" - זה אומר זה הבעיה נמצאת באותם אנשים ולא בתורה עצמה, חס ושלום. הקב"ה הוא מלך של כולנו, ולכן כולנן חייבים קןדם כל בכבודו ורק אחרי זה בכבוד האנשים שהוא צוה לכבד. לא אנחנו (בני האדם) נחליט מה ראוי לקב"ה לצוות ומה לא, וכן איך להתבטאות כלפי אנשים מסוימים. הקב"ה הוא מלך הכבוד והוא מכבד את מי שמכבד אותו כמו שהוא אמר "כִּי-מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (שמואל א פרק ב, ל).