4 תשובות
כנל... תבלי עם חברים כמה שאת יכולה
^ כנל
תסתכלי על זה בתור משהו שהתחלת וסיימת, ועכשיו אני פותחת פרק חדש
בתור אחת שעומדת לסיים ממש עוד מעט את י"ב, אני מרגישה בדיוק כמוך.
חלל עצום שנפער כבר מעכשיו. לא קל לעכל את העובדה שסיימ(נו)ת 12 שנות לימוד. וכן, נתגעגע לשיעורים, לבדיחות המצחיקות, לתלמידים, למורים, לטקסים, וגם לפנים שכל כך אהבנו לראות.

שינויים זה לא משהו שאנשים אוהבים, אבל זה הדבר היחיד שקבוע נשאר לכל החיים. בתוך כל העצב הזה (ומותר לך להיות עצובה), יש לזכור שכעת סיימנו פרק משמעותי בחיינו. היינו בתוך חממה שהכילה אותנו 12 שנים! וכעת זמנה תם. כרגע, זה הזמן שלנו לפרוח. לפרוס כנפיים ולהגשים את עצמנו. להגשים את כל מי ומה שנרצה להיות.

מלבד זה, את תמיד יכולה לשמור על קשר עם מורות, חברות או סתם אנשים שתרצי לשוחח אתם.

בהצלחה לך. החיים נפלאים, והם מתחילים רק עכשיו!
שסיימתי יב נכנסתי לדיכאון...הייתי רגילה לבוא כל יום לבית ספר רק בשביל הכיף.רק בשביל החברות והבלאגן.זה באמת עשה לי חור בלב.עברה שנה עדיין כואב אבל מתרגלים.בהצלחה.