אני לא יודעת למה הביאו אותי לעולם.ולמה אין איזה חוק שבודק אם האנשים כשירים להיות הורים בכלל? פוסט פריקה ארוך

אני עוברת ועברתי כל כך הרבה סבל בחיים שלי.אני שונאת את ההורים שלי שבחיים לא תיפקדו כהורים.בחיים אבא שלי לא שיחק איתי.בחיים לא חיבקו אותי.בחיים לא ייעצו לי או שאלו מה שלומי. לא קנו לי בגדים.שלחו אותי מוזנחת לבית ספר.היכו אותי כל השנים.בנוסף סבלתי חברתית. וגם בעיות רפואיות שההורים הזניחו. אף פעם לא היה לי עם מי להתייעץ או שמי שיקשיב או מישהו לשפוך בפניו את הלב.קיללו אותי כל הזמן והשפילו בבית.זה הפך אותי לבחורה סגורה שלא מצליחה לתפקד בחיים. עכשיו כשאני כבר מעל 25 אני לא מסוגלת לחשוב על זוגיות וילדים.מה שעברתי הרס אותי.ומין הסתם אין לי ביטחון בכלל כי כל החיים אמרו לי בבית שאני לא יפה ולא שווה. תמיד לא השתתפתי בכלום.אפילו בגן.כי ההורים לא שילמו.וזה צרוב לי בנשמה.מעולם לא קנו לי כלום.והיום כשאני חושבת על זה הם תכף יגיעו לגיל זקנה ואז "אבעט" בהם בחזרה.זה מרגיש לי שהם זרים לגמרי. אני רואה הורים אוהבים שקונים לילדים דברים.ומשלמים להם.לי כאילו מעולם לא היו הורים. לפעמים אני חושבת שאני מיותרת. סליחה על הפריקה... אין לי מקום/מישהו אחר לפרוק אצלו