66 תשובות
ילדות כל הגיל של התמימות והילדותיות
גיל 16 חד משמעית
נעורים לדעתי
גיל התמימות
שום תקופה
כל תקופה יותר קרינגית או חרא מהשניה
הילדות הממש מוקדמת
שהייתי בכיתה ט-י התקופה הכי טובה שהיתה לי!
יסודי
התקופה שפחות מתעסקים עם דימוי גוף וכל השיט הזה
וואי נכון^
הילדות, זו תקופת גן העדן של החיים אחריה זה פשוט גיהנום
עד גיל 11 הייתי מאושרת
מגיל 15 עד גיל 22
כיתות ה-ו
האמת השנה הזאת (יא- 16) הייתה בעיניי ממש טובה- המון חוויות, חברים, נהיגה, עצמאות אמתית, זמן פנוי באופן מפתיע (בגלל הימי חופש לפני בגרויות ומתכונות) לדעתי אזור הגיל הזה- כשזה עוד לא החיים האמיתיים (שאותי זה מפחיד ממש) אבל גם אתה גם כבר די בוגר, זו תקופה טובה.
נעורים
עד גיל 8 הייתי שמחה
גיל 16 ככ
גיל 13-14
גיל התמימות
לדעתי 20-27
החיים שלי השתבשו מכיתה ז. עד אז היה טוב
אי אפשר לומר חד משמעית זה יחסי זה כל אחד ומה שהוא עובר בחיים שלו כאילו יכול להיות בן אדםשתקופת הנעורים שלו הייתה מזעזעת אבל בעתיד היה לו יותר טוב ויש כטלה שזה יכול להיות הפוך אצלם מכל מיני סיבות שונות כאילו לכל אחד יש רגעים יפים אבל לא בהכרח באותו זמן
אז אי אפשר ממש להכריע
כיתה י והבגרות אתמול יואו היה כייף ומגבש
אחרי הפנסיה
תקשיבו טוב לפסיכולוג כשהוא אומר שהתקופה בין התיכון לצבא היא חלום. כמה חודשים בהם אתה נטןל לגמרי מאחריות וחובות לימודיות ו/או תעסוקתיות
גיל 5
שמתחילה להיות מודעות עצמית ועדיין יש את הקטע שבהן כולם חברים...

אני מתגעגעת לגיל 5):
גיל5-6
ילדות כמעט לכולם
נעורים יכולה להיות גם תקופה מופלאה וגם תקופה קשה
כנל גם הילדות אבל במקרים מעטים
ברחם
לפי דעתי ילדות ונעורים זה לא התקופה הכי טובה. מה טוב בזה כל הזמן מתעסקים בכמה חברים יש לי ואיך אני נראה ואם אני טוב מספיק ומלא שטויות. לפי דעתי התקופה הכי טובה בחיים זה כשמצאת את הבן זוג שלך לחיים והחתונה ולהקים משפחה, לראות את הילדים שלך גדלים וגם להזדקן ביחד. ילדות זה רק עוד שלב בחיים להגיע למטרה היפה הזאת של להיות מאושר.
ילדות מוקדמת/תיכון
אבל קשה להגיד מה התקופה הכי טובה כי רובנו עוד לא עברנו יותר מידי תקופות
מהגן עד כיתה ד
צבא בלי ספק
לדעתי גיל ילדות. לילדים יש ביטחון עצמי, הם אוהבים את עצמם, וזה דבר שמתחיל להתערער בגיל ההתבגרות. ילדים ברובם הם תמימים ולא יודעים על הזוועות של העולם, ילדים לא צריכים לפרנס ולקיים את עצמם, ילדים הם חופשיים. שמעתי מישהי שאמרה שהיא ראתה ילד רץ בחנות לאמא שלו, וזה גרם לה לחשוב שילדים רצים- הם מתרגשים מכל דבר ורצים לקראת מצבים בחיים. אנחנו כבר הפסקנו לרוץ, להתרגש ולראות את הטוב בפשטות שבחיים. אצל ילדים הכל גדול יותר ומורגש, לנו כבר לא אכפת מכלום ואנחנו לוקחים הכל כרציני או לחלופין כמובן מאליו. ילדים לא ככה- לכן זו התקופה הכי יפה בחיים, ולצערי בימינו היא גם נגמרת הכי מהר.
החופש שעד שאתה מתגייס
מהתיכון עד הצבא זאת התקופה הכי טובה שיש
סביבות גיל ה60
גיל 16 לדעתי..
אני רק מביעה את דעתי..
כיתה י"א באמת הייתה לי קשה ומייאשת (רק עוד שבוע) אבל כל כך הרבה אור נכנס לקראת הסוף שזאת התקופה הטובה שלי בחיים..
לכל אחד יש תקופה אחרת טובה:)
לגמרי התקופה שבין הצבא ללימודים הגבוהים/תחילת עבודה. (בין עם זה החפש"ש שבתקופה הזו עדיין בצבא אבל פשוט אפשר לעשות מה שרוצים כי כל היום בבית) ובין אם זה בטיול אחרי הצבא
אנונימי
כל.תקופה
על כל תקופהשעברה אני תמיד מסתכלת ואומרת ואו איזו תקופה איזזו נוסטלגיה גם התקופות הקשות הן זכרונות ובכל דבר יש גם משהו טוב
המסקנה שלי להנות מהרגע כי כל תקופה יפה
כיתה ד'
בגיל 9 נהנתי יותר
ההווה. מודה על כל הידע שיש לי ועל כל מה שעברתי וגם אם דברים כרגע נראים רע אני יודעת שהם יסתדרו.
אנונימית
התקופה של עכשיו, קרה לי המון השנה הזאת (כיתה י)
איך סדריק אמר? החיים יפים כשאתה בן 8
כיתה ד ו ז
השנה תאמת
לדעתי בגיל ההתבגרות התקופה פחות טובה
יש ככ הרבה בעיות שונות בכל יום
אולי התקופה שאחרי צבא היא אחלה תקופה שטסים והכל
או לא טסים וסתם פשוט לא צריך להתרוצץ כל הזמן ואפשר לנוח ולכייף
למרות שצריך להתחיל לעבוד אבל יש את התקופה הזאת אחריה שפשוט נבנים מהחיים
ואם לא בתקופה הזאת אז בילדות
כל הגילאים לפני גיל 11
מאז שנולדתי עד גיל 6
זה לא תלוי בתקופה זה תלוי באיך אתה מרגיש איתה, יכול להיות ילד בן 8 עם חרדות ודיכאון ויכול להיות בוגר עם חיים מאושרים ולהפך... אבל לצורך הענין בעניי גילאי 8-10 לפחות בחיים שלי.
ילדות
כל תקופה. לא צריך לרדוף אחריי העבר ולא להתחבא מהעתיד.
ותלוי גם כל בן אדם שונה.
נגיד לא נהינתי בתור ילדה וכיאילו כולם כותבים שילדות
כיתה א
אנונימית
כשיש לך קראש ואתה בסערת רגשות ואתה מתלהב מכל דבר שקורה שקשור אליו. אם הוא שם לב אליך פתאום וכל זה
ביסודי ד-ו
גיל התיכון בעיקר יא-יב (16,17,18) , התאהבויות שונות מגילאים של למשל 14 , שיעורי נהיגה , יש פחות ריבים בחברה עצמה , מועדונים שטויות בלאגנים...
אני חושבת שהגיל הזה שלא יחסתי חשיבות לעתיד...פשוט שחייתי את החיים כמו שהם... שלא פחדתי מה יקרה הלאה...
או מה ייקרה אם אני יאכל עוד פיצה.
הגיל הזה שלא פחדתי מה יגידו אם...
(ברור שהייתי ביישנית,אבל לדברים שכל ילד התבייש מהם)
הגיל הזהשמה שאני רשמתי שאני אהיה גדולה יהיה נכון.
הלוואי שאז הייתי פוגשת את עצמי איך שאני היום.. הייתי נותנת לעצמי כל כך המון טיפים.
גיל 3
אנונימית
גיל שלוש
אנונימית
גיל 120 כשהמוות מגיע
אנונימית