ספר לי את סיפור חייך בקצרה

חרא ..צמצמתי למילה אחת

נשמתי ומת לי הכלב ב1 באפריל

ניראלךך. זה סיפור חיי והוא אישי. חח

נולדתי, גן, יסודי, חטיבה, תיכון

נולדתי, הייתי שמחה. העציבו אותי, הייתי עצובה ובודדה. עליתי לחטיבה+תיכון, מצאתי חברים מדהימים עכשיו אני שמחה שוב

וואו ^ישלך חיים מעניינים.חחח

כן הא
חח סתם זה דיי בייסיק. היסודי הוא תקופה אפלה לרובנו.

שואל השאלה:
למה אין פה אקשן

שמחה עצובה עצובה שמחה חח

התאהבתי בטעות ומאז סובל

כמו בחורה אמיתית :)

כי סיפור של מישהו הוא סיפור אישי

נולדתי, גדלתי עם כלב, התבגרתי, מת הכלב, חזר השני, מת גם הוא, מתישהו ביסודי תסמיני דיכאון ודיכאון, ניסיון התאבדות, תקוע באשפוז יום ונפגע יותר מידי מהחברה היחידה שלי בלי סיבה. זה פאקינג כואב.

נאיבי ופראייר. כבר לא.

לידה>מוות