מה הקטע של אתאיסטים?

וככה ילדים, מגיעים לעמוד הראשי.

ולשאלה - איזה הוכחות?

חוץ מזה, מה אכפת לך?

לא ממש, אין

אין שום הוכחה.

שואל השאלה:
כי נמאס שיש אתאיסטים (לא כולם כמובן חלק) שעושים פשוט צחוק ממאמינים

אין לי באמת שום בעיה עם מאמינים, למרות שאני אתאיסטית. איש איש באמונתו יחיה מה הבעיה

אין הוכחות. אין גם הוכחות שהוא לא קיים. עם תגיד לי שהקיום של העולם או של הדתות הוא הוכחה אני אגיד לך שזה לא מספק אותי כי יש הסבר מדעי לעולם.

מה הקטע של דתיים?
גם אני יכול לשאול
אני אומר שיש אל, אבל הוא לא התנ"כי והוא לא אל שצריך לעבוד אותו, אני דאיסט

כאתאיסטית, אל תכליל. אני לא עושה צחוק ממאמינים או מאנשים עם דעות שונות לגבי הנושא.
חוץ מזה אין הוכחות.
לא הגיוני, לא מסתדר שיצור לא ברור ברא את העולם ועשה מה שעשה.

אין הוכחה שאלוהים קיים. והמפץ והאבולוציה הם עובדות. לכן. ההגיון אומר שאין. כי לא צריך אותו

אין הוכחות

חבל שהשאלה לא מפורטת (לכתוב שיש הוכחות ולא להביא אפילו הוכחה אחת). בכל אופן, האנשים לא מקבלים כאן את האמת. הם יתנו כל הסבר הכי מוזר שיש על מנת לא לקבל את העובדה של מציאות ה' יתברך.

תוצאה
מצחיק שאתה אומר שחבל שהשאלה לא מפורטת והכל ואז גם אתה לא מנסה להביא הוכחה אחת. למה? כי אין לכם.

לא לשכוח הוא כן מביא הוכחה. הוא מנסה להוכיח את התנך עם התנך עצמו. מאוד אמין

הוכחות? מה? מי? מו? מתי?

שכל אחד יאמין במה שבאלו חלאס עם הוכחות לכל אחד יש את ההוכחות של עצמו

לא ככה הוכחות עובדות.

חח תעשי לי טובה איזה הוכחות יש בדיוק? אני יכול לשאול גם מה הקטע של הדתיים עם הדעות קדומות.
הולכים לפי ספר שקיים כבר אלפי שנים ולא רלוונטי. אבל אני אכבד אתכם רק אם תכבדו אותי.

אין הוכחות מדעיות שאכן יש אלוהים. זה אף פעם לא הוכח.
התנ"כ והפרשנות שלו זה הכל תיאורטי,
אף אחד לא באמת יודע מה יש שם למעלה, איך היקום עובד ו"מי" מתפעל אותו.

לכל אחד יש את האמונה שלו בין אם היא דתית ובין היא אמונה בדברים שלא קשורים לדת ולמה שכתוב בתנ"כ

מה שחשוב זה לכבד את כולם שכל אחד יחיה איך שטוב לו. "איש איש באמונתו יחיה" ישר ולעניין.
ולא לבוא ולהגיד "מה הקטע של האטאיסטים האלה?"
כי באותה מידה אפשר לומר את זה על כל דבר אחר וכל אמונה אחרת, צריך ללמוד לדעת לכבד ולקבל דעות קצת יותר שונות משלך.

?why are we here, אתה רציני? אני כתבתי מלא הוכחות מלא פעמים בשאלות אחרות, לא כאן. כאן אני התייחסתי רק לשואל השאלה.

זה שכתבת "הוכחות" לא אומר זהן נכונות

אתה יודע שאם תודה על האמת שזה יחייב אותך, נכון? לכן גם על ההוכחות הכי טוב ות בעולם אתה תגיד שהן "לא נכונות", חס ושלום.

במה יש לי להודות? עשו לך שטיפת מוח. אין הוכחות לאלוהים. אתה חייב להבין. אם היו הוכחות אלוהים לא היה אמונה.

להודות בכך שגם אתה חייב לשמור את כח המצוות, וכדי לא להגיע לזה אתה מכחיש את ההוכחות הברורות ביותר. אף אחד לא עשה לי שטיפת מח, אני מבין היטב מה ההוכחות לנכונות היהדות. לגבי האמונה אתה באמת טעית כמו רבים טענו פה טענה מוזרה: אמונה במציאות ה'ב אינה בגדר דל אמונה גרידא, אלא בבחינת ידיעה. ה' צוה עלינו "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" (שמות ו, ז) וכך מוסבר פסוק זה בזוהר הקדוש: "לָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים; וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וגו' פִּקּוּדָא דָּא קַדְמָאָה דְּכָל פִּקּוּדִין. רֵאשִׁיתָא קַדְמָאָה דְּכָל פִּקּוּדִין, לְמִנְדַּע לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְלָלָא. מַאי בִּכְלָלָא. לְמִנְדַּע דְּאִית שַׁלִּיטָא עִלָּאָה, דְּאִיהוּ רִבּוֹן עָלְמָא, וּבָרָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ, שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְכָל חֵילֵיהוֹן. וְדָא אִיהוּ בִּכְלָלָא. וְסוֹפָא דְּכֹלָּא בִּפְרָט, לְמִנְדַּע לֵיהּ בִּפְרָט. וּכְלָל וּפְרָט אִיהוּ רֵישָׁא וְסוֹפָא רָזָא דְּכָר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, וְאִשְׁתְּכַח בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, דְּאִתְעַסָּק בִּכְלָל וּפְרָט, בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא אִיהוּ כְּלָל וּפְרָט. תִּקּוּנָא דְּהַאי עָלְמָא, אִיהוּ כְּלָל וּפְרָט. בְּגִין כָּךְ, רִאשִׁיתָא דְּכֹלָּא, לְמִנְדַּע דְּאִית שַׁלִּיט וְדַיָּין עַל עָלְמָא, וְאִיהוּ רִבּוֹן כָּל עָלְמִין. וּבָרָא לֵיהּ לְבַר נָשׁ מֵעַפְרָא, וְנָפַח בְּאַפּוֹי נִשְׁמְתָא דְּחַיֵּי, וְדָא אִיהוּ בְּאוֹרַח כְּלָל. כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לָא הֲווֹ יַדְעֵי לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֵּיוָן דְּאָתָא מֹשֶׁה לְגַבַּיְיהוּ, פִּקּוּדָא קַדְמָאָה דָּא אוֹלִיף לוֹן, דִּכְתִּיב, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ' אֱלהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ'. וְאִלְמָלֵא פִּקּוּדָא דָּא, לָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל מֵהֵימְנִין, בְּכָל אִינּוּן נִיסִּין וּגְבוּרָן דְּעָבַד לוֹן בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן דְּיָדְעוּ פִּקּוּדָא דָּא בְּאוֹרַח כְּלָל, אִתְעָבִידוּ לְהוֹן נִסִּין וּגְבוּרָן. לְסוֹף מ' שְׁנִין, דְּקָא אִשְׁתְּדָלוּ בְּכָל אִינּוּן פִּקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְּאוֹלִיף לוֹן מֹשֶׁה, בֵּין אִינּוּן דְּמִתְנָהֲגֵי בְּאַרְעָא בֵּין אִינּוּן דְּמִתְנָהֲגֵי לְבַר מֵאַרְעָא כְּדֵין, אוֹלִיף לוֹן בְּאוֹרַח פְּרָט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דבהם ד') וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וְהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, הַיּוֹם דַּיְיקָא, מַה דְּלָא הֲוָה רְשׁוּ מִקַּדְמַת דְּנָא. כִּי יְיָ' הוּא הָאֱלהִים, דָּא בְּאוֹרַח פְּרָט, בְּמִלָּה דָּא, כַּמָּה רָזִין וְסִתְרִין אִית בָּהּ. וְדָא, וְהַהוּא דְּקַדְמֵיתָא, כֹּלָּא מִלָּה חֲדָא, דָּא בִּכְלָל, וְדָא בִּפְרָט. בְּגִין כַּךְ, פִּקּוּדָא קַדְמָאָה לְמִנְדַּע לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּכְלָל וּפְרָט, בְּרֵישָׁא וּבְסוֹפָא. וְרָזָא דָּא (ישעיה מ''ד) אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. אֲנִי רִאשׁוֹן בִּכְלָל, וַאֲנִי אַחֲרוֹן בִּפְרָט. וְכֹלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, וְרָזָא חֲדָא. כֵּיוָן דְּיִנְדַּע דָּא בִּכְלָל, יַשְׁלִים כָּל שַׁיְיפוֹי. וּמַאן אִינּוּן. רמ''ח פִּקּוּדִין, דְּאִינּוּן רמ''ח שַׁיְיפִין דְּבַר נָשׁ. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים בְּהוּ עַל הַאי בִּכְלָל, כְּדֵין יִנְדַּע בְּאוֹרַח פְּרָט, דְּדָא אִיהוּ אַסְוָותָא לְכֻלְּהוּ, וְיִנְדַּע כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, דְּמִתְחַבְּרָן לְמֵיהַב אַסְוָותָא לְכָל שַׁיְיפִין" (זוהר הקדוש, חלק ב, דף כה ע"א).

תרגום הזוהר ללשון הקודש: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ'. מִצְוָה זוֹ רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת. רֵאשִׁית רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמִּצְווֹת - לָדַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּכְּלָל. מַה זֶּה בַּכְּלָל? לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט עֶלְיוֹן שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָם, וּבָרָא אֶל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל חֵילוֹתֵיהֶם. וְזֶהוּ בַּכְּלָל. וְסוֹף הַכֹּל בִּפְרָט, לָדַעַת אוֹתוֹ בִּפְרָט. וּכְלָל וּפְרָט הוּא רֹאשׁ וָסוֹף, סוֹד שֶׁל זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד, וְנִמְצָא אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמִּתְעַסֵּק בִּכְלָל וּפְרָט, אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּלָל וּפְרָט. תִּקּוּן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא כְּלָל וּפְרָט. מִשּׁוּם כָּךְ, רֵאשִׁית הַכֹּל - שֶׁיֵּשׁ לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ שַׁלִּיט וְדַיָּן עַל הָעוֹלָם, וְהוּא רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, וּבָרָא אֶת הָאָדָם מִן הֶעָפָר, וְנָפַח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וְזֶהוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל.כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא הָיוּ מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁבָּא מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם, לִמֵּד אוֹתָם מִצְוָה רִאשׁוֹנָה זוֹ, שֶׁכָּתוּב וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם וְגוֹ'. וְאִלְמָלֵא מִצְוָה זוֹ, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּכָל אוֹתָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ מִצְוָה זוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.וּלְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁכְּשֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל אוֹתָן מִצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁלִּמֵּד אוֹתָם מֹשֶׁה, בֵּין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבֵין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, אָז לִמֵּד אוֹתָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךְ. הַיּוֹם דַּוְקָא, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה רְשׁוּת מִקֹּדֶם לָכֵן. כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים - זֶה בְּדֶרֶךְ פְּרָט. בְּדָבָר זֶה כַּמָּה סוֹדוֹת וּסְתָרִים יֵשׁ בּוֹ, וְזֶה וְאוֹתוֹ שֶׁבַּהַתְחָלָה הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, זֶה בִּכְלָל וְזֶה בִּפְרָט. וּלְסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁכְּשֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל אוֹתָן מִצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁלִּמֵּד אוֹתָם מֹשֶׁה, בֵּין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבֵין אוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, אָז לִמֵּד אוֹתָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךְ. הַיּוֹם דַּוְקָא, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה רְשׁוּת מִקֹּדֶם לָכֵן. כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים - זֶה בְּדֶרֶךְ פְּרָט. בְּדָבָר זֶה כַּמָּה סוֹדוֹת וּסְתָרִים יֵשׁ בּוֹ, וְזֶה וְאוֹתוֹ שֶׁבַּהַתְחָלָה הַכֹּל דָּבָר אֶחָד, זֶה בִּכְלָל וְזֶה בִּפְרָט.לָכֵן מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְלָל וּפְרָט, בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף, וְסוֹד זֶה - (ישעיה מד) אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן. אֲנִי רִאשׁוֹן בִּכְלָל, וַאֲנִי אַחֲרוֹן בִּפְרָט. וְהַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד וְסוֹד אֶחָד. כֵּיוָן שֶׁיֵּדַע אֶת זֶה בִּכְלָל, יַשְׁלִים אֶת כָּל אֵיבָרָיו, וּמִי הֵם? מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת, שֶׁהֵם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבְרֵי הָאָדָם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם בָּהֶם עַל זֶה בִּכְלָל, אָז יֵדַע בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁזֶּה הוּא רְפוּאָה לְכֻלָּם, וְיֵדַע אֶת כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁמִּתְחַבְּרִים לָתֵת רְפוּאָה לְכָל הָאֵיבָרִים" (תרגום לזוהר הקדוש, חלק ב, דף כה ע"א).
מפורש מדברי הזוהר שכאן שללא מצות ידיעת ה' ישראל לא היו מאמינים, למרות כל הניסים והגבורות אשר ראו: "וְאִלְמָלֵא פִּקּוּדָא דָּא, לָא הֲווֹ יִשְׂרָאֵל מֵהֵימְנִין בְּכָל אִינּוּן נִיסִּין וּגְבוּרָן דְּעָבַד לוֹן בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן דְּיָדְעוּ פִּקּוּדָא דָּא בְּאוֹרַח כְּלָל, אִתְעָבִידוּ לְהוֹן נִסִּין וּגְבוּרָן. " (תרגום: "אִלְמָלֵא מִצְוָה זוֹ, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּכָל אוֹתָם נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ מִצְוָה זוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, נַעֲשׂוּ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת).

אשמח לדעת אילו הוכחות יש לקיום אלוהים (לתת ציטוטים מהתנ"ך לא נחשב להוכחה מאחר ויש להוכיח קודם שכל מה שכתוב בתנ"ך נכון על מנת לתת אותו כראייה אמינה).
אני לא אומר שאלוהים לא קיים, בדיוק כמו שאני לא אומר שמפלצות לא קיימות, אבל באותה מידה אני לא מאמין וחושב שהוא קיים כמו שאני לא מאמין שמפלצות קיימות.
יש לשים לב לדקויות ולהבדל בין "לא מאמין" לבין "שולל".

תוצאה
נו אז קדימה, אם יש הוכחות פשוט שלוף אחת. ואם אתה קורא לציטוטים האלה^ "הוכחה" אז אני לא יודע מה להגיד לך..

עוד הפעם הציטוטים?

מה יש לכם נגד הציטוטים האלה? הציטוטים האלה הם באים להראות שסוד האמונה בה' - זה לדעת אותו, ואם הם ישראל לא היו מכירים את הקב"ה - אז לא היו מאמינים בו למרות כל הניסים שקרו להם במצרים. וכם כתוב בתורה שיש לדעת שיש את ה' ולא רק להאמין בו (כפי שטענתם) - זה אומר שדבר ניתן להוכחה, כי לא הגיוני לתת תורה לעם שכתוב בה שיש לדעת (ולא רק להאמין) שיש את ה' ואין כזאת אפשרות. אזת קחו את זה לפחות כהקדמה להוכחות.

זה שזה כתוב לא הולך את זה למשהו שאלוהים אמר. שוב פעם אותה נקודה. אתה מנסה בכוח להוכיח את התנך עם התנך עצמו. לא ניתן לעשות את סה

זה כמו שאני אוכיח לך שסינדרלה וכל מה שקרה בסיפור סינדרלה אמיתי וקרה באמת בעזרת ציטוטים מהספר סינדרלה...

"הסיפור מספר על נערה יפהפייה וטובת לב ששמה אלה שהתייתמה מאמהּ כשהייתה ילדה קטנה. אביה האציל נשא בנישואים שניים אישה יהירה וגאוותנית. לאישה זו היו שתי בנות בגילה של אלה שדמו לאִמן בכול. בתום טקס הנישואים התגלה פרצופה האמיתי של האם החורגת. היא ושתי בנותיה המרושעות הפכו את אלה למשרתת שלהן: היא זו שקרצפה את המדרגות, ניקתה את חדריהן של העלמות ודאגה לארוחותיהן. בתום עבודתה הייתה מתיישבת בתוך האפר, לכן דבק בה הכינוי "סינדרלה" ( באנגלית cinder-ella). סינדרלה לא העזה להתלונן על מצבה בפני אביה משום שאשתו שלטה בו לחלוטין (בחלק מהגרסאות אביה של סינדרלה הורעל על ידי האם החורגת)."

הוכחתי לו שסינדרלה אמיתית.

מחילה, ככה לא ממציאים דברים. אף אחד לא אומר שהספר סינדרלה וכל ספר ספרותי שהוא אמיתי. נחזור לתורתנו הקדושה: יש סברא (והיא מובאת בגמרא) שבני אדם לא משקרים בדבר שעשוי להתגלות (כי זה יהיה בזיון גדול להתבזות על שקר שעתיד להיות גלוי). אם בתורה כתוב שניתן לדעת מבחינה שכלית שיש את ה' - זה אומר שזה באמת אמור להיות ככה, כי אחרת אין טעם למה שכתוב בתורה, חס ושלום. אנשים לא טיפשים, ובטח שלא עם ישראל, חס ושלום והם היו אמורים להבין שיש פה משהו "לא אמיתי", חס ושלום, לפחות מהסיבה שאמרתי (מצוה לדעת את מציאות ה' ואין אפשרות, חס ושלום). מי שטוען שהתורה היא "בלוף" חס ושלום, אז הוא אמור לזלזל לגמרי באינלגנציה של עם שלם שקיבל את התורה.

אז אם מישהו אומר שהוא לא משקר הוא לא משקר? מה אם הוא משקר שהוא אומר שהוא לא משקר?

אוי ואבוי, איפה אתה חי תוצאה, איפה?
אף אחד לא קורא את הציטוטים שלך

ekko, איזה "הוכחות" יש בסיפור הספרותי הזה? יש עדות של עם שלם שמה שכתוב שם שזה קרה באמת? סתם סיפור דמיוני שמספר משהו שקרה (וכנראה שלא קרה) למשפחה מסויומת...

גם לתנך אין

ekko, לשקר בשקר שאמור להיות גלוי לעין לא שייך. האם אני יכול לשכנע אותך (וכל שכן את המשפחה שלך) שאתם עליתם מאנגליה ואתם עליתם מספרד? אז איך יציאת מצרים אתחם מכחישים? גם ה' העם היא צריכים לטעון "מעולם לא היינו במצרים ואף פעם לא שמענו מאבותינו דברים כאלו", חס ושלום...

אני סיימתי את השיחה הזאת אי אפשר לדבר איתך. ביי. אתה פשוט כל דבר מנס להוכיח את התנך עם תנך .פשוט אין הגיון

אנונימי, זה בעיה שלהם, אבל שלא יגידו ש"אין" הוכחות, כי יש. שים לב לאיזה השוות מוזרות הם מגיעים כדי לא לקבל את ההוכחות: להשוות ספר שמספר על קורות של עם שלם לבין סיפרו ספרותי שמספר משהו למשפחה מסוימת שאין שום סיבה להאמין שמה שכתוב באותו סיפור שזה קרה.

אין הוכחות!!! זאת אמונה. אין א י ן

מעניין מאוד שהעם רק יאמין במציאות ה' יתברך ולא ידע וגם יאמין בתורה שכתוב שזאת אמורה להיות ידיעה ולא רק אמונה. הרי יש כאן סתירה פנימית ולא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את זה. להאמין במשהו שיש בתוכו סתירה פנימית ואתה מבין לבד בשכלך שזה "לא אמיתי", ו"לא הגיוני", חס ושלום - זה מטופש. בכל מעניין איך עם כל הידיעה (והסברתי למה היו צריכים לדעת) שזה "לא אמיתי" היהודים מסרו את נפשם על האמונה הזאת (וכן הלכה, שצריך אפילו למות בשביל לא לכפור - עייני בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנז)? אפילו את ממונו אדם לא מחויב לתת על הספק ואומרים "המוציא מחבירו - עליו הראיה", אז נפשו כל שכן הלא היה צריך למסור אם היה כאן "ספק" חס ושלום, כל שכן שאם זה היה "שקר", אז ה"שקר" הזה היה אמור להיות שקוף לעם.

תוצאה
תבין, האנשים האלה היו רגילים, כמוני וכמוך. לא היה בהם שום דבר מיוחד מהאנשים של היום. אפשר אפילו להגיד שהם היו הדיוטים במובן שהם לא ידעו מה קורה סביבם וזה מה שגרם להם להסיק מסקנות מטופשות. ההבדל בין אז לעכשיו זה שהיום יש מדע, שיכול להסביר לך דברים על מה שקורה סביבך ולכן לא צריך שום ספר עתיק שיסביר את הדברים בצורה מטופשת כי מי שכתב אותו לא היה גאון הדור.

אם אתה מוכן לזלזל באבותיך עד כדי כך - אז וודאי שאני מוחה בך, הבעיה היא אצלך ולא אצלהם. הם היו "דור דעה". אתה לא מרגיש את ירידית הדורות, אה? לדבריך, אפילו אנשים לא הכי חכמים היו צריכים לדעת שהדברים שכתובים בתורה "לא קרו", חס ושלום, כי העם אמור לדעת את ההיסטוריה שלו. תעשה קל וחומר: אתה מפקפק במה שכתוב בתורה למרות המסורת של האבות, ואבותינו לא יפקפקו בה בלי שום מסורת וידיעה שהיא מאלוקים כפי שנמסר מדור לדור?

"עכבר מתהלך לו ביער ומחפש אגוז לאכול. בדרך הוא פוגש, בזה אחר זה, שועל, ינשוף, ונחש המבקשים לטרוף אותו, אך העכבר מלא התושייה מזהיר אותם שתיכף יגיע למקום חבר שלו, טרופותי, שהוא מפלצת גדולה ורעבה. החיות נבהלות ומניחות לעכבר לנפשו. העכבר ממשיך בדרכו, ולתדהמתו הוא נתקל לפתע ביציר דמיונו הרעב... בטרופותי עצמו!"

טרופותי אמיתי

אני מפקפק כי אין הוכחות, האם הם לא פקפקו כי היה הוכחות? ההוכחות פתאום נעלמו עם השנים? רגע אתה באמת חושב שהאנשים של היום טיפשים מפעם?

אז האנושות לא התקדמה לשום מקום ב2000 שנה האחרונות? אה טוב לדעת.

"רגע אתה באמת חושב שהאנשים של היום טיפשים מפעם?" וודאי, זאת הסיבה שלאמורא (חכם הגמרא) אין סמכות לחלוק על תנא (חכם המשנה) ולאחרונים (משולחן ערוך והלאה) אין סמכות לחלוק על הראשונים (פוסקי הלכות שהיו לפני שולחן ערוך).

זהו. סופית אין לי מילים לבן אדם הזה

"אני מפקפק כי אין הוכחות, האם הם לא פקפקו כי היה הוכחות? ההוכחות פתאום נעלמו עם השנים? "
אתה קבעת ש"אין" למרות כל הדברים שהבאתח (ויש הרבה מה להביא חוץ מזה, אבל הבאתי את ההכוחה המרכזית). תחשוב לבד למה לא פקפקו בדבר שלדבריך היו אמרוים לדעת שהו "לא קרה", חס ושלום, מה יותר פשוט לעם מלהכיר את ההיסטוריה של עצמו? ההוכחות לא נעלמו עם השנים, הם עוברים במסורת מדור לדור, ובפרט בלילה הסדר שהאבות מספרים לבניהם מה קרה להם במצרים.

זהו שהוא לא קובע שאין. לדבר הזה אשכרה קוראים אמונה זה אשכרה אומר שאין לזה הוכחות זה לא הוא מחליט

אנונימי, לא הבנת כלום, תעלה למעלה. מה נעשה עם הפסוקים שמראים על כך שצריך לדעת את מציאות ה' ולא רק להאמין (ובפרט שהזוהר הקדוש על הפסוקים האלה אומר מפורש שללא ידיעת ה' ישראל לא היו מאמינים למרות כל הנסים שעברו במצרים)? אם אין אפשרות לדעת - אז "אין משמעות" לפסוקים האלה, חס ושלום.

אם זה היה "שקר", חס ושלום, אז הוא היה ניכר לעין. ממילא לעם היתה שום סיבה להאמין בתורה, חס ושלום.