5 תשובות
אני מתחיל.
1. ודאי שאפשר, עובדה זה קרה, אתה ההוכחה המהלכת לכך. חוץ מזה שאין לזה שום תיעוד בהיסטוריה של עם ישראל, זה כתוב רק בספר יחיד שמסופר בו גם על נחש ואתון מדברים, ממש אמין.
2. בעבר אבותינו חשבו שכדור הארץ שטוח ושנופלים בקצה, וזו רק דוגמא אחת מיני רבים על חוכמתם המופלגת.
3. בטח, עובדה זה הובטח ואין שום כיסוי. אם אתה באמת חושב שזה עובד למה שלא תהייה גבר ותוכיח את זה לכול העולם בעזרת ניסוי מדעי פשוט? אני בטוח שחצי עולם יחזור מיד בתשובה.
4. כול העולם לא שונא את ישראל, הרבה אוהבים את ישראל. אבל כן יש גויים ששונאים דוסים שחושבים שהם הרבה יותר טובים מהגויים ומתנהגים כך.
5.בהחלט נכון. רק נחישות ואומץ לב של לוחמים יהודים שחירפו את נפשם הובילו להקמת המדינה. הכמה בחורי ישיבות שהתבטלו בבית המדרש באותו זמן צריכים להתבייש בעצמם.
6. זה שעם ישראל נרצח במיליונים וכמעט ונכחד בשואה קשור באופן לוגי לברכת האלוהים "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו"
7. נכון מאוד, זה בעיקר קשור למזל ושכל ולא להוקוס פוקוס כולשהו.
אתם מוזמנים להמשיך את הרשימה
1. ודאי שאפשר, עובדה זה קרה, אתה ההוכחה המהלכת לכך. חוץ מזה שאין לזה שום תיעוד בהיסטוריה של עם ישראל, זה כתוב רק בספר יחיד שמסופר בו גם על נחש ואתון מדברים, ממש אמין.
2. בעבר אבותינו חשבו שכדור הארץ שטוח ושנופלים בקצה, וזו רק דוגמא אחת מיני רבים על חוכמתם המופלגת.
3. בטח, עובדה זה הובטח ואין שום כיסוי. אם אתה באמת חושב שזה עובד למה שלא תהייה גבר ותוכיח את זה לכול העולם בעזרת ניסוי מדעי פשוט? אני בטוח שחצי עולם יחזור מיד בתשובה.
4. כול העולם לא שונא את ישראל, הרבה אוהבים את ישראל. אבל כן יש גויים ששונאים דוסים שחושבים שהם הרבה יותר טובים מהגויים ומתנהגים כך.
5.בהחלט נכון. רק נחישות ואומץ לב של לוחמים יהודים שחירפו את נפשם הובילו להקמת המדינה. הכמה בחורי ישיבות שהתבטלו בבית המדרש באותו זמן צריכים להתבייש בעצמם.
6. זה שעם ישראל נרצח במיליונים וכמעט ונכחד בשואה קשור באופן לוגי לברכת האלוהים "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו"
7. נכון מאוד, זה בעיקר קשור למזל ושכל ולא להוקוס פוקוס כולשהו.
אתם מוזמנים להמשיך את הרשימה
שואל השאלה:
1. מה אני? אני בסה"כ מאמין ומקבל את ההיסטוריה של עם ישראל מתוך ההבנה שאי אפשר להשתיל דבר כזה. למה לתורה שעוברת מדור לדור אתה לא קורא "תיעוד"? מה ההבדל בין זה למסמך אחר (שלך תדע אם האמין, כי לא לכל מסמך יש 600,000 עדים). לגבי הנחש והאתון, מה בעיה לה' לפתוח להם את הפה?
2. למה "שטוח"? איוב אמר "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה" (איוב כו, ז), כלומר על כלום ועיין במפרשים שם:
רש"י: "על בלימה" - אין כלום ביסוד כי הם עומדים באויר על חוזק זרועותיו של הקב"ה ודונש פי' בלימה מישור כמו (תהלים לב) במתג ורסן עדיו לבלום (כך ראיתי סא"א)
מצודת דוד: "נוטה צפון" - ר"ל רקע הארץ על תוהו כי אין שם דבר מחזיקו ועל כי עיקר הישוב הוא בפאת הצפון לז"א נוטה צפון וגו'
"על בלימה" - על דבר שאין בו ממש כי כל העמדת כדור הארצי לבל יתקרב לפאה מן הפאות הוא בעבור כי כל חלקי היסוד משתוקק ליסודו והרי כל כדור הארצי נשען על נקודת המרכז היא אמצעית הכדור נקודה שאינה מתחלקת.
בתורה שבעל פה צורת הכדור של כדור הארץ עוד יותר מפורטת:
"א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור" (תלמוד ירושלמי, עבודה זרה, פרק א, הלכה א)
,"כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור (כל הישוב - כלומר, העולם והאנושות שעליו - מתגלגל בעיגול ככדור) אלין לתתא ואלין לעילא (אלה - כלומר, חלקם - מתגוררים למטה, בתחתית הכדור, ואלה למעלה) וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משנויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא. (וכל אלה הבריות - המתגוררים בחלקים השונים של הכדור - שונים בחזותם - בצבעם, בקלסתר פניהם, וכדו', - מחמת שינוי מזג האויר, כפי מזג האויר של כל מקום ומקום. אולם עומדים הם כשאר בני אדם). ועל דא אית אתר בישובא (ועל כן יש מקום בעולם) כד נהיר לאלין, חשיך לאלין. לאלין יממא, ולאלין לליא. (כאשר אור לאֵלֶּה, חושך לאלה. לאלה יום, ולאלה לילה) ואית אתר דכוליה יממא, ולא אישתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא. (ויש מקום בעולם שמואר תמיד ולא יימצא בו לילה אלא זמן מועט) וכו'. דהכי כתיב (שכך כתוב) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך! (תהילים קלט) ורזא דא איתמסר למאריהון דחכמתא." (הזוהר הקדוש, ויקרא י ע"א).
אפשר להביא עוד מקורות, אך נסתפק בינתיים בזה
3. בימינו הדבר לא יהיה כזה פשוט, כי יש דעות שהברכה מובטחת רק בזמן ששמירת השמיטה מן התורה ולא בזמן הזה שהיא מדרבנן (שהרי בימינו אין רוב ישראל על אדמתם). כך היא דעת הסמ"ע (בביאורו על חושן משפט סימן סז). יחד עם זאת יש דעות חולקות. בכל אופן, הרבה חלקאים אשר שומרים את השמטיה כדת ודין גם בימינו מספרים שבאמת רואים את הברכה ביבול. בכל אופן, בזמנם (ששמירת השמיטה היתה מן התורה) אם הברכה לא היתה מתקיימת, פשוט שהיו מפסיקים להאמין בתורה, חס ושלום. אם לא קרה דבר כזה, סימן שהם ראו שהברכה היא אמת.
4. טעות בידיעת המציאות.
5. עם קטן אינו יכול להלחם נגד עם גדול בדרך הטבע, אך " אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד" (תהלים כ, ח-ט) ואפשר להביא עוד הרב מקורות לחיזוק העניין. בחורי ישיבות בשום פנים ואפון אינם צריכים להתבייש, כי בזכותם לא רק שמנצחים במלחמות, אלא כל העולם מתקיים, כמו שכתוב "כֹּה אָמַר יְהוָה, אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה--חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, לֹא-שָׂמְתִּי" (ירמיה לג, כה).
6. אכן ה' ישראל התברכו ובזמן בית המקדש הם יו מספר ענק. לפני השואה היתה הדרדרות רוחנית חזקה מאוד, ולכן קרתה הושאה, כפי שניבאה התורה עצמה (בפרשת "וילך", אפשר להביא גם ראיות מפרשות "בחוקותי" ו"כי תבוא"). בכל זאת, גם אחרי השואה (וכל הרדיפות שהיו לפני) עם ישראל לא הושמד בליל, חס ושלום, כפי שהבטיח הקב"ה " וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו, מד) וכן בנביאים: "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יְהוָה לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיה ל, י-יא); "אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיה מו, כח). וכן אפשר להביא פסוקים רבים המבטיחים את נצחיות של עם ישראל ושום עם אחר אינו לו כזאת הבטחה.
7. עיין לעיל (סעיף 6 שבמקום להתייחס לקיום הנבואה של חזרת עם ישרא לארצו נגד כל הסיכוים בחרת לדבר שם על השואה, למרות שגם של הושאה יש מה לדבר ודי הרבה).
1. מה אני? אני בסה"כ מאמין ומקבל את ההיסטוריה של עם ישראל מתוך ההבנה שאי אפשר להשתיל דבר כזה. למה לתורה שעוברת מדור לדור אתה לא קורא "תיעוד"? מה ההבדל בין זה למסמך אחר (שלך תדע אם האמין, כי לא לכל מסמך יש 600,000 עדים). לגבי הנחש והאתון, מה בעיה לה' לפתוח להם את הפה?
2. למה "שטוח"? איוב אמר "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה" (איוב כו, ז), כלומר על כלום ועיין במפרשים שם:
רש"י: "על בלימה" - אין כלום ביסוד כי הם עומדים באויר על חוזק זרועותיו של הקב"ה ודונש פי' בלימה מישור כמו (תהלים לב) במתג ורסן עדיו לבלום (כך ראיתי סא"א)
מצודת דוד: "נוטה צפון" - ר"ל רקע הארץ על תוהו כי אין שם דבר מחזיקו ועל כי עיקר הישוב הוא בפאת הצפון לז"א נוטה צפון וגו'
"על בלימה" - על דבר שאין בו ממש כי כל העמדת כדור הארצי לבל יתקרב לפאה מן הפאות הוא בעבור כי כל חלקי היסוד משתוקק ליסודו והרי כל כדור הארצי נשען על נקודת המרכז היא אמצעית הכדור נקודה שאינה מתחלקת.
בתורה שבעל פה צורת הכדור של כדור הארץ עוד יותר מפורטת:
"א"ר יונה אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק עד שראה את העולם ככדור" (תלמוד ירושלמי, עבודה זרה, פרק א, הלכה א)
,"כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור (כל הישוב - כלומר, העולם והאנושות שעליו - מתגלגל בעיגול ככדור) אלין לתתא ואלין לעילא (אלה - כלומר, חלקם - מתגוררים למטה, בתחתית הכדור, ואלה למעלה) וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משנויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא. (וכל אלה הבריות - המתגוררים בחלקים השונים של הכדור - שונים בחזותם - בצבעם, בקלסתר פניהם, וכדו', - מחמת שינוי מזג האויר, כפי מזג האויר של כל מקום ומקום. אולם עומדים הם כשאר בני אדם). ועל דא אית אתר בישובא (ועל כן יש מקום בעולם) כד נהיר לאלין, חשיך לאלין. לאלין יממא, ולאלין לליא. (כאשר אור לאֵלֶּה, חושך לאלה. לאלה יום, ולאלה לילה) ואית אתר דכוליה יממא, ולא אישתכח ביה ליליא בר בשעתא חדא זעירא. (ויש מקום בעולם שמואר תמיד ולא יימצא בו לילה אלא זמן מועט) וכו'. דהכי כתיב (שכך כתוב) אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך! (תהילים קלט) ורזא דא איתמסר למאריהון דחכמתא." (הזוהר הקדוש, ויקרא י ע"א).
אפשר להביא עוד מקורות, אך נסתפק בינתיים בזה
3. בימינו הדבר לא יהיה כזה פשוט, כי יש דעות שהברכה מובטחת רק בזמן ששמירת השמיטה מן התורה ולא בזמן הזה שהיא מדרבנן (שהרי בימינו אין רוב ישראל על אדמתם). כך היא דעת הסמ"ע (בביאורו על חושן משפט סימן סז). יחד עם זאת יש דעות חולקות. בכל אופן, הרבה חלקאים אשר שומרים את השמטיה כדת ודין גם בימינו מספרים שבאמת רואים את הברכה ביבול. בכל אופן, בזמנם (ששמירת השמיטה היתה מן התורה) אם הברכה לא היתה מתקיימת, פשוט שהיו מפסיקים להאמין בתורה, חס ושלום. אם לא קרה דבר כזה, סימן שהם ראו שהברכה היא אמת.
4. טעות בידיעת המציאות.
5. עם קטן אינו יכול להלחם נגד עם גדול בדרך הטבע, אך " אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר. הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד" (תהלים כ, ח-ט) ואפשר להביא עוד הרב מקורות לחיזוק העניין. בחורי ישיבות בשום פנים ואפון אינם צריכים להתבייש, כי בזכותם לא רק שמנצחים במלחמות, אלא כל העולם מתקיים, כמו שכתוב "כֹּה אָמַר יְהוָה, אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה--חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, לֹא-שָׂמְתִּי" (ירמיה לג, כה).
6. אכן ה' ישראל התברכו ובזמן בית המקדש הם יו מספר ענק. לפני השואה היתה הדרדרות רוחנית חזקה מאוד, ולכן קרתה הושאה, כפי שניבאה התורה עצמה (בפרשת "וילך", אפשר להביא גם ראיות מפרשות "בחוקותי" ו"כי תבוא"). בכל זאת, גם אחרי השואה (וכל הרדיפות שהיו לפני) עם ישראל לא הושמד בליל, חס ושלום, כפי שהבטיח הקב"ה " וְאַף-גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו, מד) וכן בנביאים: "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יְהוָה לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיה ל, י-יא); "אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיה מו, כח). וכן אפשר להביא פסוקים רבים המבטיחים את נצחיות של עם ישראל ושום עם אחר אינו לו כזאת הבטחה.
7. עיין לעיל (סעיף 6 שבמקום להתייחס לקיום הנבואה של חזרת עם ישרא לארצו נגד כל הסיכוים בחרת לדבר שם על השואה, למרות שגם של הושאה יש מה לדבר ודי הרבה).
1.אתה שמקבל את הטיעון המעגלי הזה הוא ההוכחה החיה לאיך בקלות ניתן לשכנע קבוצת אנשים להאמין בסיפורי בדים. לכן גם לא מפליא כלל שאתה מאמין לסיפורים על נחשים מדברים. אגב כדאי לך לקרא את הארי פוטר, אני בטוח שתאהב, זה בדיוק אותו הז'אנר ספרותי.
2.המקורות המקראיים וכן חז"ל מפגינים סממנים רבים של תמיכה במודל הגיאוצנטרי האשורי/כנעני העתיק. הארץ שטוחה ומוגבלת, ייתכן כי גבולה עגול, אך הארץ ודאי אינה כדור מלא - והאדמה המוצקה צפה מעל האוקיינוס ("המים התחתונים") כמו כופתא על מרק. השמיים הם הגג אשר מעל לארץ - מחסום מוצק ובלתי חדיר המגן גם על החיים עלי אדמות מפני "המים העליונים" האינסופיים שמעבר לו, והם מכסים את הארץ כאוהל בזמן שאנו חיים תחתיהם. השמש מאירה כשהיא נמצאת מתחת לרקיע, והיא עוברת אל מחוץ לו בכל לילה דרך "חלונות" הקבועים בו, אל תוך המים העליונים ש"מכבים" אותה זמנית, רק כדי לשוב להיכנס לרקיע בבוקר הבא.
הגמרא בפסחים צד ע"ב: "חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע".
וכך מסביר את עולמם של חז"ל רבינו חננאל: בפסחים צד כתב וז"ל "החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו לאלתר עולה עמוד השחר וחמה מהלכת בעוביו של רקיע וכשתגיע לסוף עוביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערבוכן בשקיעה מהלכת חמה בעוביו של רקיע וכשתצא מעוביו של רקיע כולו מיד הכוכבים נראים".
ובכן, זו תמונת העולם עפ"י חכמינו הקדושים: הארץ היא עיגול שטוח, מעין צלחת שטוחה, אשר עליה "יושבת" כיפת הרקיע. כיפה זו היא בצורת חצי כדור והדופן של הכיפה הוא הרקיע. לרקיע הזה יש עובי ניכר (כפי שנראה בהמשך.(
השמש נמצאת בשעות היום במסלול בתוך הכיפה הזו ("ביום, חמה מהלכת למטה מן הרקיע") ובלילה היא במסלול מעל לכיפת הרקיע(!). כלומר מסלול השמש אינו מעגלי אלא הלוך ושוב מעל ומתחת לכיפת הרקיע.
כדי לעבור ממצב של יום למצב של לילה (ולהיפך) על השמש, כמובן, לעבור דרך הרקיע. המעבר הזה מתבצע פעמיים ביום, בבוקר ובערב. המעבר הזה, של השמש בתוך הרקיע נמשך זמן לא מבוטל.
הזמן שלוקח לשמש לעבור את הרקיע הוא, בבוקר, הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה ,ובלילה הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. וזהו שנאמר בפסחים צד ע"א "רבי יהודה אומר עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין. נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום".
על פי מציאות זו פסק רבינו תם (במאה ה 12 למניינם) שזמן יציאת השבת הוא 72 דקות לאחר שקיעת החמה. אמנם בפסיקה זו התקשה ר"ת מגמרא בשבת לד ע"ב " אתמר שיעור בין השמשות בכמה? אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל." (כלומר אורך זמן "בין השמשות" הוא כמהלך שלושת רבעי מיל ולא ארבעה מילין) ותירץ שהזמן של בין השמשות מתחיל אחרי שהשמש כבר נכנסה בעובי הרקיע ואינה נראית. וכך נאמר בעניין זה בתוספות על פסחים דף צד/א " וי"ל דהכא קאמר מתחלת שקיעה דהיינו משעה שמתחלת החמה ליכנס בעובי הרקיע עד הלילה הוי ד' מילין והתם קאמר מסוף שקיעה" עכ"ל.
אין צורך לומר שכל הדברים הללו הבל מוחלט ורעות רוח שאין למעלה ממנה! הרקיע אינו כיפה, אין לו עובי, השמש אינה עוברת דרכו, זמני היום והלילה נקבעים ע"י מהירות הסיבוב של כדור הארץ וכו' וכו'
תמונת העולם של חז"ל היא, לא עלינו, שטות גמורה ומוחלטת שאין לה שמץ אחיזה במציאות. אם לא היה די בכל התצפיות האסטרונומיות באו אלפי הטיסות לחלל והוכיחו כי דמות העולם המציאותי אין לה אפילו שום דמיון להבנתם וידיעתם של חז"ל!
לא רק שבימינו יודע זאת כל ילד בן חמש אלא שחלק מהדברים כבר היה ידוע בימי חז"ל ובודאי בימי רבינו תם והראשונים. ליונים היתה תמונת עולם שגוייה אבל קרובה יותר למציאות (שמש וכוכבים הנעים במסלולים סביב כדור הארץ) כבר במאה ה 5 לפני מניינם, כלאמר כמעט 800 שנה לפני חכמי התלמוד! רמז לכך גם ראינו בדברי הגמרא על חכמי אומות העולם לעיל. הגמרא שם אפילו מוסיפה ש"אמר רבי, נראין דבריהם מדברינו" כלומר רבי חושב שתפיסת העולם הנכרית נכונה יותר מזו של חז"ל! אבל זה לא שינה דבר בפסיקות ההלכתיות של חז"ל אשר נעשו כולן על סמך התפיסה השגוייה של "מעבר השמש דרך הרקיע". נראה שחז"ל לא הכירו את התורות האחרות וגם כאשר הכירו, התעלמו מהן ודבקו בתפיסתם השגוייה. רבינו חננאל (פסחים צ"ד) אפילו מודה במפורש להתעלם מן העובדות המציאותיות וז"ל: "ואעפ"י שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין, לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם"
אפשר להביא עוד מקורות, אך נסתפק בינתיים בזה.
3.תירוצים צפויים, כפי שנאמר הבטחות כמו חול ואין מה לאכול.
אז בא אני יעזור לך למצא ניסוי מדעי טהור שאיתו תוכל להוכיח לכול העולם בלי שום עוררין שיהוה ותורתו אמת!
נאמר בגמרא (תענית ח ע"ב):
ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר. אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש, אמר ליה: אימא לי פסוקיך! - אמר ליה: עשר תעשר. אמר ליה: ומאי עשר תעשר? - אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר. אמר ליה: מנא לך? אמר ליה: זיל נסי. אמר ליה: ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך הוא? והכתיב לא תנסו את ה'! אמר ליה: הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די..
ברור לנו שכול הנדרש בשביל להוכיח את קיומו של אלוהים ונכונות התורה הוא לקחת קבוצה של אנשים, ובמהלך הניסוי כולם יפרישו מעשר באופן קבוע. אם כולם או אפילו רובם מתעשרים כפי שאלוהים מבטיח מפורשות, הרי שהתורה אמת, ואם לא, טוב אז נשאר בהנחת המוצא, שהתורה היא אוסף אגדות קדומות. אם הניסוי מצליח אני חוזר מידית בתשובה! ואל תמציא פה תירוצים שהניסוי לא יכול לעבוד, כי הרי אלוהים עצמו ביקש מפורשות שננסה אותו בזאת.
4.טעות בידיעת המציאות.
5.עוד טעות בידיעת המציאות.
6.שוב התירוץ הכול כך כושל של "עם ישראל אשם בעצמו בשואה..היטלר רק קיים פקודות של אלוהים"
7.ענייני הנבואות והגשמתן הם מתחום התפעלות הנפש כלומר, הרוצה להאמין ימצא בכל כוחו הגשמה לנבואה. אף שלמעשה, הנביאים לא התכוונו לחזות עתיד אלא לומר את דעתם מה היה ראוי להיות או הצפי העתידי לפי בחינתם את תהליכי ההיסטוריה. אבל לעולם לא התכוונו שאלוהים גילה להם עתיד. ואתה דוגמה נפלאה לכך, שהרוצה להאמין יגלה נפלאות ויתעלם מהעובדות. תן דעתך לדבריך שלך, אתה לוקח קטע מסויים המתאים לגחמת רצונך ומתעלם מיתר הפסוקים המורים ההפך משחפצה נפשך. נצטט את הדברים ונעיר בסוגריים הערות, "וֶהֱפִיצְךָ ה' ְכָל הָעִַים מִקְצֵה הָרֶץ וְעַד קְצֵה הָרֶץ וְעָבַדְָ ָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲֶר לֹא יָדַעְָ ָה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָבֶן [ וכי היהודים עבדו עץ ואבן בגלות? אתמהה] וֶהֱִיבְךָ ה' מִצְרַם ָאֳנִת ֶַרֶךְ אֲֶר מַרְִי לְךָ לֹא תֹסִיף עד לִרְאֹתָ וְהִתְמַַרְֶם ָם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלְִפָחת וְאֵין קֹנֶה [ היהודים לא נמכרו לעבדים ולא שבו למצרים באוניות בגלות בת זמננו] (דברים כח) ויתירה מכך, משתמע כאילו "ה' השיב את עם ישראל לארצו" והלא הם למעשה נפוצים בכל העולם. ועוד, הציונות היא פרי הסרת עול מצוות מעל צווארנו ונטילת אחריות לחיינו בלי אלוהים ובלי מצוות, ומדוע אתה מייחס לחלוצים, מחללי השבת, כאילו צדיקים גמורים הם הראויים לגאולה מאת אלוהי ישראל, והלא מקרא זועק הוא: "וְַבְָ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְָמַעְָ בְקֹל ְכֹל אֲֶר נֹכִי מְצְַךָ הַם ָה בָנֶיךָ ְכָל לְבָבְךָ בְכָל נַפְֶךָ: וְָב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת ְבתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְָב וְקִֶצְךָ מִָל הָעִַים אֲֶר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ ָָה" (דברים, ל ; 2-3) כלומר המציאות התקיימה בניגוד גמור לכתובים, בניגוד למציאות של תשובה לאלוהים. והאמת שהציבור החרדי ובמיוחד העדה החרדית אכן מתייחסים למציאות היהודים בארץ ישראל ככפירה והתרסה באלוהים.
2.המקורות המקראיים וכן חז"ל מפגינים סממנים רבים של תמיכה במודל הגיאוצנטרי האשורי/כנעני העתיק. הארץ שטוחה ומוגבלת, ייתכן כי גבולה עגול, אך הארץ ודאי אינה כדור מלא - והאדמה המוצקה צפה מעל האוקיינוס ("המים התחתונים") כמו כופתא על מרק. השמיים הם הגג אשר מעל לארץ - מחסום מוצק ובלתי חדיר המגן גם על החיים עלי אדמות מפני "המים העליונים" האינסופיים שמעבר לו, והם מכסים את הארץ כאוהל בזמן שאנו חיים תחתיהם. השמש מאירה כשהיא נמצאת מתחת לרקיע, והיא עוברת אל מחוץ לו בכל לילה דרך "חלונות" הקבועים בו, אל תוך המים העליונים ש"מכבים" אותה זמנית, רק כדי לשוב להיכנס לרקיע בבוקר הבא.
הגמרא בפסחים צד ע"ב: "חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע".
וכך מסביר את עולמם של חז"ל רבינו חננאל: בפסחים צד כתב וז"ל "החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו לאלתר עולה עמוד השחר וחמה מהלכת בעוביו של רקיע וכשתגיע לסוף עוביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערבוכן בשקיעה מהלכת חמה בעוביו של רקיע וכשתצא מעוביו של רקיע כולו מיד הכוכבים נראים".
ובכן, זו תמונת העולם עפ"י חכמינו הקדושים: הארץ היא עיגול שטוח, מעין צלחת שטוחה, אשר עליה "יושבת" כיפת הרקיע. כיפה זו היא בצורת חצי כדור והדופן של הכיפה הוא הרקיע. לרקיע הזה יש עובי ניכר (כפי שנראה בהמשך.(
השמש נמצאת בשעות היום במסלול בתוך הכיפה הזו ("ביום, חמה מהלכת למטה מן הרקיע") ובלילה היא במסלול מעל לכיפת הרקיע(!). כלומר מסלול השמש אינו מעגלי אלא הלוך ושוב מעל ומתחת לכיפת הרקיע.
כדי לעבור ממצב של יום למצב של לילה (ולהיפך) על השמש, כמובן, לעבור דרך הרקיע. המעבר הזה מתבצע פעמיים ביום, בבוקר ובערב. המעבר הזה, של השמש בתוך הרקיע נמשך זמן לא מבוטל.
הזמן שלוקח לשמש לעבור את הרקיע הוא, בבוקר, הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה ,ובלילה הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. וזהו שנאמר בפסחים צד ע"א "רבי יהודה אומר עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין, ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין. נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום".
על פי מציאות זו פסק רבינו תם (במאה ה 12 למניינם) שזמן יציאת השבת הוא 72 דקות לאחר שקיעת החמה. אמנם בפסיקה זו התקשה ר"ת מגמרא בשבת לד ע"ב " אתמר שיעור בין השמשות בכמה? אמר רב יהודה אמר שמואל שלשה חלקי מיל." (כלומר אורך זמן "בין השמשות" הוא כמהלך שלושת רבעי מיל ולא ארבעה מילין) ותירץ שהזמן של בין השמשות מתחיל אחרי שהשמש כבר נכנסה בעובי הרקיע ואינה נראית. וכך נאמר בעניין זה בתוספות על פסחים דף צד/א " וי"ל דהכא קאמר מתחלת שקיעה דהיינו משעה שמתחלת החמה ליכנס בעובי הרקיע עד הלילה הוי ד' מילין והתם קאמר מסוף שקיעה" עכ"ל.
אין צורך לומר שכל הדברים הללו הבל מוחלט ורעות רוח שאין למעלה ממנה! הרקיע אינו כיפה, אין לו עובי, השמש אינה עוברת דרכו, זמני היום והלילה נקבעים ע"י מהירות הסיבוב של כדור הארץ וכו' וכו'
תמונת העולם של חז"ל היא, לא עלינו, שטות גמורה ומוחלטת שאין לה שמץ אחיזה במציאות. אם לא היה די בכל התצפיות האסטרונומיות באו אלפי הטיסות לחלל והוכיחו כי דמות העולם המציאותי אין לה אפילו שום דמיון להבנתם וידיעתם של חז"ל!
לא רק שבימינו יודע זאת כל ילד בן חמש אלא שחלק מהדברים כבר היה ידוע בימי חז"ל ובודאי בימי רבינו תם והראשונים. ליונים היתה תמונת עולם שגוייה אבל קרובה יותר למציאות (שמש וכוכבים הנעים במסלולים סביב כדור הארץ) כבר במאה ה 5 לפני מניינם, כלאמר כמעט 800 שנה לפני חכמי התלמוד! רמז לכך גם ראינו בדברי הגמרא על חכמי אומות העולם לעיל. הגמרא שם אפילו מוסיפה ש"אמר רבי, נראין דבריהם מדברינו" כלומר רבי חושב שתפיסת העולם הנכרית נכונה יותר מזו של חז"ל! אבל זה לא שינה דבר בפסיקות ההלכתיות של חז"ל אשר נעשו כולן על סמך התפיסה השגוייה של "מעבר השמש דרך הרקיע". נראה שחז"ל לא הכירו את התורות האחרות וגם כאשר הכירו, התעלמו מהן ודבקו בתפיסתם השגוייה. רבינו חננאל (פסחים צ"ד) אפילו מודה במפורש להתעלם מן העובדות המציאותיות וז"ל: "ואעפ"י שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין, לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם"
אפשר להביא עוד מקורות, אך נסתפק בינתיים בזה.
3.תירוצים צפויים, כפי שנאמר הבטחות כמו חול ואין מה לאכול.
אז בא אני יעזור לך למצא ניסוי מדעי טהור שאיתו תוכל להוכיח לכול העולם בלי שום עוררין שיהוה ותורתו אמת!
נאמר בגמרא (תענית ח ע"ב):
ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר. אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש, אמר ליה: אימא לי פסוקיך! - אמר ליה: עשר תעשר. אמר ליה: ומאי עשר תעשר? - אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר. אמר ליה: מנא לך? אמר ליה: זיל נסי. אמר ליה: ומי שרי לנסוייה להקדוש ברוך הוא? והכתיב לא תנסו את ה'! אמר ליה: הכי אמר רבי הושעיא: חוץ מזו, שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די..
ברור לנו שכול הנדרש בשביל להוכיח את קיומו של אלוהים ונכונות התורה הוא לקחת קבוצה של אנשים, ובמהלך הניסוי כולם יפרישו מעשר באופן קבוע. אם כולם או אפילו רובם מתעשרים כפי שאלוהים מבטיח מפורשות, הרי שהתורה אמת, ואם לא, טוב אז נשאר בהנחת המוצא, שהתורה היא אוסף אגדות קדומות. אם הניסוי מצליח אני חוזר מידית בתשובה! ואל תמציא פה תירוצים שהניסוי לא יכול לעבוד, כי הרי אלוהים עצמו ביקש מפורשות שננסה אותו בזאת.
4.טעות בידיעת המציאות.
5.עוד טעות בידיעת המציאות.
6.שוב התירוץ הכול כך כושל של "עם ישראל אשם בעצמו בשואה..היטלר רק קיים פקודות של אלוהים"
7.ענייני הנבואות והגשמתן הם מתחום התפעלות הנפש כלומר, הרוצה להאמין ימצא בכל כוחו הגשמה לנבואה. אף שלמעשה, הנביאים לא התכוונו לחזות עתיד אלא לומר את דעתם מה היה ראוי להיות או הצפי העתידי לפי בחינתם את תהליכי ההיסטוריה. אבל לעולם לא התכוונו שאלוהים גילה להם עתיד. ואתה דוגמה נפלאה לכך, שהרוצה להאמין יגלה נפלאות ויתעלם מהעובדות. תן דעתך לדבריך שלך, אתה לוקח קטע מסויים המתאים לגחמת רצונך ומתעלם מיתר הפסוקים המורים ההפך משחפצה נפשך. נצטט את הדברים ונעיר בסוגריים הערות, "וֶהֱפִיצְךָ ה' ְכָל הָעִַים מִקְצֵה הָרֶץ וְעַד קְצֵה הָרֶץ וְעָבַדְָ ָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲֶר לֹא יָדַעְָ ָה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָבֶן [ וכי היהודים עבדו עץ ואבן בגלות? אתמהה] וֶהֱִיבְךָ ה' מִצְרַם ָאֳנִת ֶַרֶךְ אֲֶר מַרְִי לְךָ לֹא תֹסִיף עד לִרְאֹתָ וְהִתְמַַרְֶם ָם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלְִפָחת וְאֵין קֹנֶה [ היהודים לא נמכרו לעבדים ולא שבו למצרים באוניות בגלות בת זמננו] (דברים כח) ויתירה מכך, משתמע כאילו "ה' השיב את עם ישראל לארצו" והלא הם למעשה נפוצים בכל העולם. ועוד, הציונות היא פרי הסרת עול מצוות מעל צווארנו ונטילת אחריות לחיינו בלי אלוהים ובלי מצוות, ומדוע אתה מייחס לחלוצים, מחללי השבת, כאילו צדיקים גמורים הם הראויים לגאולה מאת אלוהי ישראל, והלא מקרא זועק הוא: "וְַבְָ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְָמַעְָ בְקֹל ְכֹל אֲֶר נֹכִי מְצְַךָ הַם ָה בָנֶיךָ ְכָל לְבָבְךָ בְכָל נַפְֶךָ: וְָב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת ְבתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְָב וְקִֶצְךָ מִָל הָעִַים אֲֶר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ ָָה" (דברים, ל ; 2-3) כלומר המציאות התקיימה בניגוד גמור לכתובים, בניגוד למציאות של תשובה לאלוהים. והאמת שהציבור החרדי ובמיוחד העדה החרדית אכן מתייחסים למציאות היהודים בארץ ישראל ככפירה והתרסה באלוהים.
תוצאה, תשובה חלשה!
אנונימי
תוצאה, תשובה חזקה!