איך פיזיקה קוונטית מסתדרת עם לוגיקה אריסטוטלית? (הסבר פחות מתנשא בתיאור)

בבקשה תקרא עד הסוף (התשובה שלי כנראה מעצבנת אבל יש disclaimer בסוף חחח)
אתה מערבב פה כמה נושאים, ומבלבל בין הגדרות של כל מיני דברים
1. עיקרון אי הודאות של הייזנברג אומר שאתה לא יכול לדעת גם את המיקום וגם את המהירות של חלקיקי יסוד יחידים.
2. חוק השלישי הנמנע, אומר שאם מוכיחים שטענה מסויימת היא לא לא נכונה אז היא בהכרח נכונה ואין מצב אחר, ולפי מה שאתה הגדרת כעיקרון אי הודאות אתה אומר שאם יש חלקיק תת אטומי שנע בקופסה אז הוא בכל המצבים. עד שלא הסתכלו וראו את מצב החלקיק באמת, אז לא הוכח כי העובדה שהמיקום שלו לא באחד מכל המיקומים בקופסא, כלומר הוא בכל המיקומים בקופסא. אם יש משהו שנראה לך לא נכון תגיד לי, קשה להסביר את זה ולהבין את זה לעומק. וגם אם אתה חושב על זה שוב, אני חושב שהעיקרון עובד על טענה נכונה, שאין לה אפשרויות אחרות... אם אתה מוכיח שהשמש היא לא לא צהובה אז היא בהכרח צהובה? אני חושב שזה עובד על טענות ולא על מצבים שהאפשרויות שלהם מגוונות.
3. תן לי לשאול אותך שאלה, מה נכון? תורת היחסות הכללית או פיזיקת הקוונטים? כרגע לא מצליחים לשלב ביניהן... גם כל אחד מהם נכון לגבי סקאלות שונות...
הרי עיקרון אי הודאות (של הייזנברג ולא מה שאתה הגדרת) זניח בסקאלות גדולות... אז לנסות לשלב בין הלוגיקה הזו לתיאוריית הקוונטים הוא לא משהו שנראה לי נכון אם אתה לא מבין את שני הדברים לעומק ויודע להתעסק איתם נכון...
אתה יכול לקרוא טיפה באינטרנט, ולהבין דברים מסויימים על נושאים שהם גדולים בהרבה ממה שאתה קורא עליהם (גם אני לא מבין את כל הדברים עד הסוף, ובגלל זה אני מזמין אותך לתקן אותי בדברים שאולי לא דייקתי מספיק, או לא הבנתי נכון. בגלל זה אני אומר שאם אתה באמת רוצה להוכיח סתירה, או נכונות של משהו, תעשה עוד מחקר, שאלה באמת מעניינת, ואם בא לך תעדכן אותי מה גילית!).

שואל השאלה:
1. נכון, טעות שלי! התכוונתי לאופן שבו שניות גל-חלקיק עובדת, ולכך שגם פוטון בודד יכול להתאבך עם עצמו. בכל מקרה, חלקיק אחד יכול להיות ביותר ממצב אחד.
2. נכון. הוא אמנם לא בכל המצבים, כי לא כולם בהכרח אפשריים, אבל כן.
3. אני לא יודע. אף אחד לא יודע. אבל לא אני מחפש משהו שפשוט יעבוד, אלא אקסיומות למדע.
תצפיות אמפיריות סותרות את חוק השלישי הנמנע, וזה אומר שצריך לוותר על אחד מהם. אפשר להגיד ש"הטענה 'החלקיק נמצא במרכז הקופסה'" היא לא טענה ואלידית, אבל נשאלת השאלה, איך ניתן להבדיל בין טענה ואלידית ללא-ואלידית? בכל מקרה צריך לוותר על, או להגדיר מחדש, משהו בסיסי.

אם הוכיחו את הטענה ש"אם אין לך איך לדעת את מצבו של חלקיק תת אטומי, הוא נמצא בכל המצבים האפשריים בו זמנית. נניח, אם הוא כלוא בתא ואקום בלי קשר לעולם החיצון, הוא נמצא בכל תא הואקום, ולא באף מקום ספציפי" באופן אמפירי, אז אני לא חושב שאפשר בכלל להתווכח עם זה... מה שהוכח פיזית, הוכח...
לגבי "חוק השלישי הנמנע", רפרפתי בכמה פורומים וראיתי הרבה מאוד תשובות שמסבירות כל מיני דברים על החוק הזה (חלק מהם אומרים שיש מערכות לוגיות שלא חייבות לקיים את החוק הזה), אולי זה משהו שנתון לפרשנות (אין לי תשובה חד משמעית)
אם מצאת סתירה בין שני הדברים ואתה רוצה לפסול אחד מהם אני הייתי הולך על "חוק השלישי הנמנע".
תנסה לקרוא בכמה פורומים תשובות של אנשים, ושוב אם מצאת משהו מעניין אשמח אם תעדכן אותי (:

אני חושב שזה מאוד פשוט.

הטענה "החלקיק נמצא במרכז תא הואקום" היא לא נכונה. כי המיקום שלו אינו מוגדר קודתית כפי שציינת קודם.
המיקום שלו כל עוד לא ביצע אינטראקציה, אינו אלא אוסף הסתברויות של המצאותו בכל נקודה ולא מיקום נקודתי.

אתה פשוט שואל שאלה לא רלוונטית.
זה כמו שאשאל בנוגע לטענה "המשתנה המקרי של גובה האדם באוכלוסיה הוא 175 סנטימטר" שזה לא נכון. משתנה מקרי הוא מיפוי בין מרחב מדגם לערכים נספריים ולא ערך מספרי בפני עצמו.

כך מיקום של חלקיק אינו מוגדר כנקודה במרחב אלא יותר כמיפוי בין נקודות במרחב לערך הסתברותי.(לא בדיוק כי הסתברותו להמצא בנקודה מסויימת הוא 0 והסתברותו להמצא בנפח מסויים הוא יכול להיות גדול מ0... אבל בכל זאת אני מקווה שזה מעביר את הרעיון)

שואל השאלה:
זה כן דורש לשנות את ההגדרה האינטואיטיבית ל"מיקום", אבל זה באמת נשמע כמו הפתרון הנכון.

יכול להיות אי וודאות מצד אחד אבל התשובה של אי הוודאות היא שחור או לבן

לפי מה שהבנתי