ככ הרבה זמן רציתי לשבת ולפרוק הכל,הגיע הזמן

לפני חודש החבורה שלי,שהייתה הכל בשבילי...אלו שמבינים את ההומור המיוחד שלי ואלו שאני יכולה לשבת ולדבר איתם שעות ,התפרקה בגלל ששניים ממי שהיה בתוכה עברו לחבורה אחרת .התגברתי והכרתי חברים חדשים אבל החברים החדשים כבר נמצאות בתוך חבורה ופעם באלף שנה הם מזמינים אותי לפגישות שלהם,לפני שבועיים פיתחתי רגשות לאחד מהידידים הכי טובים שלי וסיפרתי לו את זה ,הוא דחה אותי בנימוק שהוא לא מחבב כרגע אף אחת והוא מעדיף שהוא שנשאר ידידים.אחכ הוא סיפר שאמרתי לו שאני מחבבת אותי לילדה שהייתה אמורה להיות חברה נאמנה שלי ומרוב נאמנותה היא הלכה וסיפרה את זה גם לשתי ילדות וכנראה שחצי מהשכבה שלי יודעת עכשיו על הרגשות שלי,וזה בכלל לא אשמתו כי אני לא מתפלא שהוא סיפר לחברה הכי טובה שלו,גם אני הייתי מספרת ...אני מאשימה אותה שהיא סיפרה את זה לחברות שלה ואני בטוחה שהוא אמר לה לא לספר,עכשיו אני והוא לא ככ מדברים ואני מתגעגעת אליו .אתמול אני וחברה עשינו מתיחה שאני עוזבת לעיר אחרת והילדים שאשכרה בכו מזה שאני עוזבת ממש נעלבו שזו היה מתיחה והם סוג של לא מדברים איתי אני לא יודעת אם זה בצחוק או לא ,עכשיו אני אשאר בודדה בחופש למרות שנשארה לי חברה אחת שהיא בסדר.סראבק ,החיים האלו