הזכרון הכי מביך שלכם מכיתה ז'?

ישנתי בשיעור ואז המורה אמרה את השם שלי, התעוררתי, אמרתי כאן והמשכתי לישון.

ש3 ילדים סתומים עשו ממני צחוק
הייתי באותו היום לבד בהפסקה ואחד מהילדים עקב אחרי בזמן שהאחרים צחקו, וקלטתי את זה שהוא עוקב אחרי
אני ממש מצטער שלא דפקתי בעיטה חזקה לביצים של הילד שעקב אחרי

הגיע סוף שנה, ישבנו בח והמורה עשתה סבב כזה של "איך עברה על כל אחד השנה", הגיע התור שלי , ופשוט לא דיברתי אלא בהיתי במשך איזה 4 דק וכולם לא הבינו מה יש לי וקראו לי כמה וכמה פעמים, ולא הגבתי, התחילו לצחוק אפילו (יש פעמים שאני כאילו מתנתקת מהעולם, ועוברת לעולם משלי, לא יודעת איך להסביר ונכון זה נשמע הזוי אבל קראתי על זה פעם ומסתבר שזאת תופעה די נפוצה), אחרי שחזרתי לעצמי אני כזה "מה?" ואז התחלתי לדבר ממש במבוכה ולא ידעתי מה להגיד והתחלתי לגמגם ולצחוק באמצע.
שיא המביכים

בכיתה ז קרה לי הרגע המחריד בחיי , קיבלתי מחזור והייתי עם פד אבל אכישהו הכל עבר לכיסא וכל הכיסא היה מלא בדם . רציתי למות באותו הרגע ממש למות.
למזלי זה היה השיעור האחרון לאותו היום אז חיכיתי שכולם ילכו ונשארתי שם לנקות את זה והיה לי גינס ממש שחור אז לא ראו על הגינס.
בכיתה נשארו 4 בנות שהיו חברות שלי וראו את זה

ישבתי במקום המרכזי של השכבה לבד,לא הלך לי להכיר אנשים ככה