מרגיש מנותק מהעדה שלי?

גם אני מרגישה רחוקה מהעדה של אבא שלי ויותר מתחברת לזאת של אמא שלי.. הכל טוב.

לכולנו זה קורה לפעמים, לא כולנו מרגישים שייכים לעדה שלנו
אני מנסה גם להתחבר לכאלה ואין חיבור לדעתי..

אין לך חברים אתיופים? תראה אפשר להבין אותך למרות שקצת חבל תאמת
אבל אם אתה רוצה להתחבר לעדה אז יש מלא קבוצות של אתיופים בפייסבוק וזה..
ומה זאת אומרת ילדות אתיופית?

אני לא מבינה למה אתה כל כך מתבייש בזה... לפי דעתי אתה ישראלי קודם כל, זה לא משנה מאיפה השורשים שלך. גם אני לא מחוברת לעדה שלי, אז מה? כרגע אתה גר בישראל וצבר, בעוד 30 כל נושא העדות יהיה חסר טעם לגמרי. אל תרגיש רע כי אתה לא מחובר לעדה שלך, אתה קודם כל בן אדם... כולנו פה ישראלים וזה תקף לכל עדה, אתה לא חייב להיות מחובר אליה, תכלס אתה קודם כל אתה, וכרגע אתה רובך ישראלי... זה כן חשוב לזכור את השורשים אבל אל תשכח שאתה גר בארץ ישראל ובקרוב זה לא יהיה כזה משנה כל נושא העדות.

גם אני ככה. כל המשפחה המורחבת והמצומצמת שלי נורא מחוברים לתרבות ולעדה, הם קולניים וחסרי בושה (בקטע טוב) ומאוד בולטים, שזה כביכול הסטיגמה של העדה. אני יותר שקטה ופחות מתבלטת, אבל בכל זאת נורא אוהבת לראות את הכל מתנהל ככה סביבי. אנחנו אנשים שונים וזה בסדר, אל תרגיש אשם

זה לא משהו שקורה רק לך, את האמת דיברתי עם חברים שלי שהם לא אתיופים וגם חלקם הזדהו עם שלפעמים קשה להתחבר לעדה שלך וממש להרגיש חלק. זה בסדר, אתה אדם בפני עצמך לפני שאתה משתייך לעדה.

שואל השאלה:
אני אוהב להיות ישראלי. לא מתבייש, אפילו גאה. פשוט העדה שלי יותר מדי גאה בעצמה, זה לא רע, אבל פשוט לא רוצה שהחיים שלי יהיו סובבים סביב הדבר הזה.

לא אוהב שהם קוראים לי "אתיופי מזויף"
זו הרי זכותי לא להתחבר. חלקם ישר תוקפים ואומרים שאני מפספס. אני למעשה חושב שהם אלו שמפספסים. יש דברים אחרים חוץ מהעדה שלך.

לא חתמתי על חוזה להיות עם העדה שלי בלבד. לדעתי, זו מחשבה דיי מקובעת, אנונימית.

וקונכיית הקסם, אני כלכך מזדהה. וגם עם התגובה האחרונה. האנשים מהעדה שפגשתי לא מבינים את זה. שאני קודם אדם בפני עצמי. נקודה. (סליחה, ואני אנונימי*, לעזאעל עם סטיפס.)

אני מבינה אותך באיזה מקום. אומנם אני לא מרגישה שהעדה היא גאה יותר מדי, לא לפחות בסביבה שלי. אבל מה שכן, נתקלתי לא מעט בזה שקוראים אחד לשני "אתיופי מזויף" וכו'. מן הסתם, לא כל האתיופים הם אותו דבר ואתה אדם לפני שאתה משתייך לעדה מסוימת. אם אתה אתיופי, זה לא אומר שכל החברים שלך צריכים להיות אתיופים. לפעמים הם לא מבינים, כי אוטומטית איכשהו (ודווקא אצל אתיופים בכנות) יש הרבה תשומת לב לזה, העדה כן חשובה וכן חשוב שתרגיש מחובר, אבל אתה לא חייב ואל תרגיש בגלל זה יוצא דופן או משהו.

אני ממש אוהבת את העדה שלנו והאחדות והאהבה של המשפחה

ממש אבל ממש ההורים שלך לא אשמים בזה. גם לא אתה, זו לא הבעיה שלך שאין לך את החיבור לעדה...

אני אגיד לך משהו, עליתי בגיל ממש צעיר אבל אני זוכרת כל דבר משם וזו זכות ענקית שגדלתי שם ולא פה.
כי אם הייתי נולדת בארץ אני מאמינה שאני הייתי כמוך
ועוד משהו, ההורים שלי לא עשו דבר כדי שאני אהיה מחוברת לעדה.
זה באה ממני, אני עושה הכל כדי לא לשכוח את השפה, אם זה שירים, סרטים או כל דבר אחר
למרות שקשה לי בדיבור
אח שלי הגדול, כמוך, הוא והחברים הם סוג של מתפדחים לדבר/ לשמוע שירים
באמהרית וכשהם נתקלים באחד כזה הוא נחשב בעיניהם "עולה קשוח"
עכשיו הוא קיבל קצת שכל והתחיל להתעניין, הבין שידע זה כוח

אם יש לך את הרצון להתחבר לעדה וזה לא מצליח לך, אל תרגיש לא בסדר עם עצמך
הכל טוב, העיקר הרצון והניסיון

וואו בלאק דיימונד אני נולדתי בארץ ולא דיברו איתי בבית אמהרית בילדות אז אני לא יודעת אמהרית אבל אני ממש מחוברת לעדה גם אני שומעת שירים באמהרית יודעת להכין דבו ואגוואט והייתי מאוד רוצה להיוולד גם באתיופיה זאת ארץ מדהימה עם תרבות עוד יותר מדהימה
בעז"ה אם תיהיה לי ילדה אני אקרא לה בשם באמהרית זה מה שאני רוצה

כל הכבוד לך, הנה את ההוכח לכך שזה אפשרי.
והשואל השאלה, אם זה ככ חשוב לך
הייתי ממליצה לך על טיול באתיופיה/גונדר זה ישנה אצלך משהו

מזויף