מאמינים, למה אתם מאמינים באלוהים? מה גורם לכם להאמין ולהישאר נאמנים למשהו שאתם לא יכולים לראות, לשמוע או להרגיש?

האמונה של ההורים שלי, וכל הדורות הקודמים של משפחתי-שעשו עליה במיוחד בשביל ירושלים הקדושה וארץ ישראל המקודשת לה'.
ובנוסף והכי חשוב, זה משהו שאי אפשר להסביר. אני פשוט יודעת שהוא שם. לא צריך לראות כל דבר כדי להאמין שהוא קיים (:

^הוכחה לזה שאלוהים לא קיים וזה הכול שטיפת מוח

אין דרך להסביר אמונה.. זו פשוט אמונה.
אני אישית למדתי מסבתא שלי ז"ל שהאמינה כל כך, וכשנפטרה התחלתי לשמור שבתות, קראתי ספרים של רבנים ושמעתי על סיפורים הזויים שאין שום דרך להסביר אותם חוץ מאמונה.
חוץ מזה שכמה שזה ישמע מופרך לאלה שלא מאמינים - כל תפילה, גם הכי קטנה שלי- על הדברים הכי הזויים מתגשמת כל כך מהר.. לא יכולה להסביר את זה.

אחרי תקופה שאני לא האמנתי וחזרתי להאמין אפשר להגיד שזה היה בגלל חוויות שעברתי.
ולמרות שאני לא דתית ולא מאמינה בדת אני מאמינה מאוד חזק באלוהים.

אם את רוצה יותר פרטים את מוזמנת לשלוח לי בפרטי.

crime wave-היא ביקשה את נקודת המבט שלי ואת הסיבה לאמונה שלי.
את ההוכחות שלי יש לי, היא לא ביקשה הוכחות.
ותלמד לדבר ולכבד אמונות של אחרים. דוחה.

אני דווקא כן מרגיש

קשה לי להסביר למה, נגיד אם עובר עליי יום רע(אני אדם מאוד סגור, קשה לי להפתח לאנשים) אני מספרת לו, וזה עוזר לי כי אני מרגישה שמישהו שם מקשיב לי ואולי הוא אפילו יעזור לי בדרכים שלו.

"ולמרות שאני לא דתית ולא מאמינה בדת אני מאמינה מאוד חזק באלוהים" - את יכולה להסביר בבקשה? מיהו האלוהים שאת מאמינה בו, ומאפשר לך לא להיות דתיה?

כן מרגיש לא שומע או רואה אבל מרגיש כן

לא רוצה להאמין לחיים אין משמעות והכול נוצר במקרה עושה טוב לחשוב שיש משהו שנותן כוח יש על מה להישען וששומר בשעת צרה רוצה להאמין שיש צדק בעולם הבא עונשים לרשעים שכר טוב לאנשים טובים מאמין שכוח עליון יצר את העולם מחבר את כול זה ויוצאת אמונה

לא יודעת זה פשוט אמונה, אני מאמינה שהוא עוזר לכל אחד בדרכים שלו, הוא יודע הכל ושומר על כולם ושהוא ברא את העולם כמו שאומרים..

הרבה פעמים (בסטיפס) שואלים אותי את השאלה הזאת.
למה את מאמינה?
זה דבר שקשה להסביר.
אמונה היא אמונה.
יש אלפי הוכחות, אבל הן אף פעם לא הוכחות מדעיות במאה אחוז.
אם תחפש הוכחות מתוך רצון להאמין, תמצא.
אם תחפש הוכחות מתוך רצון להפריך אותן, לעולם לא תמצא.
הכל תלוי בגישה שלך וברצון שלך. כך אני מאמינה.
בכל מקרה, מדוע אני מאמינה?
כמובן שזה בא מהבית אבל הייתה לי אפשרות לבחור גם אחרת די בקלות.
אבל אני פשוט מרגישה את ה' איתי בכל כך הרבה מצבים.
אני אדם רוחני, נורא מחוברת לארץ וליהדות.
אוהבת תנך בכל ליבי.
אפשר לומר שהאמונה שלי מורכבת גם מהרגשה חזקה ותחושת חיבור, וגם מרצון אמיתי להאמין בה'.
זוהי משמעות חיי.
האמונה.

^ האמונה מורכבת מהרצון להאמין - ואם אני רוצה להאמין שאני מיליונר, יש לי סיבה אמיתית להאמין בזה? כולנו רוצים להאמין באלוהים, אבל אם אין במה אין במה, לא ניתן להמציא אלוהים רק בגלל שאנחנו רוצים.

לא הבנתם אותי נכון -.-
אני לא מאמינה כדי להרגיש טוב יותר. אני לא כופה על עצמי ועובדת על עצמי מתוך רצון...
נמאס כבר שמזלזלים באנשים מאמינים וחושבים שהם עיוורים

אין להרגשה האישית שלך או של כל אחד אחר שום קשר לאמת. אני מרגיש טוב כשאני מעשן סיגריה, ואני עדיין יודע שההרגשה שקרית, ושהסיגריה מזיקה לי. מכור לסמים יסביר לך את אותו דבר אבל בעוצמה הרבה יותר חזקה. אגב, אתה תרגיש טוב מאוד כשתעשה דברים שאסורים על פי הדת (אוננות, אכילת חזיר, סקס מחוץ לנישואים, ועוד כל כך הרבה), אז לשיטתכם כל אלו אמורים להיות לא רק מותרים אלא אפילו חובה - אם אני מרגיש טוב כאני עושה אותם, זו האמת, לא?

אין לי כוח להגרר שוב לויכוחים האלה, כי הם חסרי כל טעם.
כל אחד ואמונתו שלו.
אין טעם להתווכח מהי האמת.
כי זה לא באמת יזיז פה לאף אחד.

אני חלילה לא מזלזל, את זאת שכתבה את המילים, שימי לב למה שכתבת. מה מזלזל פה? כתבת בפירוש שהאמונה שלך נובעת גם מהרצון להאמין, וזו טעות. הצגת הטעות היא זלזול? זה שאומרים דברים המנוגדים למחשבתך/אמונתך, אינו מצביע על זלזול, אחרת כל מילה שאת כותבת מזלזת בי.

שוב. לא הבנתם בדיוק מהי כוונתי.
אני מתכוונת לכך שאם אדם רוצה להאמין, הוא צריך רצון מסוים לעשות את זה.
אחרת. הוא תמיד יחשוב לוגי ומקובע, יחפש הוכחות ולא ימצא.
בדיוק בגלל זה ה' לא נגלה אלינו ואומר "הנה אני".
אז כולם היו מאמינים ולא הייתה אופציה אחרת.
בגלל זה לכל אחד יש בחירה. הוא צריך את הרצון שלו כדי להאמין.

זה מתקשר גם ל"הכל צפוי והרשות נתונה" בעוד היבט של המשפט.
הכל צפוי - ישנו אלוקים.
הרשות נתונה - לכל אחד יש יכולת לבחור אם להאמין. ה לא כופה על אף אחד. הוא צריך את הרצון שלך.

הם ממש לא חסרי טעם, הם פשוט פוגעים לכם באמונה שקשה לכם להודות בפני עצמכם שהיא שקרית, אז קל יותר לעצור ולברוח. אז בעצם את זאת שמזלזלת.

^ תגובה מעולה!!

אני אסביר..
מפיצוץ או תנועה אקראית של חלקיקים, לא יכולה להיווצר אנטלגנציה.
אנטלגנציה זה משהו רוחני.
הגיון זה משהו רוחני.
איך ממקריות, נוצרו יצורים (אנחנו) שעכשיו יושבים וחושבים "איך נוצרנו?".
למה כיסא לא יכול לחשוב לעצמו איך יצרו אותו.
איך הטבע נתן לנו מוח לחשוב איך נוצרנו.
איך אנחנו יודעים לחשוב עם המוח שלנו.
זה לא הגיוני שההגיון שלנו נוצר מאקראיות של חלקיקים, רק מדומם.
זה לא הגיוני שאנחנו, האנשים, התבונים, נוצרנו רק מדוממים.
איך מאותם חומרים דוממים כמו פיצוץ גדול וכו'.. , נוצרו חומרים "דוממים אחרים" (אנחנו) , עם יכולת לחשוב "איך נוצרנו".

וזה לא הגיוני כל-כך לשמוע ולראות משהו שיצר אותנו, כי הבורא מאז ומתמיד היה.
כמו שהזמן מאז ומתמיד היה.
הזמן זה משהו שאי אפשר לראות.
האינטליגנציה יצרה אותנו.
זה לא משהו רגיל..
אם אלוהים היה ניתן לראות אותו, הוא היה עשוי מחומרים ומאטומים..
זה נראה לך הגיוני?

מזל שאתה מסביר... אלא שזה לא הסבר, אלא גיבוב של משפטים לא נכונים בעליל, שעדיין מייצגים אמונה ולא עובדות:
"מפיצוץ או תנועה אקראית של חלקיקים, לא יכולה להיווצר אנטלגנציה" - איטליגנציה לא נוצרה מפיצוץ אלא מאבולוציה של יצורים חיים.
"אנטלגנציה זה משהו רוחני." - לא נכון, כל המח שלנו חומרי לחלוטין, וכלל האינטיליגנציה שלנו ממוקמת בו.
"איך ממקריות, נוצרו יצורים (אנחנו) שעכשיו יושבים וחושבים "איך נוצרנו?"." - אנחנו לא יודעים כיצד נוצרו החיים, אבל אנחנו כן יודעים כיצד אנחנו התפתחנו מהם לכדי אדם שיושב וחושב כיצד הוא נוצר.
"למה כיסא לא יכול לחשוב לעצמו איך יצרו אותו." - כי אין לו אינטיליגנציה. לא מובן מה רצית פה.
"איך הטבע נתן לנו מוח לחשוב איך נוצרנו." - הטבע לא "נותן" כלום. קיימת אבולוציה שבעטיה מתפתחים זנים שונים של בעלי חיים בעלי יכולות אחרות.
"איך אנחנו יודעים לחשוב עם המוח שלנו." - אנחנו לא. המוח חושב, והתוצאה היא אנחנו, לא ההיפך.
זה לא הגיוני שההגיון שלנו נוצר מאקראיות של חלקיקים, רק מדומם. - נכון, ממש לא מדומם, ההיגיון שלנו נוצר מאבולוציה של יצור חי, לא דומם.

^ חרשתי את כל יוטיוב על המפץ הגדול ואני חקרתי את הנושא הזה.
גיבשתי לעצמי אמונה שאלוהים קיים, פשוט לא אותו אלוהים מהתנכ, בתנכ זה סיפורים.

אם נוצרנו מאטומים ,
איך ההגיון נוצר מחלקים אקראיים

סבבה, יש לנו מוח. אבל איך המוח הזה יודע לחשוב

וכן, אלוהים עשוי מרוח, מכלום. אלוהים זה כח. זה אנטלגנציה. זה לא חומר. אם הוא היה חומר זה אומר שהיה אמור להיות לו בורא

המוח שלנו חומרי לחלוטין.
אבל יש בו הגיון. חייב להיות משהו שינחיל לו את ההגיון הזה.

אני אראה את מה ששלחת.
מה הבעיה שלי שניווצר מחלקיקים אקראיים?
זה לא נראהלי הגיוני פשוט מאקראיות תיווצר היכולת שלנו לחשוב בהיגיון.

תראה, גם אם יסבירו לי הכל עד החלקיק הבודד - אני אשאל את עצמי איך החלקיק הבודד הזה ידע ליצור דבר שיחשוב לעצמו "היי, איך נוצרתי? "
אני לא באמת מצפה שמישהו יסביר לי את זה. יש בזה משהו מעבר.

רודף אמת, יש הרבה דברים שלא הבנת במה שאמרתי.
למשל, איך אנחנו יודעים לחשוב עם המוח שלנו, התכוונתי כאילו איך המוח יודע לפעול מעצמו. איך הוא יודע שלרצוח בני אדם זה דבר רע. איך הוא יודע לחשוב איך נוצרנו ולחקור דברים.

שאלות טובות. מדוע התשובה עליהן חייבת להיות אלוהים? זה לא יכול להיות משהו אחר שאינו אל? שאינו רוח? שאינו מכוון? בהחלטתך שאין אפשרות אחרת רק כי היא לא ידועה לנו, אתה בוחר בדרך הקלה של בריחה לפתרון ותיק שכבר אין לו מקום בשכל האנושי עקב כל הידע שצברנו. בכך, אתה תורם לעיכוב שבמציאת התשובות לשאלות הטובות שלך, ואנחנו מפסידים מוח נוסף שאולי היה עוזר במציאת התשובות. כל אמונה באלוהים מחייבת רמה מסוימת של צביעות עצמית, ואני מציע שתבחן אותה אצלך - אתה מאמין באלוהים אבל לא בתורה. אז מיהו האלוהים שאתה מאמין בו? כיצד הגעת לאמונתך בו? האם היית מגיע לאמונה הזו גם אם לא היית מכיר את התורה? למה אל אחד ולא ריבוי אלים כמו בדתות אחרות? למה יישות רוחנית החיצונית לזמן, ולא יישות אחרת מכל סוג שתחשוב עליו? אלוהים כפי שאתה תופס אותו הוא ביטוי של האל היהודי, ואם אינך מאמין בו, אין מקור לאמונה באל אחד המקביל לו.

עובר הוא דבר מוחשי שקיים בתוך רחם האשה, ובוודאי שהיא תרגיש אותו. ההשוואה לאלוהים פשוט מגוחכת, כשטענתכם העיקרית היא שהוא אינו חומרי. די לתירוצים! הרגשה היא אישית ואינה מעידה על קיום של שום דבר.

יש הרגשה מסוימת לזה.
אבל הבנתי את הפואנטה.
חינכו אותי מאז ומתמיד להאמין בו אז אני לא יכולה בדיוק להפסיק כי אני מאמינה שזה באמת נכון שהוא שם.
זה 1, ודבר שני, אני אוהבת להאמין שיש שם מישהו שאני יכולה לדבר אליו, ששומר עליי
וכן זה נשמע פתטי לעומת אנשים שלא מאמינים, אבל קרו לי כל כך הרבה דברים בחיים שאני לא חושבת שהם צירופי מקרים או סתם ''מזל''.
זה מרגיש הרבה יותר מזה.
וזה טוב לי לחשוב ככה (:

^ אז זה לא קצת חבל? את מאמינה כי חינכו אותך, וכי זה עושה לך טוב. אבל אם מדובר בשקר, אז גם הטוב הוא מדומה. בשביל מה אנחנו בני אדם אם אנחנו בוחרים לחיות כבת יענה, ולטמון את הראש בחול.

לא, זה לא חבל
כי אם אני יכולה להישען על מישהו כשקשה לי, זה לא חבל
גם אם זה לא אמתי, לא אכפת לי, מה שעושה לך טוב לא אמור להפריע או לפגוע באף אחד אז לא זה לא חבל