אוף הייתי צריכה לדעת שהוא לא בקטע. הלכנו לסרט ולא היה כלום, הוא כנראה חושב שאנחנו רק (פירוט) (בני 16)

שאנחנו רק ידידים ובאמת הלכנו לראות סרט... אוף אני מרגישה מטומטמת. פעם שנייה בחיים שאני מנסה ופעם שנייה שאני נכשלת. למה אף אחד לא בקטע שלי? אני דיי יפה, דיי חכמה, לא ממוצעת מי יודע מה, יש בי עומק, אני מעניינת. למה אף אחד לא בקטע שלי? ניסיתי ללכת על 'מגניב' זה לא הלך, ניסיתי ללכת על 'חנון' זה גם לא הלך. פשוט הלכנו לסרט כאילו אנחנו ידידים?! נראה לך שהייתי הולכת לסרט הזה רק כדי לראות אותו?! כן היה סרט נחמד אבל הייתי יכולה לראות אותו גם עם האחין שלי. הוא אשכרה בא לראות את הסרט. ועוד אח שלי הציק לי בצהריים שהוא לא בקטע ושאני צריכה להיות עם מישהו אחר ושאני לוזרית על זה שאני מתחילה עם בנים, מצד שני הם לא מתחילים איתי! אף אחד לא מתחיל איתי! אוף אני לא מצליחה לבטא את הרגש שלי חוץ משאני מרגישה מטומטמת. כל כך התאכזבתי. חוץ מזה מה לאבא שלך לא היה מה להגיד לי חוץ מ'מה הדרך?' לא יכולת לשאול אותי מה אני עושה בקיץ? מה שלומי? משהו?? ואני כל כך התרגשתי! זה פשוט לא פייר! ואני לא מאמינה שאני בוכה על זה! אני כל כך רוצה חבר, מישהו שיאהב אותי שהוא לא אבא שלי, מישהו שיגיד לי שאני יפה שהיא לא אמא שלי. אני מרגישה שזה חסר לע בחיים אפילו ההורים שלי אמרו לי שאני צריכה חבר. רציתי כבר בגיל 26 להיות עם ילדים אני צריכה שאבא שלי יספיק לראות נכדים הוא מבוגר אני רוצה שהוא יהיה איתם בדיסנילנד כל עוד הוא יכול לעמוד על הרגליים! אוף אני מרגישה מטומטמת שחשבתי שמישהו יהיה בקטע שלי! סליחה הייתי חייבת לפרוק עכשיו אני אחזור לבכות