אני צריך שאלות כמו מה שוקל יותר קילוגרם נוצות או קילוגרם ברזל(שניהם קילוגרם)כדי להפיל את המורה שלי בפיזיקה

יש קילוגרם של צמר גפן וקילוגרם של ברזל
מה שוקל יותר

שואל השאלה:
זה כמעט אותו דבר -_-
אני מתכוון שאלות בדברים שקשורים לפיזיקה שהם מלכודת!

תקשיב קילו זה קילו לא?תבדוק.
מעניין חחח
אני חושבת שזה אמור להיות שווה.

עריכה: שיט לא שמתי לב שביקשת שאלות, אמ לא מכירה סורי.

אדם נוסע ממטולה לאילת במהירות ממוצעת של 100 קמ"ש. בחזרה הוא נוסע במהירות ממוצעת של 70 קמ"ש.
מהי המהירות הממוצעת של שתי הנסיעות?

85, לא?

לא

אז מה כן?

1. אדם נסע מהרצליה לחיפה במהירות של 90 קמ"ש, וחזר במהירות של 60 קמ"ש. מהי המהירות הממוצעת של נסיעתו?
(התשובה היא לא 75, לא משתמשים בשאלה הזו בממוצע חשבוני).

2. גיבורי ספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה", יוצאים למסע אל מרכז כדור הארץ? מה קורה למשקלם ככל שהם מתקרבים למרכז כדור הארץ (בהנחה שגופם אינו משתנה במהלך המסע), האם הוא עולה, יורד או נותר ללא שינוי?

3. נהוג לסכם את המהפכה הקופרניקאית במשפט כעין: "השמש איננה מקיפה את כדור הארץ, אלא להפך". מדוע הדבר שגוי?

שואל השאלה:
אז זהו שאני צריך גם את התשובות...

1. 72 קמ"ש.
2. עולה.
3. המשפט כורך יחדיו שתי תנועות לא קשורות: א- תנועתה הנצפית של השמש סביב כדור הארץ במשך יממה, קופרניקוס הסביר תנועה זו כתוצאה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו.
ב- תנועת כדור הארץ מסביב לשמש במשך שנה.

^^ את יכול להסביר גם איך הגעת לתשובות?
למה ב 1 המהירות הממוצעת זה לא פשוט ממוצע המהירות בשני המקרים? ואיך חישבת אותה אם זה לא כך?
2) המשקל לא אמור להישאר אותו דבר? כוח הכבידה על פני כדור הארץ שווה לכוח הכבידה בתוך כדור הארץ, לא? אני יודע שככל שעולים למעלה כוח הכבידה קטן יותר. אבל בתוך הכדור הוא כמו על המעטפת?

המהירות הממוצעת מחושבת ע"י חלוקת המהירויות בזמנים שבהן היא התקיימה. הנסיעה ב 60 קמ"ש לוקחת זמן ארוך יותר, ולכן המהירות הממוצעת אינה בדיוק ב"באמצע"

יהיה לך קשה להפיל מורה בפיזיקה, הוא אמור להכיר את הדברים הללו, אבל יהיה נחמד לנסות. אתן לך אחת מעט מתחכמת שאולי הוא לא ישים לב לפרטים:
מה יקרה למסלול כדור הארץ אם השמש תיעלם לגמרי בבת אחת?
תשובה לא נכונה שקופצת לראש - ללא כח הכבידה של השמש, המסלול האליפטי של כדוה"א מסביב לשמש ייפסק, והוא ינוע בקו ישר עד שיפעל עליו כח נוסף.
תשובה נכונה - שום דבר לא זז מהר יותר ממהירות האור, וזה כולל גם את הכבידה. כלומר כשהשמש תיעלם, כח הכבידה שלה עדיין ישפיע על כדור הארץ במשך 8 דקות (הזמן שלוקח לאור להגיע מהשמש אלינו), שבהן הוא ינוע באותו מסלול אליפטי מסביב ל..כלום, כאילו שהשמש עדיין שם. רק לאחר מכן התשובה הקודמת תצא לפועל.

באמת? ואו, מפתיע. יש לזה מקור או משהו?

^ המקור שלי הוא ספר בשם על מרחב, שנכתב ע"י הפיזיקאי מיצ'ו קאקו. אך גם בלעדיו, ניתן להבין זאת - נדמיין את הכבידה כגוף שמעוות את המרחב שסביבו, ובכך בעצם מושך אליו גופים אחרים. למשל ניתן לחשוב על סדין שמחזיקים אותו בצדדיו באופן מתוח, ומניחים כדור במרכזו. הסדין יתעוות מעט, ובסדין יווצר שקע. עם נקרב גולה קטנה יותר לאיזור המעוות היא תחל להסתובב סביב הכדור. אם בשלב כלשהו נסיר את הכדור, ייקח זמן (מעט מאוד אבל זמן) עד שהעיוות שיצר הכדור יימתח מחדש, ובזמן הזה הגולה "לא יודעת שהכדור הוסר" ועדיין תרגיש את העיוות שגורם לה להסתובב. רק לאחר שהסדין יימתח מחדש, הגולה תפסיק להסתובב סביב הנקודה שבה היה הכדור.

ואו. יפה. תודה על ההסבר.
בתגובה הקודמת שלך, כששאלת מה יקרה לכדור הארץ כאשר השמש תיעלם- התכוונת כאשר היא תיעלם פיזית, ולא כאשר אנשים בכדור הארץ יראו שהשמש נעלמה פתאום. כשאנשים בכדור הארץ יראו שהשמש נעלמה- אז כמה שניות לאחר מכן כדור הארץ יצא מהמסלול האליפטי. נכון?

בדיוק באותו הזמן. כשאנחנו נראה את אור השמש האחרון זה יהיה כשהאור יגיע לכאן מהשמש, כלומר אותן 8 ומשהו דקות. מבחינתנו זה יהיה מיידי, השמש נעלמת והעולם משתחרר ממסלולו. בפועל היא נעלמה שמונה דקות קודם לכך.
באותו אופן, כל כוכב שאנחנו רואים בשמיים, אנחנו בעצם רואים אותו בעבר, בנקודת הזמן שהאור שאנחנו רואים יצא ממנו. כוכבים רבים אינם קיימים כבר, אבל אנחנו נמשיך לראות אותם מנצנצים עוד זמן רב.

your friendly spider-man^

הממוצע שתיארת הוא ממוצע חשבוני. יש ממוצע חשבוני, ממוצע גיאומטרי, וממוצע הרמוני. בכל הקשור למהיריות תמיד משתמשים בממוצע הרמוני, אתה יכול לבדוק איך עושים ממוצע הרמוני ותציב על פי נתוני השאלה ותראה כי התשובה היא 72.

ולגבי השאלה השנייה, אני לא בטוחה לגבי התשובה, אני מניחה שכוח הכבידה גדול יותר ככל שאתה יורד.