6 תשובות
יו מעניין
מארחות המונדיאלים הראשונים נקבעו בפגישות של קונגרס פיפ"א. בחירת המיקום גררה מחלוקות, בין השאר בגלל מסע השיט הממושך בין דרום אמריקה ואירופה, שני מרכזי הכוח הראשיים בכדורגל. לדוגמה, ההחלטה על עריכת המונדיאל הראשון באורוגוואי הובילה לכך שרק ארבע מדינות אירופיות הסכימו להשתתף שני המונדיאלים הבאים נערכו באירופה. ההחלטה לערוך את מונדיאל 1938 בצרפת הייתה שנויה במחלוקת, מאחר שהמדינות מאמריקה האמינו שאירוח המונדיאל יהיה ברוטציה בין שתי היבשות. כתוצאה מכך החליטו ארגנטינה ואורוגוואי להחרים את הטורניר[19].
על האירוח של מונדיאל 1934 התמודדו איטליה ושוודיה, שפרשה מההתמודדות והותירה את איטליה כמועמדת היחידה. הבחירה אושררה על ידי קונגרס פיפ"א שנערך ב-14 במאי 1932, והתאחדות הכדורגל האיטלקית קיבלה את האירוח באופן רשמי ב-9 באוקטובר. צרפת, ארגנטינה וגרמניה הנאצית התמודדו על האירוח של מונדיאל 1938. קונגרס פיפ"א התכנס בברלין ב-13 באוגוסט 1936, ובחר את צרפת לאחר סבב הצבעות אחד מאחר שקיבלה את רוב הקולות. שני המונדיאלים הבאים בוטלו בעקבות מלחמת העולם השנייה, ולא נערכו דיונים בסוגיית המארחת.
ברזיל הגישה הצעה רשמית לאירוח מונדיאל 1942 שבוטל. מונדיאל 1950 היה אמור להיערך ב-1949, אך לאחר בחירת ברזיל (שהתמודדה לבד) בקונגרס פיפ"א שנערך בלוקסמבורג סיטי ב-26 ביולי 1946 הוא הועבר ל-1950. ההחלטה על מארחת מונדיאל 1954 התקבלה באותו יום, ובו נבחרה שווייץ שהייתה המתמודדת היחידה. ב-27 ביולי הוחלט להזיז גם את המונדיאל הזה בשנה אחת, מ-1953 ל-1954. שוודיה, שוויתרה על אירוח המונדיאל הראשון, הייתה המתמודדת היחידה על אירוח מונדיאל 1958, בדומה למונדיאלים הקודמים. ההחלטה אושררה בקונגרס שנערך בריו דה ז'ניירו ב-23 ביוני 1950.
על אירוח מונדיאל 1962 התמודדו ארגנטינה, צ'ילה וגרמניה המערבית, שפרשה לפני ההצבעה שנערכה בליסבון ב-10 ביוני 1956. בהצבעה שנערכה גברה צ'ילה על ארגנטינה. על האירוח של מונדיאל 1966 התמודדו אנגליה, גרמניה המערבית וספרד, שפרשה מההתמודדות לפני ההצבעה שנערכה ברומא ב-22 באוגוסט 1960. גם הפעם נדרש סיבוב הצבעה אחד, שבו גברה אנגליה על גרמניה. בהצבעה שנערכה בטוקיו ב-8 באוקטובר 1964 גברה מקסיקו על ארגנטינה בהתמודדות על אירוח מונדיאל 1970. בצירוף מקרים יוצא דופן נבחרו מארחות שלושת המונדיאלים הבאים בקונגרס שנערך בלונדון ב-6 ביולי 1966. ספרד וגרמניה, שהיו היחידות להתמודד על אירוח המונדיאלים ב-1974 וב-1982, הסכימו לפרוש באופן הדדי מאחת ההתמודדויות על מנת להבטיח את זכיית כל אחת מהן. ספרד פרשה מההתמודדות על מונדיאל 1974, וגרמניה מזו של מונדיאל 1982. מקסיקו, שזכתה באירוח של מונדיאל 1970, הסכימה לפרוש מההתמודדות על מונדיאל 1978 לטובת ארגנטינה, עליה גברה בהצבעה הקודמת.
המועמדות של קולומביה, המתמודדת היחידה על אירוח מונדיאל 1986, אושררה ב-9 ביוני 1974. אולם, קולומביה ביטלה את החלטה ב-5 בנובמבר 1982 בעקבות בעיות כלכליות. קנדה, מקסיקו וארצות הברית נענו לקריאת פיפ"א להגשת הצעות חוזרות, ובקונגרס שנערך בציריך ב-20 במאי 1983 נבחרה מקסיקו פה אחד, לראשונה בתולדות המונדיאל (למעט במקרים של מתמודדת יחידה). על האירוח של מונדיאל 1990 התמודדו ברית המועצות, איטליה, אנגליה ויוון, כשהשתיים האחרונות פרשו לפני הקונגרס שנערך בציריך ב-19 במאי 1984. גם הפעם נדרש סיבוב הצבעה אחד, ובו ניצחה איטליה. על אירוח מונדיאל 1994 התמודדו ברזיל, מרוקו וארצות הברית, ובהצבעה שנערכה בקונגרס פיפ"א בציריך ב-4 ביולי 1988 ניצחה ארצות הברית לאחר סיבוב אחד. בהצבעה שנערכה בציריך ב-1 ביולי 1992 גברה צרפת לאחר סיבוב אחד על מרוקו ושווייץ. בקונגרס שנערך בציריך ב-7 ביולי 1996 גברה ההצעה המשותפת של קוריאה הדרומית ויפן על זו של מקסיקו.
על האירוח של מונדיאל 2006 התמודדו דרום אפריקה, מרוקו, גרמניה, אנגליה וברזיל, שפרשה שלושה ימים לפני ההצבעה. ב-7 ביולי 2000 נערך הקונגרס, ובו נדרשו שלושה סבבי הצבעה שבסיומם גברה גרמניה על דרום אפריקה ברוב של קול יחיד, בהחלטה שגרמה למחלוקת. צ'ארלס דאמפסי, נציג ניו זילנד בקונגרס, היה אמור להצביע עבור דרום אפריקה, אך נעדר מההצבעה ברגע האחרון. לו היה מצביע לדרום אפריקה היה נוצר תיקו, ובמצב זה ההכרעה הייתה עוברת לנשיא פיפ"א ספ בלאטר, שנחשב כתומך של דרום אפריקה[20]. היעדרותו של דאמפסי גררה ביקורת נוקבת בקונפדרציית הכדורגל של אוקיאניה, והוא אף הואשם בקבלת שוחד[21]. לקראת מונדיאל 2010 ומונדיאל 2014 הוחלט להגביל את הבחירה באופן רוטציוני בין אפריקה לדרום אמריקה. מדיניות זו נקבעה לאחר המחלוקת שהתעוררה בסוגיית הבחירה בגרמניה על פני דרום אפריקה כמארחת מונדיאל 2006. עם זאת, מדיניות הרוטציה היבשתית תתבטל לאחר מונדיאל 2014, כך שכל מדינה, למעט כזו שמשתייכת לקונפדרציה שאירחה את שני המונדיאלים הקודמים הרלוונטיים, יכולה להתמודד על אירוח הטורניר החל מ-2018[22]. דבר זה נועד למניעת האירועים שקדמו למונדיאל 2014, כאשר ברזיל נותרה המתמודדת הרשמית היחידה.
על האירוח של מונדיאל 2010 התמודדו מצרים, לוב ותוניסיה (הצעה משותפת), מרוקו, ניגריה ודרום אפריקה. לוב וטוניסיה פרשו ב-8 במאי 2004, לאחר שפיפ"א הודיעה כי לא תתיר יותר מועמדות משותפת[23]. בהצבעה שנערכה בציריך ב-15 במאי 2004 גברה דרום אפריקה על מרוקו ברוב של 14 - 10, כשמצרים לא קיבלה ולו קול אחד. ברזיל הייתה המתמודדות היחידה על אירוח מונדיאל 2014, לראשונה מאז ההתמודדות על מונדיאל 1986, ומועמדותה אושררה פה אחד בהצבעה שנערכה ב-30 באוקטובר 2007 בציריך, בפעם השמינית ברציפות.
מאז מונדיאל 1958, על מנת להימנע מחרמות או מחלוקות, החלה פיפ"א במדיניות אירוח רוטציוני של המונדיאל בין האמריקות לאירופה, שנמשכה עד מונדיאל 1998. מונדיאל 2002, שנערך במשותף בקוריאה הדרומית וביפן, היה הראשון שנערך באסיה, והיחיד שנערך ביותר ממדינה אחת. מונדיאל 2014 שהתקיים בברזיל הוא הראשון בדרום אמריקה מאז 1978, והפעם הראשונה שבה שני מונדיאלים רצופים נערכו מחוץ לאירופה. המדיניות הנוכחית של פיפ"א היא לבחור את המדינה המארחת באמצעות הוועדה המבצעת של הארגון, דבר המבוצע על ידי שיטת הקול היחיד הנייד (single transferable vote). התאחדות הכדורגל של המדינה המעוניינת לארח מקבלת "הסכם אירוח" מפיפ"א, בו מפורטים הצעדים והדרישות המצופים מהצעה טובה. לאחר הגשת המועמדות ממנה פיפ"א קבוצת משקיפים, ושולחת אותה למדינה הרלוונטית על מנת לבדוק האם היא עומדת בדרישות ולקבל ממנה דו"ח מצב. ההחלטה על זהות מארחת המונדיאל מתקבלת כשש או שבע שנים לפני הטורניר. עם זאת, ב-2 בדצמבר 2010 החליטה פיפ"א כי רוסיה תארח את מונדיאל 2018 וקטר תארח את מונדיאל 2022. ארצות הברית, קנדה ומקסיקו תארחנה את מונדיאל 2026 במשותף
מקסיקו, איטליה, צרפת, גרמניה וברזיל הן היחידות שאירחו את המונדיאל פעמיים. אצטדיון האצטקה שבמקסיקו סיטי הוא היחיד שבו נערכו שני משחקי גמר של המונדיאל
זה מה שרשום בויקיפדיה
על האירוח של מונדיאל 1934 התמודדו איטליה ושוודיה, שפרשה מההתמודדות והותירה את איטליה כמועמדת היחידה. הבחירה אושררה על ידי קונגרס פיפ"א שנערך ב-14 במאי 1932, והתאחדות הכדורגל האיטלקית קיבלה את האירוח באופן רשמי ב-9 באוקטובר. צרפת, ארגנטינה וגרמניה הנאצית התמודדו על האירוח של מונדיאל 1938. קונגרס פיפ"א התכנס בברלין ב-13 באוגוסט 1936, ובחר את צרפת לאחר סבב הצבעות אחד מאחר שקיבלה את רוב הקולות. שני המונדיאלים הבאים בוטלו בעקבות מלחמת העולם השנייה, ולא נערכו דיונים בסוגיית המארחת.
ברזיל הגישה הצעה רשמית לאירוח מונדיאל 1942 שבוטל. מונדיאל 1950 היה אמור להיערך ב-1949, אך לאחר בחירת ברזיל (שהתמודדה לבד) בקונגרס פיפ"א שנערך בלוקסמבורג סיטי ב-26 ביולי 1946 הוא הועבר ל-1950. ההחלטה על מארחת מונדיאל 1954 התקבלה באותו יום, ובו נבחרה שווייץ שהייתה המתמודדת היחידה. ב-27 ביולי הוחלט להזיז גם את המונדיאל הזה בשנה אחת, מ-1953 ל-1954. שוודיה, שוויתרה על אירוח המונדיאל הראשון, הייתה המתמודדת היחידה על אירוח מונדיאל 1958, בדומה למונדיאלים הקודמים. ההחלטה אושררה בקונגרס שנערך בריו דה ז'ניירו ב-23 ביוני 1950.
על אירוח מונדיאל 1962 התמודדו ארגנטינה, צ'ילה וגרמניה המערבית, שפרשה לפני ההצבעה שנערכה בליסבון ב-10 ביוני 1956. בהצבעה שנערכה גברה צ'ילה על ארגנטינה. על האירוח של מונדיאל 1966 התמודדו אנגליה, גרמניה המערבית וספרד, שפרשה מההתמודדות לפני ההצבעה שנערכה ברומא ב-22 באוגוסט 1960. גם הפעם נדרש סיבוב הצבעה אחד, שבו גברה אנגליה על גרמניה. בהצבעה שנערכה בטוקיו ב-8 באוקטובר 1964 גברה מקסיקו על ארגנטינה בהתמודדות על אירוח מונדיאל 1970. בצירוף מקרים יוצא דופן נבחרו מארחות שלושת המונדיאלים הבאים בקונגרס שנערך בלונדון ב-6 ביולי 1966. ספרד וגרמניה, שהיו היחידות להתמודד על אירוח המונדיאלים ב-1974 וב-1982, הסכימו לפרוש באופן הדדי מאחת ההתמודדויות על מנת להבטיח את זכיית כל אחת מהן. ספרד פרשה מההתמודדות על מונדיאל 1974, וגרמניה מזו של מונדיאל 1982. מקסיקו, שזכתה באירוח של מונדיאל 1970, הסכימה לפרוש מההתמודדות על מונדיאל 1978 לטובת ארגנטינה, עליה גברה בהצבעה הקודמת.
המועמדות של קולומביה, המתמודדת היחידה על אירוח מונדיאל 1986, אושררה ב-9 ביוני 1974. אולם, קולומביה ביטלה את החלטה ב-5 בנובמבר 1982 בעקבות בעיות כלכליות. קנדה, מקסיקו וארצות הברית נענו לקריאת פיפ"א להגשת הצעות חוזרות, ובקונגרס שנערך בציריך ב-20 במאי 1983 נבחרה מקסיקו פה אחד, לראשונה בתולדות המונדיאל (למעט במקרים של מתמודדת יחידה). על האירוח של מונדיאל 1990 התמודדו ברית המועצות, איטליה, אנגליה ויוון, כשהשתיים האחרונות פרשו לפני הקונגרס שנערך בציריך ב-19 במאי 1984. גם הפעם נדרש סיבוב הצבעה אחד, ובו ניצחה איטליה. על אירוח מונדיאל 1994 התמודדו ברזיל, מרוקו וארצות הברית, ובהצבעה שנערכה בקונגרס פיפ"א בציריך ב-4 ביולי 1988 ניצחה ארצות הברית לאחר סיבוב אחד. בהצבעה שנערכה בציריך ב-1 ביולי 1992 גברה צרפת לאחר סיבוב אחד על מרוקו ושווייץ. בקונגרס שנערך בציריך ב-7 ביולי 1996 גברה ההצעה המשותפת של קוריאה הדרומית ויפן על זו של מקסיקו.
על האירוח של מונדיאל 2006 התמודדו דרום אפריקה, מרוקו, גרמניה, אנגליה וברזיל, שפרשה שלושה ימים לפני ההצבעה. ב-7 ביולי 2000 נערך הקונגרס, ובו נדרשו שלושה סבבי הצבעה שבסיומם גברה גרמניה על דרום אפריקה ברוב של קול יחיד, בהחלטה שגרמה למחלוקת. צ'ארלס דאמפסי, נציג ניו זילנד בקונגרס, היה אמור להצביע עבור דרום אפריקה, אך נעדר מההצבעה ברגע האחרון. לו היה מצביע לדרום אפריקה היה נוצר תיקו, ובמצב זה ההכרעה הייתה עוברת לנשיא פיפ"א ספ בלאטר, שנחשב כתומך של דרום אפריקה[20]. היעדרותו של דאמפסי גררה ביקורת נוקבת בקונפדרציית הכדורגל של אוקיאניה, והוא אף הואשם בקבלת שוחד[21]. לקראת מונדיאל 2010 ומונדיאל 2014 הוחלט להגביל את הבחירה באופן רוטציוני בין אפריקה לדרום אמריקה. מדיניות זו נקבעה לאחר המחלוקת שהתעוררה בסוגיית הבחירה בגרמניה על פני דרום אפריקה כמארחת מונדיאל 2006. עם זאת, מדיניות הרוטציה היבשתית תתבטל לאחר מונדיאל 2014, כך שכל מדינה, למעט כזו שמשתייכת לקונפדרציה שאירחה את שני המונדיאלים הקודמים הרלוונטיים, יכולה להתמודד על אירוח הטורניר החל מ-2018[22]. דבר זה נועד למניעת האירועים שקדמו למונדיאל 2014, כאשר ברזיל נותרה המתמודדת הרשמית היחידה.
על האירוח של מונדיאל 2010 התמודדו מצרים, לוב ותוניסיה (הצעה משותפת), מרוקו, ניגריה ודרום אפריקה. לוב וטוניסיה פרשו ב-8 במאי 2004, לאחר שפיפ"א הודיעה כי לא תתיר יותר מועמדות משותפת[23]. בהצבעה שנערכה בציריך ב-15 במאי 2004 גברה דרום אפריקה על מרוקו ברוב של 14 - 10, כשמצרים לא קיבלה ולו קול אחד. ברזיל הייתה המתמודדות היחידה על אירוח מונדיאל 2014, לראשונה מאז ההתמודדות על מונדיאל 1986, ומועמדותה אושררה פה אחד בהצבעה שנערכה ב-30 באוקטובר 2007 בציריך, בפעם השמינית ברציפות.
מאז מונדיאל 1958, על מנת להימנע מחרמות או מחלוקות, החלה פיפ"א במדיניות אירוח רוטציוני של המונדיאל בין האמריקות לאירופה, שנמשכה עד מונדיאל 1998. מונדיאל 2002, שנערך במשותף בקוריאה הדרומית וביפן, היה הראשון שנערך באסיה, והיחיד שנערך ביותר ממדינה אחת. מונדיאל 2014 שהתקיים בברזיל הוא הראשון בדרום אמריקה מאז 1978, והפעם הראשונה שבה שני מונדיאלים רצופים נערכו מחוץ לאירופה. המדיניות הנוכחית של פיפ"א היא לבחור את המדינה המארחת באמצעות הוועדה המבצעת של הארגון, דבר המבוצע על ידי שיטת הקול היחיד הנייד (single transferable vote). התאחדות הכדורגל של המדינה המעוניינת לארח מקבלת "הסכם אירוח" מפיפ"א, בו מפורטים הצעדים והדרישות המצופים מהצעה טובה. לאחר הגשת המועמדות ממנה פיפ"א קבוצת משקיפים, ושולחת אותה למדינה הרלוונטית על מנת לבדוק האם היא עומדת בדרישות ולקבל ממנה דו"ח מצב. ההחלטה על זהות מארחת המונדיאל מתקבלת כשש או שבע שנים לפני הטורניר. עם זאת, ב-2 בדצמבר 2010 החליטה פיפ"א כי רוסיה תארח את מונדיאל 2018 וקטר תארח את מונדיאל 2022. ארצות הברית, קנדה ומקסיקו תארחנה את מונדיאל 2026 במשותף
מקסיקו, איטליה, צרפת, גרמניה וברזיל הן היחידות שאירחו את המונדיאל פעמיים. אצטדיון האצטקה שבמקסיקו סיטי הוא היחיד שבו נערכו שני משחקי גמר של המונדיאל
זה מה שרשום בויקיפדיה
שואל השאלה:
חח למי יש כוח לקרוא את כל זה
חח למי יש כוח לקרוא את כל זה
קיצר המדינה שמנצחת מארחת אצלה או לא?
זה מה שהבנתי:
יש קונגרס שבו מחליטים באיזו מדינה המונדיאל יתקיים.
מדינות שרוצות שהמונדיאל יתקיים אצלן מגישות מועמדות.
יש הצבעה.
המדינה שנבחרה בהצבעה מקיימת את המונדיאל אצלה.
אבל זה כנראה לא משתלם כלכלית בגלל שהיו מדינות שפרשו בגלל בעיות כלכליות
יש קונגרס שבו מחליטים באיזו מדינה המונדיאל יתקיים.
מדינות שרוצות שהמונדיאל יתקיים אצלן מגישות מועמדות.
יש הצבעה.
המדינה שנבחרה בהצבעה מקיימת את המונדיאל אצלה.
אבל זה כנראה לא משתלם כלכלית בגלל שהיו מדינות שפרשו בגלל בעיות כלכליות
לא לא קשור. הנה מונדיאל 2022 בקטאר ומונדיאל 2026 בארהב קנדה ומקסיקו. זה דבר שקובעים מלפני זמן ולפי יכולת של אותה מדינה לארח את הטורניר, לא כל מדינה יכולה לארח מונדיאל זה לא אירוויזיון
באותו הנושא: