12 תשובות
גם אני חייבת את העידוד הזה הבנתי כמה המשפחה ובעיקר אמא שלי תקעה אותי במקום עד היום
אנונימית
היי
כל דבר הוא זמני
הכל יהיה בסדר (:
חייו של אדם הם הדרך הוא סולל לעצמו במהלך חייו. הכל יהיה בסדר, את תבחרי לעצמך את הדרך ותזכרי שאין דבר כזה בלתי אפשרי
יהיה בסדר
תנסי להנות מהחיים כמה שרק אפשר ותעשי רק מה שעושה לך טוב.. :)
שואל השאלה:
אמא שלי אבא שלי וכל המשפחה שלי פשוט הורסים אותי מיום ליום ואני מנסה לא להתייחס ולחשוב שעוד מעט צבא לימודים אני בקושי אהיה בבית מקווה ואחכ פשוט אני אעבור לחיים עצמאיים ואתחיל לגור לבד אבל כל זה יקרה עוד המון זמן וזה מפחיד אותי שאני אתפרק לגמרי איתם
אנונימית
אפשר לשאול מה קרה איתם?
אני ככ מבינה אותך
אנחנו גרים עם סבתא שלי וכול הזמן יש פה אנשים ומלא ריבים וכול מה שאני חושבת עליו זה על היום שאני יעבור לבית משלי ויהיה לי חיים משל עצמי בלי כול השיגועים האלו ואני פשוט יחייה את חיי כמו שאני רוצה
אני עולה עכשו לכיתה י אז ככה שיש לי עוד הרבה ותוך כדי קצת זמן.
אבל כול פעם כשאני במשבר של נימאס לי כבר מהחיים פה אני מזכירה לעצמי שרק עוד קצת רק עוד כמה שנים וזהו אני יחיה כמו שאני רוצה ובאושר
שואל השאלה:
כן, המשפחה שלי ממש מעצבנת פשוט אחותי והאחייניות שלי גרות בקנדה וככה כל שנה בקיץ הן באות לפה עם אחותי וישנות בבית שלנו חודשיים כל הקיץ. נכשיו אין לי בעיה בכיף מה אכפת לי כאילו אבל הן ישנות במיטה שלי ובעוד מיטה שקנו בשבילהם בחדר אורחים ואני נאלצת לישון בספה או ללכת לזבתא שלי, הן ממש מעצבנות הן בוכות על הכל גונבות לי הכל משקרות להורים שלי ככה שאמא שלי צורחת עליי לוקחת לי את הטלפון שולחת אותי לסבתא שלי או לדודים שלי ונמאס לי נמאס לי כבר! כל שנה בקיץ מגיל 8 כבר הן באות לפה והורסות לי החודשיים היחידים שאני יכולה לישון כמו בנאדם ובסוף אני בכלל לא ישנה במיטה שלי. ואני מגלה לאט לאט מי ההורים שלי ומה הם חושבים עליי הם שונאים אותי הם רק מחקים להפטר ממני כבר ולא אכפת להם לאיזה חור לדחוף אותי ועכשיו יש לי גם כלב חדש קטן כזה שהאחייניות שלי מתעללות בו פשוט וכשאני רוצה לצאת איתו לאמשהו ולא מרשה לאחייניות שלי לצאת איתו לבד אמא שלי פשוט צורחת עליי שאני כפויית טובה ושאני אתבייש שאני בת 15 והן בנות שבע ועשר ואיך אני יכולה ככה להעליב אותן. ונמאס לי אני בכללי לא אוהבת את ההורים שלי אני מחכה רק כמה שלהיות פחות בבית אני כל היום מנסה להיות עם חברים בחוץ
אנונימית
שואל השאלה:
אני גם עולה לכיתה י וכל יום אני אומרת לעצמי עוד שלושה שנים את בצבא הכל בסדר אחכ לימודים תעבדי במשהו תחסכי תגורי עם שותפים לאט לאט אני מנסה להוציא מעצמי את המחשבה שאני אשאר איתם לנצח
אנונימית
תיהיי חזקה זה נישמע לעוס אבל זה מה שאפשר לעשות
אני יתן לך כמה טיפים שעוזרים לי
כמו שאמרתי מיקודם להגיד לעצמך שרק עוד קצת ואת עפה משם
כשאת במצבים כאלה שימי אוזניות על הכי חזק ותשתיקי את העולם ותיהיה במוזיקה שלך
לגבי הכלב תוודאי תמיד שאת יודעת איפה ושיהיה איתך שהן לא יתעללו בו
כשאת צריכה אוויר לכי עם הכלב לטיול (רצוי באיזור של ים) עם אוויר נקי ותחושה של רוגע
תנסי להיות כמה שיותר בחוץ כדי לא להיות עם כול הבית.
ובגדול תמיד תמיד תזכרי שעוד קצת וזהו את עוברת לחיים שלך אני אומרת לעצמי כול פעם רק עוד 3 שנים ואני עפה מיפה, תחשבי על כאלה בני 12-13 שיש להם עוד זמן ולנו בנות 15/16 זה כולה כמה שנים :)
שואל השאלה:
צודקת ממש תודה לך ממש עזרת לי!!
אני מעריכה שלקחת מהזמן שלך לקרוא ולעזור לי באמת ונגמרו לי הפרחים הייתי מביאה לך את כולם באמת תודה!! אוהבת המון!! ❤❤❤
אנונימית
בכיף :) העיקר שתרגישי שמחה ושיהיה לך מצב רוח ❤