אם הייתם שומעים שלאחד הידידים שלכם יש אח אוטיסט

פשוט שואלת את עצמי איך הוא מתמודד עם זה
ולא חושבת על זה כלום מעבר

לא הייתי רגילה איתו

לא.
אולי הייתי חושבת שכל הכבוד לו שהוא מתמודד עם זה.

לא.
לחברה טובה שלי יש אח אוטיסט והיא פעילה בארגון לאנשים עם מוגבלויות, אני חושבת עליה רק דברים טובים.

לעע
זה לא מזיז בכלל

הייתי מתחברת אליו כי אני תומכת בהם ופעילה בארגונים.
אני ממש אחבב אותה וזה רק יעלה לי ממנה.

הייתה לי ידידה שאחותה הגדולה (בת 20) אוטיסטית וזה לא שינה לי כלום לגבי הגישה שלי אליה

לא, לא הייתי משנה את הדעה שלי עליו. האמת שכנראה לאדם שהכי קרוב אליי יש אח אוטיסט, וזה לא משנה לי.
אם הבן-אדם בסדר, ולא צורח את זה כל שנייה כמו אדם מאוד ספציפי שלא אזכיר את שמו, זה בסדר ואפילו צריך כוח נפשי כדי להתמודד עם זה. בעיקר עם אוטיזם קשה, או אספרגר. שאלה בכלל קשים.

לא

לא שואלת את עצמי שום דבר, זה לא מעיד על הידיד עצמו שום דבר. אז הוא בא ממשפחה כזאת וכזאת, אף אחד לא מושלם ולכולם יש קשיים בחיים.

לי יש אח אוטיסט אז אם למישהו היה גם אח אוטיסט ברור שלא היה מפריע לי ולא הייתי מתייחסת אחרת וגם אם לא היה לי אח אוטיסט אני די בטוחה שהייתי מתייחסת כרגיל