3 תשובות
לדעתי האישית, אם הוא היה הבן שלי או אחי, הייתי אומרת לו לא לעשות שום דבר שעלול לפגוע בבריאותו, ואם המפקד שלו מעוניין, שיעלה אותו למשפט. השופט בודאי יבין את המצב, ולא יחייב אותו לרוץ, ואף יורה לשחרר אותו לבדיקות וטיפול רפואי.
שיהיה לו רפואה שלימה
שאחיך ייתלונן לפני מפקדו, ואת תשובת המפקד שיישמעו עוד מספר חיילים, ואח"כ שאחיך יגיד שאם ייגרם לו נזק בריאותי הוא ייתבע את אותו מפקד. זה ירתיע מאוד את המפקד. היחיד שיכול להחליט על פטור הוא הרופא היחידתי ולשם כך הוא למד ומסוגל לקבל אחריות בריאותית. כקוריוז, אספר לך סיפור אמיתי. בשנת 1972 הייתי בטירונות בנ"מ. אחד החילים הצליח להוציא פטור ממאמץ וריצות ותפקידו העיקרי היה לשמור על מאהל המגורים. אחרי 3 שבועות שלא יצאנו הביתה, אסף אותנו המפקד והודיע שכולם יוצאים פרט ל-4 שיישארו לשמירה וייצאו שבוע לאחר מכן. כיוון שהיה קשה למפקד להעניש אותנו, הוא קבע שיהיה עלינו לבצע מירוץ מכשולים של כ-2 ק"מ, והארבעה שיגיעו אחרונים הם שיישארו ( המפקד שכח את השומר הקבוע שלנו שהוציא פטור ) וראה זה פלא, מי שגמר ראשון ואני מדגיש ראשון את המסלול היה חברנו השומר , שכמובן יצא הביתה עם צחוק גדול של כולנו.
זרובבל החיתי
מבקשים מרפאה.
אין מפקד בעולם שיעז לסרב לבקשה של חייל.
מסרב המפקד? יושבים על האדמה ובוכים שהברכיים כואבות.
במידה ויתפנה, במידה ויתגלה שבאמת יש בעייה, יתנו לו את הפטור המיוחל. אם לא ולמשל יתגלה ששיקר (כדי לא לרוץ), יוענש כחוק.
אני מבקש להתנצל, אם התשובה נשמע "מרושעת" או פוגענית. לא התכוונתי להעליב או לפגוע.
באותו הנושא: