סיפור קצר מוזמנים לקרוא: "כשהאקס חוזר לתמונה על דעת עצמו"

"איפה הימים הטובים" הוא שואל אותי בהודעה. נדמה לי שהוא רוצה לחזור, שהוא מתגעגע. אבל כל הזמן הזה הייתי לבד. כבר שכחתי ממך. מי שלא רוצה אותי אני לא רוצה אותו. לאיזו תשובה ציפית? ולמה מלכתחילה לשאול אותי את זה, הרי אתה זה שנפרדת ממני. אני בסך הכל זו שהסכימה להיפרד. כזאת שבדרך כלל נלחמת, אבל נהייתה עייפה מכל המלחמות. אלו הן אותן המלחמות שחוזרות על עצמן שוב ושוב בכל ניסיון למערכת יחסים. מגיע לי יותר טוב ממך, כי החלטת לוותר עלינו במקום להישאר ולתקן, במקום לעבוד על הבעיות. לימדת אותי להיות חזקה בזכות עצמי. אני כבר לא נשברת לבד. הבנתי שהיום נדיר למצוא אהבה אמיתית הדדית ומצמיחה, אז רוב הסיכויים שאשבר ביחד. אז בשביל מה?