אנשים מעריכים אותי יותר מדי, ופתאום אני מתחיל לחשוש שאולי יש בזה בעיה: אני לא שווה יותר מאף אחד אחר, ובכל זאת מתייחסים

אלי כאילו שכן. וכואב לי לראות אנשים שנלחמים כדי שהסביבה תתן להם חצי מהתמיכה שנותנים לי. אבל אני פשוט לא יכול להזדהות איתם. ואני כן רוצה. כי אכפת לי.
אני מקבל יחס של נתינה, קרבה, הערכה, תשומת לב, מתייעצים איתי ומקשיבים לי.
וכשזה מגיע לאחי הקטן או לאנשים אחרים שאני מכיר - הם פשוט לא מקבלים את כל זה. למה זה ככה? מה יגרום לאנשים להבין שכולנו שווים בסופו של דבר, ושאני לא אמור להיות האחד שבשבילו הם יעצרו באמצע עיסוק כלשהו בשביל להקשיב לו, או ירתעו מלומר דברים שהם חושבים שיאכזבו אותי? למה גם ככ אכפת להם מה אני חושב עליהם? אני מרגיש שאני זה שגורם איכשהו לחברה להיות בדיוק הפוך ממה שאני רוצה שתהיה.