5 תשובות
גיל ההתבגרות..
אני גם ככה..
לפעמים אני פשוט צועקת עליהם בלי לחשוב ומצדיקה את עצמי, ויוצא פעמים שאני לא מבינה מה הטעויות שלי(כלומר אני חושבת שצדקתי)
אבל אחרי כמה זמן אני מבינה שטעיתי
זה קורה ההורמונים משתוללים זה לא אשמתנו אם לא באמת התכוונו לזה
לפעמים אני פשוט צועקת עליהם בלי לחשוב ומצדיקה את עצמי, ויוצא פעמים שאני לא מבינה מה הטעויות שלי(כלומר אני חושבת שצדקתי)
אבל אחרי כמה זמן אני מבינה שטעיתי
זה קורה ההורמונים משתוללים זה לא אשמתנו אם לא באמת התכוונו לזה
אני אישית פשוט כי עוברים עליי דברים בחיים שהם לא יודעים עליהם, והם לא צריכים לדעת עליהם, ואין לי מספיק כוח נפשי להתמודד עם הכל.
בכללי: הכל גדל הכל קטן הכל יוצא מפרופורציה, הכל מלא הורמונים עצבים מתחילים לפתח מודעות עצמית...
בכללי: הכל גדל הכל קטן הכל יוצא מפרופורציה, הכל מלא הורמונים עצבים מתחילים לפתח מודעות עצמית...
זה גיל כזה שעוברים הרבה מאוד דברים ולא תמיד מספרים להורים ואז נוצרים מצבים של חוסר הבנה או חוסר התחשבות במצב שהילד נמצא בו. בכלל, זה גיל שמאוד טעון מבחינה רגשית.
אצלי למשל אני מרגישה שאני רוצה לחוות דברים או לעשות דברים שההורים שלי לא מסכימים איתם ואני מרגישה שהם "מגבילים אותי" באיזשהו מקום.
אני מרגישה שהם לא מבינים אותי, אבל בכל זאת אני גם לא מנסה להסביר להם, אז נוצר מצב כזה של מריבות וויכוחים ולפעמים נפלטות מילים לא יפות.
אצלי למשל אני מרגישה שאני רוצה לחוות דברים או לעשות דברים שההורים שלי לא מסכימים איתם ואני מרגישה שהם "מגבילים אותי" באיזשהו מקום.
אני מרגישה שהם לא מבינים אותי, אבל בכל זאת אני גם לא מנסה להסביר להם, אז נוצר מצב כזה של מריבות וויכוחים ולפעמים נפלטות מילים לא יפות.
הורמונים, מתחילים לפתח דעה עצמית
באותו הנושא: