פאדיחות שקרו לכם בבית חולים?

הייתי צריכה לעבור ניתוח מסויים בכוס, הלכתי למלא גניקולוגים -רובם גברים.
הרופאים בבית חולים - גברים.
המנתחים+ המרדים- גברים.
בקיצור, הכוס שלי הפך למסיבה ציבורית.
אני כבר אדישה לגבי זה.


וואו מאיפה באו כל הפלוסים האלה

אה ולרגע שכחתי את העובדה שהייתי צריכה ללכת עם החלוק הזה בבית חולים ולא הייתי מודעת לזה שהחלוק הזה לגמרי פתוח מאחורה.

כן כן, עברתי הרבה.

שואל השאלה:
אומייגאד איזה פדיחה^

שואל השאלה:
אנשים, עשיתם לה חמש פלוסים ואף אחד מכם לא עונה, למה?

שואל השאלה:
מתהה

פיסורה- עצירות- להוריד מכנסיים, מכניסים לך אצבע בשביל לבדוק עד כמה הצואה קשה- מורידים לך מכנסיים ומכניסים לך חוקן

איזה שהיא כיתה לא מוכרת באו לבקר אותי כי זה היה יום המעשים הטובים והם הביאו לי קאפקייק וחוברת צביעה היה מביך

שהייתי עם הזונדה וכשהוציאו לי אותה הקאתי
וזה היה על האחות..

שמישמשו לי ממש את הבטן וזה היה לא נעים כי הייתי בלי חזיה

היה שם אח חתיך רצח ואמרתי לאמא שלי "אמא תראי איזה חתיך אני מתה! שיבוא לעשות לי בדיקת דם כל יום" ואז הוא בא מהוילון של החולה ליד... מביך

אחרי ניתוח אסור לזוז בכלל והמצב היחידי שלך זה שכיבה
מביאים לך סיר כזה שצריך להשתין בשכיבה
ואני ניסיתי להשתין בו פעמיים ופיספסתי את שתי הפעמים והייתי צריכה שיחליפו לי מצעים בלי שאני אקום בזמן שאני ערומה בחלק התחתון, פעמיים.

היה לי מישהו חתיך וכשקמתי מהניתוח לא שמתי לב שהחלוק מאחורה...פתוח.

יש את הקרטון שאפשר להשתין במקום לקום לשירותים
אז אמא שלי הביאה אחד כזה ואז האחות פותחת את הווילון מול כולם ואומרת למה אני עושה בזה במקום לקום

החתולה שלי שרטה אותי בעין ובקיצור הייתי צריכה לעשות מלא חיסונים כדי לראות שאין כלבת או משהו והייתי צריכה לעשות חיסון בישבן...
וזה היה בן שעשה לי את החיסון, אז זה היה עוד יותר מביך.
שלא נדבר מה עשיתי לפני זה, יש לי פחד מחיסונים ודברים כאלה ושאמרו לי שאני חייבת לעשות התחלתי לצעוק שאני לא עושה חיסון והבכתי רצח את אמא שלי וכולם הסתכלו עליי חחחnחחח

אז כן יש את החלוק הזה שפתוח מאחורה וחיכיתי להכנס לניתוח והביאו לי עוד משהו לכסות בנתיים את המאחורה, בניתוח מחליפים הכל אז הביאו לי תחתונים חד פעמיים גם שהם שקופים ונכנסתי לעשות פיפי והחלוק שהסתיר את הפתח מאחורה נתפס לי בתחתונים החד פעמיים השקופים ופשוט הסתובבתי ככה בבית חולים עם התחתונים השקופים שלי שכל הציבור בבית חולים ראה

היו לי כאבים ועשיתי בדיקת שתן...
הייתי במחזור......
ופשוט נתתי את זה לרופא והיה בזה חתיכות דם.. הוא נלחץ בהתחלה אבל ישר אמרתי לו וזה היה מביך

וגם בחופש שנה שעברה עשיתי בדיקות דם כי הייתי מיובשת וזה ממש ממממש ממש כאב לי אז התחלתי לבכות ממש והיא כזה.. ילדה? מה יש לך יסתומה

גם רופא עשה לי אולטרסאונד וירד עם המכשיר יותר מדי וזה כבר לא היה באזור של הבטן וזה היה מביךך

פתחתי תגבה וההורים לכחו אותי לרמבם לתפור אותה
ואז אבא שלי אמר לי שאני לא יוכל יותר לראות בעין אחת והתחלתי להשתגע בבית חולים ולבכות ולצעוק ואז הרופא הגיעה ואמר לי שזה לא נכון ושעוד חצי שעה אני אוכל לפתוח את העין והכול בסדר ואז נרגעתי
אגב באותו יום גם היה משחק חשוב של מכבי חיפה והם ניצחו 7-1 נגד איזה קבוצה מרוסיה והיה ממש שמח כי היינו בחיפה ברמבם וכולם צפרו בכבישים והעיפו צעיפים ירוקים באוויר ורק אני לא ראיתי את המשחק כי הייתי עם עיניים עצומות

היה איזה ערב שהרגשתי ממש לא טוב ונסעתי למוקד עם אמא שלי והאח שטיפל בי היה גם האח (אח ברגיל) של החברה הכי טובה שלי

הכנסתי לעצמי חרוז גדול לאף שנתקע ממש עמוק וכשניסו לשאוב ולהוציא אותו הוא עף לקיר ועשה שם חור

פיניתי חולה כשהייתי במשמרת במד"א. דפקתי חליקה וכולם צחקו. אחר כך עזרו לי לקום. מאז היו מסתלבטים עלי במיון.

שברתי את הרגל והייתי עם כיסא גלגלים וניסיתי לעשות ווילי
במקום זה עפתי אחורה ופתחתי את הראש

אמרו לי להיות בצום כל הצהריים ואז חיילים חילקו מתנות עם מלא חטיפים ניצלתי לרגע שאני לבד אכלתי חבילה של חמצוצים אני מסתכלת למעלה ואני קולטת את האחות ואת אבא שלי מסתכלים עליי בעצבים.

הייתי בדרך החוצה מהבית חולים להיות עם חברים שבאו לבקר וראיתי מישהו ממש חתיך אז בהיתי בו, ונתקעתי בקיר.

היה איזה אח חמוד ששמר עליי כי היתי על כדורים במינון גבוה מידי של הרדמה ושהוא אמר שהוא הולך רגע להביא לי מים התחלתי לבכות ולומר שלא ילך וישאיר אותי לבד כי אני מפחדת ממש.
הוא אשכרה נשאר והחזיק לי את היד בזמן שהוא ביקש מהאחות אחראית להביא לו מים.

הייתי בחוץ, ובאתי להיכנס לבית חולים, אני מנסה לפתוח את הדלת ואני לא מבינה למה היא לא נפתחת, אני מנסה למשוך והיא לא נפתחת, ואז מישהו (במקרה חתיך) בא ואומר לי לדחוף.

עברתי ניתוח בבטן והייתי עם חלוק ומתחת כלום ועוד לא קלטתי את זה , ובאה האחות לבדוק אותי והיא רצתה להוריד לי ממתחת את החלוק לראות לי את הבטן , אתם יודעים כבר את ההמשך...

בבית שלי הייתי עם גופייה בלי חזייה מתחת ויצא לי הציצי ואבא שלי ראה את זה

ביקרתי את סבא שלי לפני כמה שנים בבית חולים כי הוא לא הרגיש טוב פתאום אני בעצמי לא הרגשתי טוב במסדרון זה התחיל מרעב פתאומי ואז הרגשתי חום בכל הגוף ואז התעלפתי על הרצפה במסדרון, כל הרופאים היו על הרגליים וטיפלו בי במקום בסבא שליxd

הסיפור עם הגופייה מעליי הזכיר לי איזה משהו כשעליתי לארץ באזור הגיל 10 יצא ככה ועשיתי ברית מילה בגיל 12 ואחרי הברית מילה הייתי כמה שבועות בבית לנוח ואז יום אחד חברים באו לבקר והייתי מסתובב בחולצה ארוכה כזאתי איזה מידה xxxl בלי תחתונים וכלום ואז דפיקות בדלת הלכתי לפתוח פותח תדלת יום שמשי בחוץ קרני השמש חודרות להן לבית המוצל והאירו את קני השמש על חולצתי והכול השתקף דרך הבד של החולצה לעיני החברים שלי ובקיצור קצת פאדיחות קצת צחוקים ...
וגם כמה שבועות אחרי זה לא משהו מפדח אבל פחות נעים איזה בחור הביא לי קטנה לביצה אחרי שחזרתי לבית ספר ופגע לי בו וזה ממש כאב

הייתי מאושפזת על ניסיון התאבדות והייתה צריכה להיות איתי מאבטחת כדי שלא אעשה לעצמי משהו וכל הלילה דיברנו ובסוף היא נתנה לי חיבוק ואמרה לי שיהיה בסדר. זה יותר סיפור מקסים מאשר פדיחה. אבל פדיחות יש לי המון, אם זה שהייתי במיון פסיכיאטרי לפני כמה שנים והיה פסיכיאטר ממש חתיך ולא יכולתי לדבר מרוב שהוא היה חתיך, פשוט בהיתי בו כל השיחה וזה בדרך כלל לא קורה לי. זה היה נורא.

גם אצלי היה מקרה שהיה אח שהיה אח(רגיל) של חברה טובה שלי שטיפל בי והייתי בבית חולים ולא ידעתי .
אז ככה באתי לבית החולים לאחר תאונה עם מצב בינוני האח הקשיב לי ללב והכל הלב שלי דפק ממש מהר והוא חייך אלי.. אמרתי לו בטעות שאני דלוקה עליו עקב זעזוע מוח קטן שחוויתי עקב התאונה הוא חיבק אותי ונישק במצח זה לא הפריע לי כל כך כי זה היה ממש נחמד בשבילי לקבל אמפתיה ואהבה מאנשים צה שאני לא מקבלת בדרכ עשו לי ניתוח והוא החזיק לי את היד והיה שם בשבילי.לאחר חודש באתי לאותה חברה טובה וראיתי אותו ולא ידעתי מה לעשות פשוט הייתי בהלם מוחלט מאז אני בפחד לבקר את חברה שלי..וואי פאדיחה מה את ממליצה לעשות?

אנונימית מעלי מציאה לך ללכת לחברה שלך קודם כל ולהמשיך לדבר איתה ולא להתפדח כי חבל להרחיק חברים בגלל פאדיחה כזאת
וכשאת מגיעה עליה לבקש מהחברה לבוא איתך לדבר עם אחיה ולהגיד לו תודה על היחס החם האהבה והאמפטיה :)

עשו לי ניתוח ברחם ולפני הניתוח היו לי כאבים נוראיים אז הפכתי את כל הבית חולים שיעשו לי כבר את הניתוח וכשהייתי שפויה הבנתי כמה מפגרת הייתי.
בכל מקרה הרופא שהיה אמור לעשות לי את הניתוח בכלל לא רצה לעשות לי אותו (לא בגלל סיכונים או כל מיני, סתם לא רצה כי לא באתי לו בטוב) אז זה עוד יותר גרם לי לעשות רעש.
אחרי הניתוח האחות שטיפלה בי ירדה עלי שאפילו זקנות זזות יותר מהר ממני ובאמת היה לי קשה בטירוף לזוז, כל השרירים שלי מתו בגלל שלא זזתי מלא זמן והיה גם אסור לי להפעיל את שרירי הבטן וזה היה קשה לקום בטירוף בגלל זה, ובנוסף לזה לא אכלתי שלושה ימים בזמן הזה. ומי שעבר דבר כזה יוכל להזדהות. היא פגעה בי ממש לול.
אוקיי זה לא ממש פדיחה אבל סוף פרקתי את זה פיו
גם הייתי מתחננת לרופאים שלא יגעו בי או יטפלו לי בכלל מרוב שפחדתי מהם אופס

רק לי לא היו פדיחות?
הכי הרבה היה כשאיזה רופאה מיששה לי ת'ציצי כי היה לי דלקת חחח...

באתי למיון מאוחר בלילה כולי לחוצה (מהסיבה הכי סתומה) בגלל שהיה לי איזה אינפקציה באוזן וזה קצת התנפח לי וירד דם וקיצר משהו מטומטם. אז בזמן שאני יושבת במחלקה שם ורואה לי לולי (מחלקת ילדים... אל תשאלו) אני רואה מצבים קשים פשוט של ילדים יותר קטנים שבאו לשם ואני עם הסיבה הכי מטומטמת. בקיצור כבר באתי לצאת ואז הרופא שהיה שם קרא לי והוא כזה "אז במה אני אמור לטפל?" עם חיוך ואני כזה מצביעה על האוזן והוא כזה מסתכל עליי כאילו אני מטומטמת (למה כאילו בעצם) והביא לי משחה ושחרר אותי. כיף להיות דרמה קווין

הייתי בקופת חולים בקטנה כדי לבדוק לי איזה חיידק בגרון.
היא הכניסה את המקל והוציאה, הייתה לי בחילה נוראית ורציתי להקיא בשירותים אז במקום להקיא בחדר רצתי לשירותים ולא הספקתי אז הקאתי מול כולם במסדרון

אחרי זה שמעתי כמה ילדות שמתחילות לבכות שלא בא להן להיכנס כי הרופאה מכאיבה חחח

נעקצתי מצרעה ונסעתי עם ההורים שלי למיון ושכבר הגעתי למיון לא כאב לי בכלל
וסתם נתנו לי לשתות איזה משכך כאבים

הייתי בחדר מיון והרופא שהיה שם בא לבדוק לי דופק ולחץ דם... עכשיו תדמיינו לכם גבר חתיך צעיר, במדים של רופא, בשעה מאוחרת בלילה מתקרב אליי קרוב עם הראש לכיוון החזה ומקשיב לדופק... איך אני אמורה לא להילחץ קיבינימט? בגלל שהייתי קצת לחוצה (אחמ אחמ ממך ידבע) הוא לא הצליח לשמוע את הדופק בבירור ולקח לו הרבה זמן עד שהוא עצר, ישב לידי ושם את היד שלו על היד שלי ואמר לי לנשום יחד איתו כדי להירגע (מה שגרם לי עוד יותר להילחץ) אבל בסוף הוא הסתדר. זה בושה להעסיק גברים כאלה חתיכים... התבלבלתי קצת

יש לי ממש פחד מבית חולים. הייתה לי דלקת באוזן אבל לא יכולתי להתמודד עם הכאבים אז באתי לבית חולים, כשהגיע התור שלי הרופא אמר לי לשכב על הצד, כשראיתי שהוא בא לשים לי משהו צרחתי עליו להעיף את זה, ואז הוא אמר שהוא צריך לבדוק אם אני צריכה ניתוח ופשוט התחלתי לצרוח ולבכות, ברחתי מהחדר ורצתי בכל המחלקה עד שמצאתי את היציאה. כולם הסתכלו עליי בשוק.

אנונימית מעלי ספרי עוד אני מתה על סיפורים כאלו לגבי הרופא החתיך.
.

הייתי קצת מסטולה מהטשטוש, ידיד שלי היה איתי בבית חולים ועשינו סיבוב בבית חולים, ראיתי רופא חתיך ופשוט צעקתי "חתיך" והתחלתי לצחוק כמו סטלנית, ידיד שלי סובב אותי ולקח אותי לחדר. הרופא אחרי זה בא לבדוק אותי. אופס

הייתי מאושפזת שבועיים וראיתי דמות מתקרבת ונכנסתי לפאניקה רצח
הוא היתקרב אליי ושאל אותי "הכול בסדר?"
ואז בא וניסה לחבק אותי ופשוט נתתי לו כאפה (יחסית חזקה בתור אחת שהיא מאושפזת)
ואז אחרי חצי שעה קמתי וראיתי את הקראש שלי עם לחי אדומה .

חח המדרגות נעות . כשהייתי קטנה עליתי וירדתי במדרגות ואז בום נפלתי והשיער שלי נתפס (לא קרה לו כלום) וכולם ראו וצחקו ודאגו ..

הייתי עם חלוק והיה פתוח מאחורה והייתי עדיין קצת מסטולה מהמשככים והלכתי לדלפק והתחלתי עם המזכירה ואח חתיך שהיה שם
המזכירה הסתירה לי את המאחורה עם קלסר והאח צחק ומאז לא מסוגלת ללכת לבית חולים מבלי להיזכר בסצנה המביכה

הייתי בן 8 בערך
אחי עבר ניתוח הגעתי לבית החולים היה לי משעמם לקחתי את הכיסא גלגלים שהיה לו סובבתי את הגלגלים אחורה מהר ואז כשנסעתי מהר אחורה לקחתי את הגלגלים קדימה ( חוקי הפיזיקה לא היו לי במוח באותו הרגע ) ואז עפתי אחרונה עם הכיסא

הייתי בחדר וישנתי, כשפתחתי את העיניים היה מולי רופא עם מזרק ביד והוא דיבר אליי ואני לא מבינה מה הוא רוצה ואני מתחילה לצרוח "אל תהרוג אותיי" "אמא תגידי לוו"

חיים שלי!! אמ סבא שלי היה בבית חולים ויצאתי לשניה באתי לחזור וברגע שנכנסתי כולם אמרו לי לצאת לא ראיתי כלום אבל סבא שלי היה בשירותים ו הוא לא יכל לעמוד אז בדלת פתוחה

נולדתי

טוב זה לא כזה נקרא לעומת הפאדיחות פה אבל נזרום
כל פאקינג פעם שאני עושה חיסונים אני בוכה כמו ילדה בת חמש אז בפעם האחרונה פשוט ישבתי בכניסה לחדר הזה כשאבא שלי ואחשלי אומרים לי שתורי ופשוט צרחתי עליהם מול כל מי שהיה בקופת חולים "לא!! תשכחו מזה!! אני לא עושה את זה!!" תוך כדי שכולי דמעות ובוכה את חיי ואני שומעת אנשים בצד לוחשים כזה "מה היא תינוקת?" "שתשתוק כבר" "איזה דרמה קווין" והקטע זה שזה באמת ככ מפחיד אותי ואני שם אבא שלי לוקח אותי בכוח ואני צורחת עליו לעזוב אותי והאישה הזו עושה לי אתזה בסוף ואני נושמת חזק ובוכה כמו איזה תינוקת ואחכ כשיצאתי כולם הסתכלו עליי ככ מוזרר

ועוד אחד על חיסון
היו לנו חיסונים בביצפר ואז נכנסתי לזה והתחלתי לבכות ברמות וכולי אדומה ולא מצליחה לדבר ופשוט עושה לא עם הראש ובוכה את חיי ואז כזה איזה 6 חברות שלי באות ומנסות להרגיע אותי והאישה שעושה חיסונים וגם איזה מורה וכל הילדים בחדר מסתכלים כזה עליי ואומרים מה ישלה ואז אני שומעת בצד תמורה הזה מדבר עם חברה שלי והיא לא מרוכזת אז היא פשוט אומרת לו כן על הכל והוא כזה "היא תמיד כזו בכיינית ולא מחייכת?" והיא פשוט אומרת לו כן ואני אחכ פשוט רוצחת אותה כי זה הכי לא אני אני תמיד צוחקת ומחייכת ועכשיו כל פעם שאני עוברת במסדרון הוא מסתכל עליי מוזר דיי בוכהה
טוב אבל שלי לא מביך כמו של כולם פה אבל תחשבו איזה פאדיחה לבכות את חיי מול כל השכבהה

חפרתי ביי

התאשפזתי כי איבדתי הכרה באמצא שיעור ספורט ועפתי עם הראש על אבנים קיצר שמו לי תחלוק הזה שפתוח מאחורה וקמתי אחרי איזה יום והתחלתי להסתובב בבית חולים ואז הליצן הרפואי אמר לי לכסות את הטוסיק. מביך.

אחותי התאומה התאשפזה בבית חולים, ישנתי אצלה בלילה במיטה . כל הרופאים לא הבינו למה הם רואים כפול. רופא אחד רצה לדקור אותי במקום אותה, פאן פאן.

הייתי צריכה לעשות אולטרסאונד בחזה אז האח אמר שאני צריכה להוריד את החזיה, הורדתי את החולצה והחזיה ובסוף שני אחים נכנסו, הפכו לאדומים ממש ואמרו שאני יכולה להשאר עם החולצה. פאדיחה.

הייתי מיובשת (והייתי בבית חולים) ואז היה איזה אח חתיך ובהיתי בו כזה וכשהוא דיבר אליי בדיוק התעלפתי (בגלל ההתייבשות לול)

ועוד אחד התעלפתי לקחו אותי לבית חולים הקראש בא לבקר בבית חולים וישנתי ובאותה תקופה דיברתי מתוך שנה ואמרתי את השם שלו לול

לי אין פדיחה.. יותר טראומה

תגלי לנו ...

שואל השאלה:
אנחנו בעמוד הראשי ישש
תודה הגשמתם לי חלוםם
לי קרה כמו הרוב פה: אח חתיך, אני מסטולה, סבתא שלי לידי, ואני כמו סתמה מתחילה איתו. מיותר לציין שהייתי בת 8 והוא היה בן 20 אהמ אהמ

לאנונימית שביקשה ממני עוד סיפורים לגבי רופאים חתיכים-
איכשהו אני תמיד חייבת להיות בסיטואציות מביכות עם רופאים חתיכים. אז הסיפור הבא לא לבעלי לב חלש / לב רגיל. פשוט תקראו...

הייתי בבדיקת דם בבית חולים, זאת לא הייתה בדיקת דם רגילה לקחו ממני כמה מבחנות. ישבתי שם על כיסא בחדר מול איזה אחות והיא חיפשה לי וריד ביד אחת. לא מצאה, עברה ליד השניה, לא מצאה חזרה ליד הראשונה ובסוף התייאשה ולקחה לי מהוריד שקרוב לפרק כף היד. זה היה אחרי 200 דקירות. מפה לשם איך שהיא שואבת לה בהנאה בזמן שאני שואלת את עצמי למה החיים המזורגגים האלה כל נשימה שלי, אני מתחילה להרגיש את הדופק עולה, קצת סחרחורות והתחלתי להזיע. מאותו רגע התנתקתי מכל דבר שקשור למציאות. שמעתי קולות ברקע והדבר הבא שאני רואה מולי זה רופא חתיך בא לעזור. לא ממש זוכרת מה היה אבל הוא הרים אותי לחדר ליד (איפה שהמיטה) והשכיב אותי, לא יכלתי ללכת. הוא הרים לי את הרגליים וחיפש דופק ביד אחת וכל זה בזמן שהוא מדבר אליי ואני פאקינג לא שומעת כלום כי התחלתי לאבד הכרה. בסוף כשהרגשתי טוב וקמתי הוא התיישב לידי במיטה שם והתחיל לשאול אותי שאלות ולא הקשבתי לו למילה רק ראיתי את הפה זז (הוא היה כל כך חתיך... משהו במדים ובסמכות עושה לי את זה) ואז הוא כזה עשה לי תנועה עם היד כי כנראה בהיתי בו יותר מידי זמן (אופס) והוא דפק חיוך עם גיחוך, אמר לי תרגישי טוב וקם

טוב זה לא היה כזה מפדח אבל זה היה שווה קריאה לא?

נכנסתי לתוך פח זבל ונסגר עלי המכסה.
שברתי את האף

איזה סיפורים מרתקים האנונימית עם הרופא המגחך...וואו עוד!

^^במזל אין לי עוד סיפורים מביכים עם רופאים

אני אוהבת את הסיפורים שלכם ספרו עוד...

נולדתי

אוקיי.. אז זאת הטראומה שלי..
אמרו לי שאני צריכה לעשות ניתוח באיבר המין.
בהתחלה לא רציתי ממש פחדתי
אבל אמרו לי שזה לא יכאב בכלל ולא ארגיש כלום.
אז לא ממש נלחצתי.. הלכתי לשם די רגועה..
נשכבתי על המיטה..
היה רופא כל כך מגעיל שאני לא מאחלת לאף אחד רופא כזה.. פשוט שטן..
הוא צעק עליי "תפתחי יותר את הרגליים!"
בכיתי בשקט ואמרתי לעצמי בלב תיכף זה יעבור..
פתאום אני מרגישה את הדקירה הכי כואבת שיש (למטה) חשבתי שאני מתה..
בכיתי את הבכי של החיים.. ממש בקולי קולות..
והרופא אומר "מה את בוכה?! זה בכלל לא כואב!"
אחר כך הגיעה גם אחות.. שטן לא פחות...
היא אמרה "חחח היא כבר בוכה? זה עוד לא התחיל!"
והם התחילו לצחוק בינהם..
בכיתי ממש.. צרחות של בכי.. ועוד לשמוע שזה עוד כלום.. ומה מחכה לי..
(אנשים בחוץ חשבו שהורגים מישהי)
אחר כך הייתה עוד דקירה ואני עוד שנייה מתעלפת.. ממשיכה לבכות..
והאחות המגעילה אומרת "אני לא מבינה מה את בוכה זה בכלל לא כואב!"
אני עונה לה (בקושי) בבכי..
למה את אומרת שזה לא כואב?! זה כואב!
לא הייתי בוכה ככה סתם..
וזה נמשך איזה 30 דקות..
זה היה הדבר הכי מזעזע שיכל להיות לי..
גם הכאב עצום וגם הבטיחו לי שאני לא ארגיש כלום..
אז בכלל.. לקבל דקירות למטה ולא לדעת שזה מה שהולך להיות לך..
ועוד עם 2 מפלצות לידך.. הם היו כל כך רעים..
בכלל לא ניסו להרגיע.. רק צעקו עליי..
לא הפסקתי לבכות שיצאתי משם..
וכל הדרך חזרה..
וגם כל פעם שאני נזכרת בזה אני בוכה..
זה טראומה שאני לא יכולה לשכוח..

באמת טראומטי :(

וואו אילו מגעילים...

נדרסתי ולא יכלתי לדרוך על הרגל וזה היה יום לפני שעווה ...וכולם בדקו לי תרגל ... פאדיחה מאן

כן ממש.. אני עדיין נזכרת בזה ובוכה..

כשהייתי קטנה שברתי את היד והייתי צריכה לעבור 2 ניתוחים אז אחרי הניתוח הראשון ידעתי איך זה הולך ובניתוח השני לפני שבאו להרדים אותי התחלתי לצרוךך ולבכות מול הרופא המרדים ולהתנגד למסיכה הזאת שמרדימה בסוף כשהוא שם לי אותה בכוח אז פשוט הפסקתי לנשום בכוונהה בשביל שלא ארדם אז הוא הוריד לקחתי נשימה עמוקה ושם שוב ושוב הפסקתי לנשום חח בסוף לא הצלחתי להתאפק ובלילה כשהאחות רצתה לתת לי תרופות נגד כאבים בעטתי בה כלכך חזק היא נבהלה ולא נכנסה שוב לחדר ופעם הייתי לבד בחדר אמא הלכה להביא קפה או משהו באו בשביל לקחת לי בדיקות דם התחלתי לצרוח ולבקות ולירוק עליהם
קיצר הרבה פדיחות להורים

תמיד כשאני מתאשפזת חושבים שאני ערביה.. פעם אחת כשהתאשפזתי הייתה לי בעיה עם האוכל אז דיברו איתי על זה בערבית ואחותי אומרת לרופאה היא מדברת עברית ופעם אחרת באתי לחדר מחשבים שם ומישהי מתחילה לדבר איתי בערבית ואז היא אמרה סליחה פשוט הייתה פה מקודם ילדה ערביה בת 9 (הייתי בת 13..) שממש דומה לך

חטפתי פעם אחת אלרגיה מאוד מאוד חמורה מפניצילין (אנטיביוטיקה) .
כמעט מתתי אבל הרופאים הצילו אותי , והזריקו לי המון המון מורפיום וחומרים מטשטשים . כך שאני בקושי זוכרת את הרגע שהייתי בבית חולים .
כשקמתי בבוקר אמא ואבא סיפרו לי שהתחלתי עם הרופא ושהוא בדק לי את הלשון כדי לבדוק שהיא לא התנפחה אז אמרתי לו שיש לי לשון ארוכה ושאני יודעת ללקק איתה המון דברים וקרצתי לו .

אין לי מושג למה אמרתי את זה אבל זה מה שסיפרו לי ההורים והם אמרו לי שנם התביישו אבל צחקו והרופא הבין שאני מסטולה מהחומרים שנתנו לי שם (:

בקיצור אכן. פדיחוש

אישפזו אותי בבית חולים והיו צריכים להחדיר לי אינפוזיה כשהייתי בת 5 כי הייתי מאוד חולה
למרות שהייתי מיובשת לגמרי, לא נתתי לרופאה להחדיר לי את זה ליד
צרחתי ואז 4 רופאים באו ותפסו אותי בכוח והכניסו לי את זה ליד
מאז יש לי חרדת רופאים

עשיתי צילום ולא שמתי לב שהיו לי מלא שיערות בבית שחי

אוקי אבל אל תצחקו
פרקתי פריקה אחורית מלאה ושברתי את המרפק באימון (כשרוני אני יודע) ובבית חולים הם לא מרדימים אותך אלא "מטשטשים". לא נתנו לי חומרים מטשטשים, נתנו לי מורפיום ועוד כמה סמים שבזכותם הרגשתי סופר מוזר (קשה לתאר את זה אבל אני יכול לתאר לכם בפרטי). אז בקיצור כשהחזירו לי את המרפק למקום ראיתי צבעים ועוד. כשהתעוררתי הייתי כל כך מסטול שראיתי הכל שלוש פעמים אחד ליד השני ודיברתי כמו איש מסטול וההורים שלי צילמו אותי והראו לכל המשפחה.

באתי לחזור לחדר, אני פותחת את הדלת ורואה שם אנשים, הבנתי שזה לא החדר שלי. דפקתי להם חיוך ויצאתי.

תקשיבו אנשים אני נחנקת פה מצחוק הרגתם אותי

זה יותר פדיחה של הרופא אבל
חיכינו לתוצאות של הניתוח של סבא שלי
והרופא בא ואמר לנו שהוא מת
והתחלתי לצרוח ולבכות
ואז הוא אמר שמואל היה חזק...
וכל המשפחה שלי כזה ודפ
אנחנו המשפחה של אורן *** (השם משפחה)
הוא בדק ואמר
אהה הוא בהתאוששות

פחות מדובר כאן על בית חולים אבל מדובר כאן על רופא.
פעם אחת הלכתי לחברה שלי לא הכי בקו הבריאות פשוט הרגשתי מגעיל באותו יום .
אח של חברה שלי רופא אז הוא היה בבית אותו יום.התחלתי להרגיש בחילה וסחרחורת קשה והקאתי להם על הרצפה בבית והתעלפתי אחר כך התעוררתי מחוברת לאינפוזיה שוכבת בחדר של חברה שלי וחברה שלי אמרה לי שזה בסדר ולא קרה כלום ושאני אשאר לישון אצלה ותדאג לי. אחר כך אח שלה בא לחדר לבדוק אותי עם הסטטוסקופ הקר שלו הרגשתי כל כך מובכת מהסיטואציה ואח שלה אמר שהכל בסדר ואני צריכה לנוח ושהוא ישגיח עלי ועוד כל מיני הוא נתן לי טשטוש ותרופה וליטף אותי ..אני שמחה שמשפחתה של חברה שלי מקבלת אותי כקרובת משפחה לכל דבר..

אממ אלה לא כאלה פדיחות אבל אני ארשום אותן בכל מקרה...1 לפני הניתוח הייתי ליד ילד קטן וכדי שהוא יפסיק לבכות הדליקו לו לולי או משהו ואז באו לקחת אותי לניתוח ובלי ששמתי לב שאלתי אם אפשר לחכות לסוף בפרק,אופסי
2 הסתובבתי עם החלוק של הבית חולים במשך שבוע ולא יכולתי לשים חזייה או בגדים אחרים

אולי זה קצת דפוק אבל פעם אחת הלכתי רק להוריד נקודת חן (הייתי בת 14 וחצי). יש לי פוביה ממחטים וכל זה וכמעט בכיתי להם וכמעט התעלפתי ויבבתי כמו לא יודעת מה.
וגם כשעשיתי בדיקת דם כמעט התעלפתי ואז קמתי מהכיסא והאחות שאלה אם אני רוצה לשכב ( לול.. ;)). אמרתי לה שלא אבל אז שיניתי ישר את דעתי כי הרגשתי שאני מתעלפת. אחרי רבע שעה קמתי כי הרגשתי טוב. אחר כך הייתי צריכה לרוץ לאוטו כדי שלא אתעלף בדרך...

הייתי צריכה לעשות א. ק. ג עכשיו זה בצלעות כזה.... אז הרופאה שם עושה לי כזה אני צריכה שתפתח את החזיה.... אני מסתכלת עליה כזה בהלם והיא כולה מחקה ואז עד שסוף סוף פתחתי אותה היא פשוט תפסה לי אותה והקימה למעלה חחח לול. לא נעים בכלל....

כולם פה הלכו עם חלוק שרואים להם תתחת ולכולם היה רופא חתיך? בחיים שלי לא ראיתי רופא חתיך.. בכל מקרה גם אם הרבה מפה המצאות, בחיים שלי לא צחקתי ככה משאלה

הייתי צריכה לעשות צילום חזה והזאתי ששם אמרה לי להכנס להוריד חולצה וחזייה ולהשאר עם החלוק שהיא הביאה.
אני שמה את החלוק הפוך ולא קולטת, ואני לא מבינה איך סוגרים את זה מקדימה כי רואים הכל והיא ממש זירזה אותי אז יצאתי ככה כשמקדימה סגרתי עם הידיים רק שלא יראו לי תחזה
היא פשוט מסתכלת עלי כאילו אני איזה מטומטמת ואומרת לי שזה הפוך אבל אין לה זמן אז שאני אחזיק ואעשה ככה.-.

בסוף כשבאתי לצאת היא ניסתה להסביר לי איך פותחים תדלת המסובכת ולא הצלחתי ואז היא באה ופתחה בשבילי וצעקה עלי מול כל מי שהיה בחוץ (מלא) כולל ההורים שלי שאני אעשה משהו אחד כמו שצריך._.

פאקינג גל גדות
איזה שקר נשבעת
זה היה בכפולה מה את מזיי** תשכח

נולדתי

לא יודעת עד כמה זה פדיחה אבל בגיל 9 הייתה לי בעיה ברגל והיא הייתה סוג של עקומה
אז הרופא אמר לי להוריד חולצה ואז בהה לי בגוף, קרא לי שמנמנה וצחק ואמר לי לשים חולצה בחזרה
ולא היה לזה קשר בכלל לבדיקה שהוא היה אמור לעשות לי.

הייתה גם איזו פעם עם אח מחורבן שעשה לי בדיקת דם, הוא דקר אותי פעמים וראיתי את החיוך שלו בזמן שנראתי כל כך סובלת ואז הוא דקר אותי שוב כי קודם הוא לא מצא וריד ופעם הזאת פשוט צרחתי צרחה של איזה 5 שניות וזאת הייתה צרחה ממש חזקה אז כל הבית חולים שמע ואחריי זה עוד כמעט התעלפתי אז האחות הביאה לי עוגיה ונתנה לי לשכב.



אבל מה שכתבתי באמת לא משתווה פה לשאר הפדיחות שרשמו
חחח מתתי פה מצחוק

כפולה? באמת?
נראלך שאין לי חיים שאני אראה תחרא הזה?

ספרו עוד

חלק מהדברים פה גובלים בהטרדה. הייתם צריכים לפנות למישהו מהצוות שמטפל בזה. אם נניח הייתם לא לבושים ולא שמתם לב, או שנכנס מטפל כשאתם לא לבושים, זאת חובת הצוות לעדכן אתכם מראש. והכי גרוע זאת הבחורה שבזמן טיפול גיניקולוגי הרופא והאחות צרחו עליה כשהיא סבלה. אנשים, תגישו תלונה לא משנה מה! אל תתביישו במצבים כאלה