לפי התקציר הזה, הייתם קוראים את הספר?

ניק אף פעם לא היה ילד גדול במיוחד, מקובל במיוחד, חכם במיוחד או יפה במיוחד.
הוא היה סתם, ורוב הזמן, המקום הזה התאים לו בול.
עד שיום אחד, היה משהו ששינה את התחושות שלו, ערבל לו את הבטן, והעיר אותו.

הוא רצה להשתנות, הוא רצה שיאהבו אותו, הוא רצה שהוא יאהב אותו.

זה לא היה אפשרי, ברור אבל הוא נהנה לחשוב עליהם לפעמים, סתם, יושבים ביחד בים, שרים ביחד, או יושבים בשקט, והשקט עוטף אותם ובכלל לא מפחיד.

אבל השקט כן הפחיד אותו. לפני השקט באו צעקות, או כעס, או מכות, זה מה שהוא למד מגיל קטן.

אז הוא סתם נהנה לחשוב, כי אחרת יבוא השקט. אחרת, תיעלם האהבה.

----------------------

ככה ניק מבלה את חייו, בהסתכלות מהצד, עד שבית הספא מארגן יריד.
וביריד אפשר לשיר.

ולשיר, גורם לניק לזהור, לנצנץ.



מי שרוצה אני יכול לשלוח לו את הפרקים שכתבתי עד עכשיו.