8 תשובות
יש משתמשים שהייתי רוצה להגיד להם כמה שאני מעריכה ואוהבת אותם, ויש כמה בודדים שהייתי פשוט רוצה למחוק.
הייתי רוצה להגיד להם, סליחה, סליחה שעברתם את עוגמת הנפש שנקראת אני, אני השתנתי מאז, אני נשבעת
אנונימית
שואל השאלה:
lapislazuli - אני מאוד מקווה שלא ימחקו הכוונות שלי טובות לחלוטין! ותודה לך :)
lapislazuli - אני מאוד מקווה שלא ימחקו הכוונות שלי טובות לחלוטין! ותודה לך :)
אנונימית
הייתי רוצה לכתוב למישהו פה שאני כועסת עליו ושהוא די פגע בי אבל אין לי אומץ לעשות את זה.
אתה מטומטם,שרפת לי חצי שנה מהחיים וגמרת לדיכאון שלי להחמיר,שמחה שבסוף המערכת פתחה עיניים לקלוט שאתה מתחזה עם יותר משתיים שלוש משתמשים, סמכתי עליך כל כך ופשוט דפקת לי תחיים,אתה מפגר, יש לך פיצול אישיות מגעיל כל כך,באלי להקיא שאני נזכרת בך, ואני שמחה שהצלחתי לחסום אותך ואת כל המשתמשים המסריחים שלך מהאתר המחורבן הזה.
מספיק לך?
מספיק לך?
שואל השאלה:
magniva - וואוו מצטערת בשבילך :(
magniva - וואוו מצטערת בשבילך :(
אנונימית
האמת שאני יותר בסדר עכשיו.
העובדה שהוא לא יכול לפגוע יותר באנשים פה ולדכא אותם עם תמונות של חתכים (הוא עשה לי את זה והייתי ככ מושפעת.. /: ) משמחת אותי.
העובדה שהוא נמצא עכשיו רחוק מאוד מהחיים שלי משמחת אותי.
אני מעריכה את החיים שלי יותר עכשיו.
הוא כל הזמן שיקר כמה רע לו,וזה דיכא אותי,וכל לילה מסוים בשבוע נשארתי עד מאוחר כי דאגתי לו כל כך והוא אמר שהוא רוצה להתאבד..
הייתי מושפעת,נכון. בגלל שמדובר במטומטם הזה אני לא אאשים את עצמי.
עכשיו אין לי יותר לילות כאלה שאני דואגת ככ למישהו עד שאני מקיאה וכואב לי הבטן.
עכשיו אני לא נמצאת יותר בבתי חולים בגלל התקפי חרדה.
הציונים שלי עלו כי אני מרוכזת בלימודים ולא בשיט שהוא האכיל אותי.
אני קולטת כמה אנשים ודיכאון יכולים להשפיע עליי, וזה מחזק אותי, כי אני מבינה שאפשר לשנות את זה.
אני אחרי התקופה הזאת,
ו-וואלה,הפעם,לא מצטערת על החפירה.
העובדה שהוא לא יכול לפגוע יותר באנשים פה ולדכא אותם עם תמונות של חתכים (הוא עשה לי את זה והייתי ככ מושפעת.. /: ) משמחת אותי.
העובדה שהוא נמצא עכשיו רחוק מאוד מהחיים שלי משמחת אותי.
אני מעריכה את החיים שלי יותר עכשיו.
הוא כל הזמן שיקר כמה רע לו,וזה דיכא אותי,וכל לילה מסוים בשבוע נשארתי עד מאוחר כי דאגתי לו כל כך והוא אמר שהוא רוצה להתאבד..
הייתי מושפעת,נכון. בגלל שמדובר במטומטם הזה אני לא אאשים את עצמי.
עכשיו אין לי יותר לילות כאלה שאני דואגת ככ למישהו עד שאני מקיאה וכואב לי הבטן.
עכשיו אני לא נמצאת יותר בבתי חולים בגלל התקפי חרדה.
הציונים שלי עלו כי אני מרוכזת בלימודים ולא בשיט שהוא האכיל אותי.
אני קולטת כמה אנשים ודיכאון יכולים להשפיע עליי, וזה מחזק אותי, כי אני מבינה שאפשר לשנות את זה.
אני אחרי התקופה הזאת,
ו-וואלה,הפעם,לא מצטערת על החפירה.
שואל השאלה:
אין לך גם על מה להצטער, כואב לשמוע שעברת סיוט שכזה וטוב שיצאת מזה, את חזקה! :)
אין לך גם על מה להצטער, כואב לשמוע שעברת סיוט שכזה וטוב שיצאת מזה, את חזקה! :)
אנונימית
באותו הנושא: