היה לי את הלילה הכי הזוי בחיים,לא הפסקתי לבכות

אני יודעת שתחשבו שאני מגזימה בטירוף..אבל בבקשה תנסו להבין אותי,זה ממש קשה לי
השיער הטיבעי שלי הוא מתולתל ,מאוד..תלתלים ממש ממש יפים.עשיתי החלקה יפנית כי לא אהבתי ולא הערכתי.ועכשיו,כזה שיער שלי הרוס,ומת,ומתפצל,ודליל.
עכשיו אני מתגעגעת לתלתלים.התגעגעתי כבר מהיום הראשון של ההחלקה,והשיער שלי אף פעם לא יחזור.אני מרגישה שיכלתי להיות יפה יותר עם השיער היפה שהיה לי,שיכל להיות לי יותר ביטחון עצמי,שיכלתי לאהוב את עצמי יותר אם הייתי מקבלת את עצמי.וזה פשוט מבאס,שהוא הרוס עכשיו ואני כלכך קטנה והספקתי להרוס לעצמי את השיער,שהוא אף פעם לא יחזור בריא ויפה,שלא תיהיה לי עוד הזדמנות,ולא הפסקתי לבכות כל הלילה,הלכתי לישון בארבע,ונרדמתי במרפסת,זה היה פשוט הזוי.אני מרגישה בכיינית ומפונקת וטיפשה כלכך,אני כלכך מכוערת ככה,השיער שלי בתספורת קארה ממש לא יפה וזה לא מתאים לי בכלל,אני נראת נורא,והשיער לא גודל יפה בכלל,אני כל יום בודקת כמה גדל..הוא גודל יבש.אני לא יפה ככה,הלוואי והיה לי שכל להבין אז שזה יפה ככה,טיבעי,כמו השיער שלאמא שלי היה.