7 תשובות
הייתי מדבר איתה ונפרד
שואל השאלה:
באותו יום אני ברצינות באתי לכיוון הבית שלה בכוונה לשבור לילד ההוא את הראש. אני הרגשתי כל כך נוראי באותו יום וחשבתי על כל כך הרבה דברים.
זה לא שאני לא סומך עליה, אני לא סומך עליו, אני פחדתי שהוא יעשה לה משהו וברגע שהיא לא ענתה ל80 ומשהו הודעות שלי ולפעמים שהתקשרתי נדלקה לי נורה אדומה. כל הדרך חשבתי על איך אני הולך להכנס לה לבית, איך אני ארביץ לאותו ילד, איך אני אעיף אותו לרחוב עם הראש מדמם.
באותו יום אני ברצינות באתי לכיוון הבית שלה בכוונה לשבור לילד ההוא את הראש. אני הרגשתי כל כך נוראי באותו יום וחשבתי על כל כך הרבה דברים.
זה לא שאני לא סומך עליה, אני לא סומך עליו, אני פחדתי שהוא יעשה לה משהו וברגע שהיא לא ענתה ל80 ומשהו הודעות שלי ולפעמים שהתקשרתי נדלקה לי נורה אדומה. כל הדרך חשבתי על איך אני הולך להכנס לה לבית, איך אני ארביץ לאותו ילד, איך אני אעיף אותו לרחוב עם הראש מדמם.
אנונימי
שואל השאלה:
אבל בסופו של דבר, היא כן ענתה לי והרגיע אותי. ניפגשתי איתה והכל ו(לצערי) לא הבאתי לאותו ילד מכות
אבל בסופו של דבר, היא כן ענתה לי והרגיע אותי. ניפגשתי איתה והכל ו(לצערי) לא הבאתי לאותו ילד מכות
אנונימי
מה קרה בסוף?
שואל השאלה:
בסופו של דבר היא ענתה לי בפעם השביעית שהתקשרתי, לא הייתי במצב לדבר בקול אז אמרתי לה ללכת לקרוא כל מה שרשמתי לה. היא אמרה שלא קרה כלום ושהיא התקלחה והכל, היא שאלה אם אנחנו יכולים להיפגש, ניפגשנו ודיברנו (בזמן שאותו ילד עדיין בבית שלה)
בסופו של דבר היא ענתה לי בפעם השביעית שהתקשרתי, לא הייתי במצב לדבר בקול אז אמרתי לה ללכת לקרוא כל מה שרשמתי לה. היא אמרה שלא קרה כלום ושהיא התקלחה והכל, היא שאלה אם אנחנו יכולים להיפגש, ניפגשנו ודיברנו (בזמן שאותו ילד עדיין בבית שלה)
אנונימי
ביי כפרה
חבל שלא הרבצת לו...