מתי אנשים יבינו שבטחון עצמי מגיע אחרי שעושים דברים מאתגרים ולא לפני?

האמת שזה בדיוק מה שתמיד אומרים לי
אמא שלי המורים היועצת
הם אומרים לי לנסות דברים כאילו לא ניסיתי אותם
ניסיתי הכל
זה לא עוזר פשוט...

שואל השאלה:
מה הם אומרים לך לנסות?

לדבר אם אנשים להתעמת עם מה שמפריע לי

את טועה.
ניסיתי להתמודד המון פעמים בחיים שלי עם חוסר ביטחון עצמי וזה ממש לא עניין של להתמודד עם זה, זה עניין של כמה מחמיאים לי.
הביטחון העצמי שלי עולה רק כשמחמיאים לי או תומכים בי, לא כשאני צריכה לעמוד מול כיתה שלמה ולהקריא את היומן קריאה שלי אחרת ירד לי ציון.
ניסיתי לתת לעצמי המון אתגרים, בין אם זה בסוף שנה לנגן מול כל התלמידים וההורים שלהם של המורה שלי לגיטרה, לבין לנסות לדבר עם אנשים חדשים או לדבר מול הכיתה. שום דבר לא עוזר, ואת צריכה להבין את זה שאם לך זה עוזר, אז זה שלך אישי ולא לכולם זה יעבוד.

שואל השאלה:
זה כי את תולה את הבטחון העצמי שלך במחמאות כנראה או במה שאנשים יגידו
ואז זה בכלל לא בטחון עצמי.
בטחון עצמי זה כשאת תלויה בעצמך ולא באחרים.

ותגידי את האמת-זה לא גורם לך להרגיש טוב שלפחות ניסית? שלא וויתרת לעצמך?

עצות של יועצת
סורי זה די מטופש אני עושה תמיד את מה שרשמת ועדיין ביטחון ברצפה
זה לא קשור

ולא
אם לא הצלחתי לא מנחם אותי לדעת שניסיתי להפך זה מאכזב כי עד שעברתי אומץ לא הצלחתי והרגשתי קטנה ומובכת

זה נכוןמן הסתם
אם את לא מנסה בודקת בעצמך את לא מרגישה גאה בעצמך ועם ביטחון ...

אנונימית^
לא. זה לא גורם לי להרגיש טוב עם עצמי שלפחות ניסיתי. זה רק גורם לי להרגיש רע יותר כי כשלתי.

ביטחון עצמי מובנה מהסביבה, הרי אם לאף אחד לא היה אכפת מה אחרים חושבים, לכולם היה ביטחון עצמי בשמיים.
אין דבר כזה לבנות את הביטחון העצמי בעצמך, צריך אחרים לזה, ואם כל מה שאני אשמע בחיים זה "לא עשית את זה הכי טוב, עשית את זה בסדר" בחיים לא יהיה לי ביטחון עצמי גם אם אני כל יום אעשה פעולה בניסיון להעלות את הביטחון העצמי.

שואל השאלה:
אבל אם נכשלת-לפחות עכשיו את יודעת מה לא עובד ואת יכולה להשתפר.
בעיניי לוותר לעצמך זה גרוע יותר מלהכשל.
כישלון זה לא כזה נורא. באמת שלא.

לדעתי זה גם תלוי באופי...
יש את אנשים שתלוים בדעות של אנשים כל הזמן
ואת אנשים שדעות של אנשים פחות מזיז להם ורק אכפת להם מה דעות שלהם כלפיי עצמם...

לך כישלון זה לא כזה נורא כי יש לך ביטחון
לי אין וזה כן כזה נורא

אנונימית^
בטח שזה נורא כשאני רועדת והופכת לעגבניה מול 20 איש ומרוב לחץ מתעקבת בניגון הנוטים ואז גם עוברת שלוש פעמים על אותה שורה מרוב לחץ שאני נכשלת כל רגע.

שואל השאלה:
להמון אנשים אין בטחון עצמי
ואין דבר כזה מישהו שבטוח בעצמו כל הזמן.
לא קיים.

ויש אנשים כמוני, שפשוט עושים מה שצריך לעשות בלי להתייחס לדעות.

שואל השאלה:
זה לא נורא כי אני לא מסתכלת על זה בתור "נכשלתי אז אני גרועה" אני מסתכלת על זה בתור "נכשלתי. איך אני יכולה להיות טובה יותר?"

וגם פעם הייתי צריכה להופיע מול קהל, ויש לי פחד קהל נוראי. אני נורא סגורה וקשה לי לשתף אנשים במה שאני עושה. עליתי לבמה, כולי רועדת, גמגמתי מלא ובכיתי. אבל אני יודעת שאם הייתי יושבת ומוותרת לעצמי הייתי מרגישה הרבה יותר גרוע. אני מעדיפה לעשות גרוע מאשר לא לעשות בכלל.

וואי זה לא קשור בכלל לדעות זה הרגשה שלי! לי זה מפריע אחר כך! מה אכפת לי שלך קל ושאת לא תשפטי אותי? אני אשפוט את עצמי וגם אחרים אז אין לי כוח

די לחשוב שאת גורו
יש לך ביטחון
לנו לא. די

שואל השאלה:
מה הקשר גורו? חחח
אתם אומרים שיש לי בטחון בלי להכיר אותי בכלל.
וזה גם לא קשור לשאלה.
תקראו שנייה את מה שכתבתי.
אף אחד לא מצפה שתעמדו עכשיו מול 10000 אנשים ותדברו. ממש לא.
אבל אם אף פעם לא עשיתם משהו-זה הכי נורמלי לפחד ולחשוש. זה הכל.
למה לסבך כל דבר ולהתפס לקטנות?

אנונימית^
צאי כבר מהבועה שלך! זה שלך זה גורם להרגיש טוב לא אומר שגם לי זה יגרום להרגיש טוב! נמאס כבר לקרוא את התגובות שלך!

תביני כבר שזה לא גורם לי להרגיש טוב יותר ותפסיקי

אנונימית^
אבל אומרים לך כבר שניסו! מה את לא מבינה? אמרתי שניסיתי יותר ממאה פעמים להתמודד עם הדברים האלה וזה פשוט לא עוזר!

שואלת השאלה-תבני משהו יש אנשים שונים ממך
והם יותר איטים ממך בגלל משהו מעבר או משהו פניימיי שלא מצליחים
וזה טבעי

שואלת השאלה צאי מהבועה