שובצתי להיות לוחמת ומתחילה להתחרט

קודם כל תרגעי. אני הולכת למגב וגם לחוצה מאוד. פלחצ זה מדהים! נכון שהיו עכשיו את הלכודים במערה בתאילנד? תחשבי שיוצאי פלחצ זוכים ללכת למקומות כאלה ולהציל חיים, וזה מעבר לעובדה שלהיות לוחמת זה דבר מדהים בפני עצמו. אני הבנאדם הכי לחוץ ביקום בערך, אבל בכל זאת החלטתי ללכת על זה. אני ממש מציעה לך לנסות. ועכשיו בואי נדבר ענייני לגבי החתימת ויתור אם בכל זאת תרצי- אז יש לך את האפשרות לחתום ויתור ביום הגיוס וזו האפשרות לפני האחרונה. האפשרות השניה היא לאחר המכינה שהיא שבועיים. שוב, מציעה לך כן לנסות וללכת על זה כי זו חוויה שיכולה להיות מדהימה. תחכי, תעברי את המכינה, תקבלי את הטעם של מה שבאמת הולך שם ואז תוכלי להחליט אם לוותר או להישאר. בהצלחה! אם תרצי להתייעץ עוד בפרטי או משהו את מוזמנת :) אגב, גם אני מתגייסת בנובמבר, יש לנו עוד לא מעט זמן להתאמן ולהכין את עצמנו :)

אין לי מושג אם זה עדיין רלוונטי אבל עדיין.
אני לוחמת בתותחנים ואני יודעת בדיוק על מה את מדברת , גם אני לפני שהתגייסתי פחדתי והייתי בלחץ ואני יכולה להגיד לך שזה בסדר להרגיש ככה את נכנסת למסגרת חדשה למסגרת קשה גם למי שלא בקרבי.
אבל את הולכת ליהנות מהמסלול ומאנשים שתיהי איתם אבל גם עם קושי הרבה קושי אבל זה קושי שיחזק אותך לא רק פיזית אלה גם נפשית, את הולכת להסתכל אחורה להבין ולראות את כול הקשיים שעברת ולהבין שהכול קטן אליך.
אני יכולה לספר לך משו קטן לא מזמן עליתי לגדוד ויצאתי למשימה של לשמור על תחנת אוטובוס (באיוש) עם קרמי זה הדבר הכי כבד והכי לא נוח שיש דבר היחיד שעבר לי בראש למה אני עושה את זה אבל כשאנשים נגשים אליך אומרים תודה שאת נמצאת שם/נותנים לך צוקולוק או ששני ילדים קטנים באים עם חיוך ונותנים לך שקית קטנה של ציטוס זה מעלה חיוך זה הרגעים הקטנים האלה שמאלים את כול הכאב/אי נוחות של קרמי באותם רגעים את מבינה בדיוק למה התגייסת דווקא להיות לוחמת, האנשים האלה צריכים אותך ומעריכים אותך כול שנייה שאת שם ברגעים האלה אני הבנתי למה אני התגייסתי כלוחמת. בקיצור אחרי שחפרתי לך אני מסכמת בזה שגיוס זה דבר מלחיץ וזה בסדר להיות בלחץ