7 תשובות
איזה שאלונים?
ואני פשוט ממציאה קודם את הסיפור ופשוט מדמיינת את הדמות הזאת משחקת אותה ופשוט יוצא לי דמות עם ממש אופי
ואני פשוט ממציאה קודם את הסיפור ופשוט מדמיינת את הדמות הזאת משחקת אותה ופשוט יוצא לי דמות עם ממש אופי
שואל השאלה:
מה זאת אומרת משחקת אותה?
קשה לי לדמיין הכל בהתחלה.
שאלונים
איך קוראים לדמות?
מה היא אוהבת לעשות?
מה הסוד הכי גדול שלה?
מה הפחד הכי גדולה שלה?
וכך הלאה
מה זאת אומרת משחקת אותה?
קשה לי לדמיין הכל בהתחלה.
שאלונים
איך קוראים לדמות?
מה היא אוהבת לעשות?
מה הסוד הכי גדול שלה?
מה הפחד הכי גדולה שלה?
וכך הלאה
אנונימית
נופ. את יכולה גם רק לבסס דעות, ועדיף שיהיו כמה שיותר מגוונות.
תזכרי שהדמות חייבת להיות כמו שהיא, ולא לעשות משהו חריג, אבל גם לא להיות ''אפורה'' ומשעממת, נגיד, אם היא מאוד שמחה, אז דווקא אנחנו נרצה לראות מתי היא תהיה עצובה.
תמיד חשוב לבסס את הדעות של כל הדמויות, כדי שנוכל להצביע על הדמות שאנחנו אוהבים, ולדבוק איתה.
האמת, עדיף שיאהבו את הדמות הראשית, או שיאהבו יותר מדמות משנית אחת, ואז הדמות הראשית לא ממש חשובה.
כמובן שעדיין צריך לגרום לו להיות נסבל לפחות, שלא כמו המון דמויות ראשיות שלוקות בזה.
ד''א, השאלון הזה לא עוזר בכלום. זו דמות מאוד רדודה שבעצם תהיה דמות מאוד אפורה, ולא יותר מדמות רנדומלית שתהיה במקום ותקרא כ-''אישה אחת זקנה אמרה לי..." ותגיד משפט אחד רק כי צריך את זה.
תזכרי שהדמות חייבת להיות כמו שהיא, ולא לעשות משהו חריג, אבל גם לא להיות ''אפורה'' ומשעממת, נגיד, אם היא מאוד שמחה, אז דווקא אנחנו נרצה לראות מתי היא תהיה עצובה.
תמיד חשוב לבסס את הדעות של כל הדמויות, כדי שנוכל להצביע על הדמות שאנחנו אוהבים, ולדבוק איתה.
האמת, עדיף שיאהבו את הדמות הראשית, או שיאהבו יותר מדמות משנית אחת, ואז הדמות הראשית לא ממש חשובה.
כמובן שעדיין צריך לגרום לו להיות נסבל לפחות, שלא כמו המון דמויות ראשיות שלוקות בזה.
ד''א, השאלון הזה לא עוזר בכלום. זו דמות מאוד רדודה שבעצם תהיה דמות מאוד אפורה, ולא יותר מדמות רנדומלית שתהיה במקום ותקרא כ-''אישה אחת זקנה אמרה לי..." ותגיד משפט אחד רק כי צריך את זה.
שואל השאלה:
מה זה אומר לבסס דעות
נגיד לי בעיה עם ליצור לדמות קונפליקט וסודות ופחדים. לא עולה לי כלום לראש
גם סיפור רקע אין לי.
מה זה אומר לבסס דעות
נגיד לי בעיה עם ליצור לדמות קונפליקט וסודות ופחדים. לא עולה לי כלום לראש
גם סיפור רקע אין לי.
אנונימית
על מה הסיפור שלך?
שואל השאלה:
בינתיים לא כתבתי. אני מנסה להתאמן על דמויות סתם ככה בלי קשר.
בינתיים לא כתבתי. אני מנסה להתאמן על דמויות סתם ככה בלי קשר.
אנונימית
אני אתן דוגמה לדמות טובה:
סאנס, מאנדרטייל.
אנחנו מבינים את האישיות שלו ממש מהר, כבר מזה שהוא מתחיל שיחה בעצם עם מתיחה ובדיחות, ואפשר לראות שהוא צוחק הרבה על דברים.
טובי פוקס ביסס לנו ממש מהר את הדמות שלו, ובעזרת אח שלו אפשר גם להבין שלפעמים הוא מעצבן, מימר ודי טרול.
אבל בו-זמנית, אנחנו יכולים לראות גם רגעים שבהם הוא ממש רציני, וזה מוסיף פאן שונה לדמות שלו.
בג'נוסייד ראן, אפשר לראות שממש אכפת לו מאח שלו, ושהוא מאוד מפחיד כשהוא רציני.
אה, והוא תמיד מסיים דברים עם בדיחה, לא משנה מתי.
האמת שזו הדמות האהובה על רוב האנשים במשחק.
בו זמנית, פלוואי, שהוא דמות של פרח שמוצג לנו בהתחלה כמאוד מרושע, ורק מחפש לעשות טרור או להרוג את השחקן, אבל אנחנו מבינים לאט-לאט שאולי זה לא באמת זה.
באיזשהו שלב הוא אומר שהוא רק רצה להיות חזק ולהגן על עצמו, ואפשר לראות שהוא נשבר בשלב מסויים, ושהוא דווקא מאוד פחדן, וזה למה הוא רודף אחרי כוח.
מה שמשותף לשתי הדמויות, זה שיש להן שני צדדים, וכל אחד מהם מופיע בשלב מסויים.
במשחק עצמו יש לנו את הדמות הראשית, שהיא שקטה לגמרי והיא לא בדיוק דמות, אבל זה לא משנה כ''כ, כי שאר הדמויות מאוד ממלאות את העולם, כמו בסדרה נארוטו, הוא לא הדמות הכי מפותחת בסדרה, אבל הוא רק שם כדי להראות לנו את העולם הענק.
אם שאר העולם היה לא משהו, ושאר הדמויות די אפורות, הסיפור היה נכשל לגמרי.
חוץ מזה, תזכרי שאנשים מעריכים דמות לפי מה שקורה לה וכשהיא נכשלת, ולא לפי כמה שהיא מצליחה.
זה יכול מאוד לבסס אישיות, אני אתן שוב פעם דוגמה:
אני הולך לשיעורים בכלביה באיזור, ובדר''כ אני לוקח כלב מאוד ספציפי. באיזשהו שלב, אני והמדריכה עשינו לו מבחן אינטיליגנציה, ובמבחן הראשון מראים לכלב חטיף ושמים מעליו פחית, ורואים תוך כמה זמן הוא מגיע לחטיף. האמת שהוא פתר את הבעיה בצורה מאוד מתוחכמת, במקום להפוך את זה לגמרי, כמו שמתאים לו לפי האישיות, הוא דווקא הרים ממש קצת עם האף את הפחית ודחף אותה.
במבחן אחר, שמנו לו קרטון, עשינו חור שהוא לא יכול לעבור דרכו, ושמנו חטיף מאחורי החור.
הוא מיד הבין מה הוא צריך לעשות ועקף את הקרטון.
לעומת זאת, היום לקחתי כלב אחר, שהוא די פחדן ומאוד מסתמך על אחרים, ואפשר לראות את זה כבר משני המבחנים.
כששמנו את האוכל מתחת לפחית הוא הסתכל על זה שנייה, הסתכל עלינו במבט של ''תעזרו לי", ניסה למשוך את תשומת ליבנו ולקבל עזרה בזה ובסוף וויתר.
במבחן עם הקרטון, הוא פשוט התרחק מהקרטון כאילו שזה מפלצת, ואחרי כמה דקות הוא התחמק בשקט ולקח את החטיף.
כלומר:
דמויות טובות צריכות להיות מבוססות ועם אישיות די מעניינת, תחשבי פשוט על תכונות מתאימות, או תסתכלי על אנשים אמיתיים אפילו ותחשבי ''מה אם?"
אנחנו תמיד נרצה לראות אותם עושים משהו מיוחד, או שונה, אבל שעדיין יתאים לאישיות שלהם. כמו עם סאנס, שהוא הפך לממש תוקפני רק כשפוגעים באח שלו.
אם הדמות כל הזמן תצליח, זה סתם יעצבן ויראה לא מציאותי, דווקא לראות את ההבדל בתגובה לקשיים יכולים להגיד המון על הדמות, ויכולים לפתח אותם.
בכללי, את יכולה לחשוב על 5 דמויות מאוד מעניינות, ולתת לסיפור לעקוב אחרי כל החמישה. את עדיין תצטרכי עולם וקונספט מספיק מעניינים, לפחות במקרה הזה, אבל זה עדיין מספיק.
סאנס, מאנדרטייל.
אנחנו מבינים את האישיות שלו ממש מהר, כבר מזה שהוא מתחיל שיחה בעצם עם מתיחה ובדיחות, ואפשר לראות שהוא צוחק הרבה על דברים.
טובי פוקס ביסס לנו ממש מהר את הדמות שלו, ובעזרת אח שלו אפשר גם להבין שלפעמים הוא מעצבן, מימר ודי טרול.
אבל בו-זמנית, אנחנו יכולים לראות גם רגעים שבהם הוא ממש רציני, וזה מוסיף פאן שונה לדמות שלו.
בג'נוסייד ראן, אפשר לראות שממש אכפת לו מאח שלו, ושהוא מאוד מפחיד כשהוא רציני.
אה, והוא תמיד מסיים דברים עם בדיחה, לא משנה מתי.
האמת שזו הדמות האהובה על רוב האנשים במשחק.
בו זמנית, פלוואי, שהוא דמות של פרח שמוצג לנו בהתחלה כמאוד מרושע, ורק מחפש לעשות טרור או להרוג את השחקן, אבל אנחנו מבינים לאט-לאט שאולי זה לא באמת זה.
באיזשהו שלב הוא אומר שהוא רק רצה להיות חזק ולהגן על עצמו, ואפשר לראות שהוא נשבר בשלב מסויים, ושהוא דווקא מאוד פחדן, וזה למה הוא רודף אחרי כוח.
מה שמשותף לשתי הדמויות, זה שיש להן שני צדדים, וכל אחד מהם מופיע בשלב מסויים.
במשחק עצמו יש לנו את הדמות הראשית, שהיא שקטה לגמרי והיא לא בדיוק דמות, אבל זה לא משנה כ''כ, כי שאר הדמויות מאוד ממלאות את העולם, כמו בסדרה נארוטו, הוא לא הדמות הכי מפותחת בסדרה, אבל הוא רק שם כדי להראות לנו את העולם הענק.
אם שאר העולם היה לא משהו, ושאר הדמויות די אפורות, הסיפור היה נכשל לגמרי.
חוץ מזה, תזכרי שאנשים מעריכים דמות לפי מה שקורה לה וכשהיא נכשלת, ולא לפי כמה שהיא מצליחה.
זה יכול מאוד לבסס אישיות, אני אתן שוב פעם דוגמה:
אני הולך לשיעורים בכלביה באיזור, ובדר''כ אני לוקח כלב מאוד ספציפי. באיזשהו שלב, אני והמדריכה עשינו לו מבחן אינטיליגנציה, ובמבחן הראשון מראים לכלב חטיף ושמים מעליו פחית, ורואים תוך כמה זמן הוא מגיע לחטיף. האמת שהוא פתר את הבעיה בצורה מאוד מתוחכמת, במקום להפוך את זה לגמרי, כמו שמתאים לו לפי האישיות, הוא דווקא הרים ממש קצת עם האף את הפחית ודחף אותה.
במבחן אחר, שמנו לו קרטון, עשינו חור שהוא לא יכול לעבור דרכו, ושמנו חטיף מאחורי החור.
הוא מיד הבין מה הוא צריך לעשות ועקף את הקרטון.
לעומת זאת, היום לקחתי כלב אחר, שהוא די פחדן ומאוד מסתמך על אחרים, ואפשר לראות את זה כבר משני המבחנים.
כששמנו את האוכל מתחת לפחית הוא הסתכל על זה שנייה, הסתכל עלינו במבט של ''תעזרו לי", ניסה למשוך את תשומת ליבנו ולקבל עזרה בזה ובסוף וויתר.
במבחן עם הקרטון, הוא פשוט התרחק מהקרטון כאילו שזה מפלצת, ואחרי כמה דקות הוא התחמק בשקט ולקח את החטיף.
כלומר:
דמויות טובות צריכות להיות מבוססות ועם אישיות די מעניינת, תחשבי פשוט על תכונות מתאימות, או תסתכלי על אנשים אמיתיים אפילו ותחשבי ''מה אם?"
אנחנו תמיד נרצה לראות אותם עושים משהו מיוחד, או שונה, אבל שעדיין יתאים לאישיות שלהם. כמו עם סאנס, שהוא הפך לממש תוקפני רק כשפוגעים באח שלו.
אם הדמות כל הזמן תצליח, זה סתם יעצבן ויראה לא מציאותי, דווקא לראות את ההבדל בתגובה לקשיים יכולים להגיד המון על הדמות, ויכולים לפתח אותם.
בכללי, את יכולה לחשוב על 5 דמויות מאוד מעניינות, ולתת לסיפור לעקוב אחרי כל החמישה. את עדיין תצטרכי עולם וקונספט מספיק מעניינים, לפחות במקרה הזה, אבל זה עדיין מספיק.