תכלס מה עובר עלי?

אני פמיניסטית, אני מאוד חושבת שצריך שיוויון בין שני המינים.
אני מאוד חושבת שצריך שוויון הזדמנויות בכל מקום כלפי שני המינים.
אבל.. אני מוצאת את עצמי חושבת עמוק בלב שוואלה אני כן בעיקרון אמורה להיות בבית, כאילו לא ללכת לדברים שהם לחימה אבל שכן אוכל לקחת תפקיד כלשהו במקום אחר.. אבל אני חושבת את זה ספציפית כלפי, כאילו.. במידה מסוימת אני כן חושבת שלא צריך להתכחש לעובדה שזה היה התפקיד של האישה מאז ומתמיד להיות עם הילדים (אל תוציאו עכשיו את טיעון האריות), אבל אני גם חושבת שמגיע לנשים שיוויון הזדמנויות בכל מקום אם הן מוכנות ומסוגלות נפשית ופיזית לאתגרים האלה..
בקיצור, קשה להסביר את החשיבה שלי. אני יודעת שמשהו דפוק שם..