אני היחידי פה ששונא אהבה?

אני אוהבת אהבה, אבל אני שונאת את הסוף שלה שבדר''כ זה פגיעה קשה..

נופ
זה גם מה שאני חושבת

לא שונאת, מבינה למה אחרים שונאים .

לא, איך אפשר בלי אהבה

אבל זה כיף להיות מאוהב
אם נפגעת מאהבה זה אומר שהתאהבת באנשים הלא נכונים

בכל דבר יש חסרונות ויתרונות.. כשיש באמת אהבה אז זה הדבר הכי קסום ויפה שיש, לפעמים יש סוף לא כל כך טוב אבל אין מה לעשות, אלה החיים.

כן אבל זה שווה את זה
כי נהנים לפני שזה נגמר

אתה לא שונא את האהבה עצמה. אתה שונא להיפגע,להיפרד,את הבדידות..
את האהבה עצמה אתה לא יכול לשנוא, כי זה מה שעושה טוב.

איך אפשר אמאלה?

אני חושבת כמוך? זה מה שאני חושבת
אולי זה גם בגלל שאני בת 15, אולי לא עברתי מספיק,אבל ככה אני רואה את זה:
למה להכנס למקום שהלב שלך ישבר בו בסוף? איך אפשר להשים את האושר שלך תלוי בידיים של אדם ולסמוך עליו שלא יקח הכל ויפוצץ את זה.
אשמח אם תשלח לי פרטי

אוהבת אהבה ואוהבת לאהוב ואוהבת גם את הכאב הזה, רגשות כל כך עוצמתיים ויפים וכל כך הרבה השראה..