משהו שכתבתי לעצמי,אשמח לשמוע את הדעה שלכם,תעשו לי את היום,גם אם התשובה לא חיובית.

ל- הצעירה יותר,
הייתי אומרת לך הרבה דברים, הייתי כותבת לך תקוות.
אבל אני עדיין לא במצב הזה,אולי בעתיד אני אהיה אני לא יודעת.
הייתי אומרת לך להיות את,אוקיי? פשוט להיות את עצמך.
הייתי אומרת לך לומר לפעמים "לא" לעמוד על שלך.
הייתי אומרת לך לא לפחד לומר את הדעה שלך.
לצעוק אותה לעולם.
הייתי אומרת לך שכל פעם שהוא מגיע תקומי,תצעקי,תעשי משהו.אל תכנעי מפחד.
על כל פעם שהרגשת לבד וכל מה שרצית זה לא להרגיש,הייתי אומרת לך לשתף,לומר שרע.
על כל פעם ששמעת את אותו השיר באותה השעה. ובכית כלכך חזק במיטה מגעגועים אבל לא היה לך מה לעשות,כי היית כלכך חסרת עונים. הייתי אומרת לך לשאול.לדעת טיפה יותר. לתת לכל השאלות שלך תשובות. אולי לא לכולם אבל לחלק לפחות.
הייתי אומרת לך להוריד את הדבר החד הזה ולנשום עמוק. כי זה ממכר.
הייתי אומרת לך שבלילות ששמעת את כל הזבל הזה קורה לך בבית.לצאת קצת החוצה,לנקות את הראש.
הייתי אומרת לך לנסות להרגיש אהבה,לסמוך על אנשים ולהאמין שהם שם. לתת לאחרים להכנס לך לחיים.
הייתי אומרת לך לנסות פחות לקחת אחריות שהיא לא לגילך. למרות שאת הגדולה.זה פשוט יותר מידיי.
הייתי אומרת לך לשתף איש מקצוע ולא לשתוק.
למרות שאני יודעת שלא היית מסוגלת להוציא מילה מהפה גם כשהרגשת שיש לך כלכך הרבה לומר.
הייתי אומרת לך להראות גם את הצדדים הכואבים שבך.לא תמיד לשדר רק שמחה וטוב.
כי אף אחד לא ידע מה קורה לך מבפנים.
ואולי אם זה היה קורה דברים היו נראים אחרת.
אבל אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
אבל אני יודעת שלא תמיד הייתה לך את האופציה.
לא תמיד הרגשת בטוחה,עד היום.
רצית,ועדיין.אבל לא היית מסוגלת לסמוך.
הייתי אומרת לך פשוט לצעוק אל העולם.
לשתף במה שכואב לך.