למה כל אחד שקצת עצוב מחליט שהוא משורר ומחליט לפרסם את השירי דיכאון שלו שלא עובדים בסטיפס?

אותי מעצבנת העובדה שכל אחד שהוא קצת עצוב חושב שהוא בדיכאון אז הוא מגניב

שואל השאלה:
אנונימית, אני ממש מזדהה איתך

שואל השאלה:
זה לא מעצבן אותי שהם כותבים או מפרסמים את זה, זה מעצבן אותי שהם חושבים שהם איזה משוררים גדולים.

לדעתי, סטיפס זה המקום לפרוק בו ולשתף .
ישנם המון בני נוער שעובר עליהם משהו והם רוצים לפרוק את זה אם זה בכתיבה או בשירים או פשוט בלומר "רע לי אני צריך עזרה " .
הקטעי כתיבה שהם מעלים הם גם חלק מההתמודדות שלהם , אף אחד לא אמר שהם משוררים גדולים פשוט מעודדים אותם ומפרגנים להם אני חושבת שגם לך לא יזיק קצת לפרגן הרי בסופו של דבר לא יוצא לך מזה שום דבר רע :)

כי הרי הוא מתפרסם באנונימיות וגם אם לא יש לו שם אחר לא השם הפרטי שלו. והוא יכול להיות פתוח אלינו ולפרוק כאן גם אם זה באמצעות שיר.

שואל השאלה:
עוד פעם אני אגיד, לא אכפת לי שאנשים מפרסמים שירים או שאנשים כותבים, שיהייה להם לבריאת, להפך אני חושבת שזה טוב שאנשים כותבים. אני רק לא מבינה למה הם חושבים שהם משוררים גדולים, זה שהם קצת עצובים לא הופך אותם לאנשים עם כישרון כתיבה גדול.

זכותם להרגיש ככה. חוץ מזה שרוב הדברים שמתפרסמים פה באמת יפים.. וזו אחלה הזדמנות לשתף, ועם הזמן להשתפר בכתיבה.

זה משחרר אנשים בגלל זה והם לא רוצים שיעתבו להם יש לעם כישרון הם רוצים שהתייחסו עליהם ויעזרו להם

אם מישהו רוצה לכתוב שיר עצוב אז למה לא
אם מישהו רוצה להחמיא למישהו אז למה לא
למה זה מעצבן אותך?
ומי אמר שהם חושבים שהם משוררים גדולים?
לי יצא לעשות את זה שנה שעברה
לא עשיתי את זה כי חשבתי שיש לי כישרון
עשיתי את זה כי רציתי שאנשים ישימו לב אליי
הרגשתי לבד

אנשים חושבים שהם אמנים גדולים בכל מיני תחומים- לא רק בשירה, ובכל מיני סיטואציות- לא רק עצב.
אבל למנוע ממישהו ליצור ולשתף? זה דבר שאני אישית בחיים לא אעשה, בחיים לא אבקר מישהו על האומנות שלו גם אם היא טיפשית בעיניי. כי נדירים האנשים שמצליחים ליצור אומנות איכותית ומעניינת בתחילת דרכם וגם בסוף דרכם מעטים האנשים שמצליחים לחדש ולהיות מקוריים אבל אם נגיד לאנשים שאם הם לא משוררים גדולים אז שלא יטרחו לפרסם זה יוצר מגבלה ענקית ובאופן כללי גם פוגע בחופש של אמנים בעיניי..